שירי וקס GotFriends
צילום: עדו לביא

הביקוש למומחי AI מזנק אבל הג'וניורים נלחמים על הכיסא; מה השכר בהייטק?

בזמן שחברות טכנולוגיה ישראליות רושמות שיאים באקזיטים ובגיוסי הון, שוק העבודה בהייטק עובר טלטלה - המחצית הראשונה של 2025 מסמנת תפנית ברורה: עלייה חדה בדרישה למומחי AI ומנגד, ירידה בגיוסי ג'וניורים - וגם הטבלאות נחשפות: מה השכר הממוצע בענף לפי תחום? וגם: מה מציע לכם מנכ"ל אנבידיה ללמוד בתואר ראשון?

מנדי הניג | (6)

אם עד לפני שנתיים הספיק קורס אונליין בג'אווה או תעודת הסבה מקצועית כדי לדרוך בדלת של סטארט-אפ מקומי, היום המציאות שונה. מעסיקים מחפשים מועמדים עם סט כישורים מדויק, לא רק שפת קוד אחת אלא גם שליטה בכלי פיתוח, הבנה במתודולוגיות מוצר, ולעיתים גם נגיעה במודלים של GPT, LLaMA או RAG. לא עוד רק "מפתח" אלא אדם כזה שידע גם לכתוב קוד, גם לנתח דאטה, ותהיה לו הבנה מערכתית של המוצר - מה בעיית הלקוח, איך המודל משתלב בפיצ'ר, ומה המשמעות של כל שינוי בקוד על קצב ההמרות או על עלויות הענן. הדרישה היא למהנדסים שחושבים כמו יזמים: לא רק לבצע, אלא גם להבין הקשר עסקי, לנתח השפעה, ולתקשר את זה החוצה - לצוות, למנהלים, ולעיתים גם ללקוחות. בגדול, החברות רוצות ניסיון. ניסיון שווה הרבה כסף. אבל הם לא רוצות ג'וניורים שרק יוצאים מהאקדמיה. 

מדובר בבשורה קשה מאוד לסטודנטים ולמעוניינים ללמוד מדעי המחשב ותכנות.  זמן חיפוש העבודה הולך ועולה, יש רבים שגם אחרי חצי שנה - שנה לא מוצאים עבודה. יש רבים מאוד שמצאו פתרון ביניים - הארכת תקופת הלימודים כשבשנתיים האחרונות ללימודים הם משלבים עבודה סטודנטיאלית רק כדי לקבל את הניסיון שנדרש לקורות חיים להגעה לשלב הבא.  החשש הוא שהפתרונות AI ימשיכו להתקדם ואז לא רק הג'וניורים בבעיה - אלא גם תפקידים  מקצועיים יותר.


אז מה ללמוד? הנה ההמלצה של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג: מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד


לפי נתוני חברת ההשמה גוטפרנדס (GotFriends), המחצית הראשונה של 2025 משקפת את המגמה הזו הצורה ברורה: עלייה חדה בביקוש למומחי בינה מלאכותית ומנגד, קיפאון ואף ירידה בשכר ובכמות המשרות בתפקידים גנריים או התחלתיים. מי שחשב לעשות הסבה מקצועית מקבל איתות מהשוק: כן, יש עבודה אבל - ואבל גדול - לא לכולם, ולא בכל תחום.

הנתונים על המגמות בנתוני השכר מגיעים אלינו מגוטפרנדס, מי שלא מחפש עבודה או מחפש עובדים ייתכן ולא שמע עליה, זו אחת מחברות ההשמה הבולטות בארץ שמתמקדת בעיקר בשוק ההייטק. הנתונים שהיא מפרסמת מספקים לנו אינדיקציה אמינה יחסית למה שקורה בשטח, תוצאה של קשרים שוטפים של הפלטפורמה עם מאות חברות טכנולוגיה וסטארטאפים מכל הגדלים. החברה מתמקדת באיתור והשמה של טאלנטים לתפקידי מפתח, ונמצאת בעמדת תצפית ייחודית על שוק העבודה בפועל לא דרך תחזיות או סקרים, אלא דרך נתוני אמת של גיוסים, שכר, והיצע וביקוש.

פי שניים יותר משרות עם התמחות ב-AI 

מהנתונים עולה כי מספר המשרות בתחום הבינה המלאכותית קפץ פי שניים לעומת כל שנת 2024 בכללותה, כשאפשר לראות איך בחצי השנה האחרונה נפתחו אלפי משרות חדשות שדורשות מיומניות מעולמות הבינה המלאכותית. הביקוש נוגע כמעט לכל שלבי הפיתוח - החל ממהנדסי Generative AI, דרך חוקרי LLM ואנשי אבטחת מידע עם התמחות ב-AI, ועד למנהלי מוצר שיודעים לתכנן יכולות AI בלב המערכת.

יש מספר גורמים לביקושים בתחום. הראשון והמרכזי שבהם זה העליה של ה-GenAI במגזר העסקי, גם יש גל סטארטאפים שמתמקד ב-Agentic AI. בנוסף, כניסת ה-AI למוצרים קיימים של חברות ותיקות, והשקעות מסיביות מצד קרנות הון סיכון מאיצות את הגיוסים לתחום. אחת התופעות שממחישה את עוצמת הביקוש היא החזרת מענקי החתימה, שיכולים להגיע לפי הנתונים לגובה של שש משכורות (!) פרקטיקה שכמעט ונעלמה בשנים האחרונות.

קיראו עוד ב"קריירה"

פירוט של התפקידים המבוקשים ביותר בעולם ה-AI והשכר הממוצע שלהם:

מקור: נתוני GotFriends


שכר גבוה למנוסים - ג'וניורים מחוץ למשחק


השכר הממוצע בחברות שמתמחות ב-AI הוא הגבוה בישראל: 43,085 שקל לחודש, לפי נתוני גוטפרנדס. מהנדסים עם התמחות מעשית במודלים כדוגמת GPT, LLaMA, Fine-tuning או RAG נהנים מתוספות שכר משמעותיות בהשוואה למפתחים עם רקע כללי בלבד.

בפילוח לפי ותק, נרשמה עלייה ברורה: השכר החודשי לעובדים עם שלוש שנות ניסיון ומעלה עלה ל-39,247 שקל לעומת 37,071 שקל בלבד בשנת 2024. מנגד, שכר הג'וניורים נותר כמעט ללא שינוי סביב 17,500 שקלים חדשים לחודש - אמנם זה גבוה בהרבה מהשכר הממוצע הכללי במשק אבל בהשוואה לתחום עצמו זה מעיד על כך שהשוק מתגמל יותר ניסיון והתמחות ופחות מעוניין לקלוט אל תוכו עובדים חסרי נסיון בפועל.

הפער הזה לא מתבטא רק בשכר, אלא גם בכמות המשרות הפתוחות. תפקידים כלליים כמו QA, פיתוח מובייל ו-Frontend ממשיכים לרשום ירידות של בין 3% ל-10% בשכר מגמה שנובעת מהתייעלות, אוטומציה, ומספר מועמדים גבוה ביחס לביקוש. מנגד, תפקידי Backend, C++, אלגוריתמים וניהול מוצר דווקא רושמים עליות שכר של 4% עד 6%.


השכר הממוצע לחודש בחציון הראשון של 2025 והשוואה לשנת 2024 - פירוט לפי מקצועות:

מקור: נתוני GotFriends

מענקי חתימה - החברות "חוזרות לחלק טסלות"?

בעקבות הקפיצה החדה בגיוסים בתחום ה-AI, חלק מהחברות חזרו להציע מענקי חתימה תמריץ שכמעט ונעלם מהשוק לפני שנתיים. לפי הנתונים, מענקים בגובה של משכורת אחת הם שכיחים מאוד ולפעמים לעובדים מוכשרים ביותר שמנסים "לחטוף" המענקים יכולים לטפס עד שש משכורות שלמות. את ההצעות האלו יקבלו אנשי צוות שמתמיינים לתפקידים קריטיים בארגון, לרוב כאלה הכוללים שילוב של מומחיות טכנולוגית עם הבנה עסקית.

אבל הפערים הם לא רק בין הוותיקים לחדשים- פער השכר בין נשים לגברים במחצית הראשונה של 2025 עומד על כ-2,600 שקלים חדשים בממוצע - כ־7% - וממחיש שגם בשוק שמתרחב, הפערים לא נעלמים.

שירי וקס, מנכ"לית GotFriends, מסכמת: "שוק ההייטק לא מתכווץ - הוא משתנה. האימוץ המהיר של AI הופך את הדרישות למדויקות יותר. מי שמפוטר היום? לא רק ג'וניורים, אלא גם אנשי ליבה שלא התאימו את הכישורים שלהם למגמות הנוכחיות. העצה שלי פשוטה: להבין לאן העולם הולך - ולחבר את הניסיון שלך למה שחם עכשיו ויישאר רלוונטי גם בעתיד."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 22/07/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    כתבה של חובבנים
  • 2.
    זה ברוטו או נטו (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
  • נטו בטח ים כסף הייטק לא משלם מיסים (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 15:59
    הגב לתגובה זו
  • תמיד ברוטו חמוד שלי (ל"ת)
    גוגו 20/07/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/07/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    אם יש שתי משרות פתוחות שמגייסות עילויים זה פחות רלוונטי עבור רוב המפתחים
  • רונית 20/07/2025 20:33
    הגב לתגובה זו
    האבטלה חוגגת בתחום.משכורת כאלו אולי לגאונים. בינתיים שומעים ורואים רק פיטורין וקיצוצים
מחשבון קרדיט ביזפורטלמחשבון קרדיט ביזפורטל

בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון

מה המשמעות של השינוי במדרגות המס על השכר שלכם? בואו לבדוק אם תרוויחו מהשינוי של האוצר

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה שכר

התקציב החדש שאושר על ידי הממשלה כולל ריווח מדרגות המס. מדובר בעצם עם שינוי מדרגות מס שבשורה התחתונה יוסיף לשכירים כסף בנטו.  ההחלטה שהתקבלה ואושרה בממשלה היא על השינוי במדרגות מס, אלא שמדובר רק ממדרגות מס של 16,150 שקלים ומעלה בחודש.  כלומר, דווקא שכירים שמרוויחים מעט (ולמעשה כל שכר עד 16,150 שקל בחודש), לא יושפעו לטובה, בעוד ששכירים שמרוויחים מעל הסכום הזה מקבלים "מתנה" - מדרגות מרווחות יותר שזה אומר מדרגות של 20% מס במקום 31% לשכר גבוה יותר. וזאת רק דוגמה, המרווחים משתנים ברמות שכר רבות, הנה הטבלה של האוצר:

שכר עד 16,150 שקל  - אין שינוי בהכנסות

16,500 שקל - תוספת של 38 שקלים בחודש

17,000 שקל - תוספת של 93 שקלים בחודש

17,500 שקל - תוספת של 148 שקלים בחודש

18,000 שקל - תוספת של 203 שקלים בחודש

18,500 שקל - תוספת של 258 שקלים בחודש

19,000 שקל - תוספת של 313 שקל

19,000 עד 22,000 שקל - תוספת של 314 שקל

22,500 שקלים - תוספת של 314 שקלים בחודש

23,000 שקלים - תוספת של 336 שקלים בחודש

23,500 שקלים - תוספת של 356 שקלים בחודש

24,000 שקלים - תוספת של 376 שקלים בחודש

24,500 שקלים - תוספת של 396 שקלים בחודש

25,000 שקלים - תוספת של 416 שקלים בחודש

25,100 שקלים ומעלה - תוספת של 420 שקלים בחודש






בשורה התחתונה אתם תרוויחו עד 420 שקל בחודש, כ-5,000 שקלים בשנה. זה תלוי כמובן ברמת השכר - בשכר של 19 אלף שקל אתם תרוויחו (תשלמו פחות מס) בסך 313 שקלים בחודש, כ-3,762 שקלים בשנה. יודגש כי אלו הממצאים בהתאם לנתוני האוצר. 

בדקנו את הפער שנובע השינוי במרווחים של מדרגות השכר לכל רמת שכר והכנו את המחשבון שמופיע כאן. הפער בתשלומי המס הוא בעצם הרווח שלכם, התוספת לשכר נטו.

 

אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותאילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיות

האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?

הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן? 


הדס ברטל |

כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה. מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה. 

הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.

במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה. 

אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר. 

גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.