שירי וקס GotFriends
צילום: עדו לביא

הביקוש למומחי AI מזנק אבל הג'וניורים נלחמים על הכיסא; מה השכר בהייטק?

בזמן שחברות טכנולוגיה ישראליות רושמות שיאים באקזיטים ובגיוסי הון, שוק העבודה בהייטק עובר טלטלה - המחצית הראשונה של 2025 מסמנת תפנית ברורה: עלייה חדה בדרישה למומחי AI ומנגד, ירידה בגיוסי ג'וניורים - וגם הטבלאות נחשפות: מה השכר הממוצע בענף לפי תחום? וגם: מה מציע לכם מנכ"ל אנבידיה ללמוד בתואר ראשון?

מנדי הניג | (6)

אם עד לפני שנתיים הספיק קורס אונליין בג'אווה או תעודת הסבה מקצועית כדי לדרוך בדלת של סטארט-אפ מקומי, היום המציאות שונה. מעסיקים מחפשים מועמדים עם סט כישורים מדויק, לא רק שפת קוד אחת אלא גם שליטה בכלי פיתוח, הבנה במתודולוגיות מוצר, ולעיתים גם נגיעה במודלים של GPT, LLaMA או RAG. לא עוד רק "מפתח" אלא אדם כזה שידע גם לכתוב קוד, גם לנתח דאטה, ותהיה לו הבנה מערכתית של המוצר - מה בעיית הלקוח, איך המודל משתלב בפיצ'ר, ומה המשמעות של כל שינוי בקוד על קצב ההמרות או על עלויות הענן. הדרישה היא למהנדסים שחושבים כמו יזמים: לא רק לבצע, אלא גם להבין הקשר עסקי, לנתח השפעה, ולתקשר את זה החוצה - לצוות, למנהלים, ולעיתים גם ללקוחות. בגדול, החברות רוצות ניסיון. ניסיון שווה הרבה כסף. אבל הם לא רוצות ג'וניורים שרק יוצאים מהאקדמיה. 

מדובר בבשורה קשה מאוד לסטודנטים ולמעוניינים ללמוד מדעי המחשב ותכנות.  זמן חיפוש העבודה הולך ועולה, יש רבים שגם אחרי חצי שנה - שנה לא מוצאים עבודה. יש רבים מאוד שמצאו פתרון ביניים - הארכת תקופת הלימודים כשבשנתיים האחרונות ללימודים הם משלבים עבודה סטודנטיאלית רק כדי לקבל את הניסיון שנדרש לקורות חיים להגעה לשלב הבא.  החשש הוא שהפתרונות AI ימשיכו להתקדם ואז לא רק הג'וניורים בבעיה - אלא גם תפקידים  מקצועיים יותר.


אז מה ללמוד? הנה ההמלצה של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג: מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד


לפי נתוני חברת ההשמה גוטפרנדס (GotFriends), המחצית הראשונה של 2025 משקפת את המגמה הזו הצורה ברורה: עלייה חדה בביקוש למומחי בינה מלאכותית ומנגד, קיפאון ואף ירידה בשכר ובכמות המשרות בתפקידים גנריים או התחלתיים. מי שחשב לעשות הסבה מקצועית מקבל איתות מהשוק: כן, יש עבודה אבל - ואבל גדול - לא לכולם, ולא בכל תחום.

הנתונים על המגמות בנתוני השכר מגיעים אלינו מגוטפרנדס, מי שלא מחפש עבודה או מחפש עובדים ייתכן ולא שמע עליה, זו אחת מחברות ההשמה הבולטות בארץ שמתמקדת בעיקר בשוק ההייטק. הנתונים שהיא מפרסמת מספקים לנו אינדיקציה אמינה יחסית למה שקורה בשטח, תוצאה של קשרים שוטפים של הפלטפורמה עם מאות חברות טכנולוגיה וסטארטאפים מכל הגדלים. החברה מתמקדת באיתור והשמה של טאלנטים לתפקידי מפתח, ונמצאת בעמדת תצפית ייחודית על שוק העבודה בפועל לא דרך תחזיות או סקרים, אלא דרך נתוני אמת של גיוסים, שכר, והיצע וביקוש.

פי שניים יותר משרות עם התמחות ב-AI 

מהנתונים עולה כי מספר המשרות בתחום הבינה המלאכותית קפץ פי שניים לעומת כל שנת 2024 בכללותה, כשאפשר לראות איך בחצי השנה האחרונה נפתחו אלפי משרות חדשות שדורשות מיומניות מעולמות הבינה המלאכותית. הביקוש נוגע כמעט לכל שלבי הפיתוח - החל ממהנדסי Generative AI, דרך חוקרי LLM ואנשי אבטחת מידע עם התמחות ב-AI, ועד למנהלי מוצר שיודעים לתכנן יכולות AI בלב המערכת.

יש מספר גורמים לביקושים בתחום. הראשון והמרכזי שבהם זה העליה של ה-GenAI במגזר העסקי, גם יש גל סטארטאפים שמתמקד ב-Agentic AI. בנוסף, כניסת ה-AI למוצרים קיימים של חברות ותיקות, והשקעות מסיביות מצד קרנות הון סיכון מאיצות את הגיוסים לתחום. אחת התופעות שממחישה את עוצמת הביקוש היא החזרת מענקי החתימה, שיכולים להגיע לפי הנתונים לגובה של שש משכורות (!) פרקטיקה שכמעט ונעלמה בשנים האחרונות.

קיראו עוד ב"קריירה"

פירוט של התפקידים המבוקשים ביותר בעולם ה-AI והשכר הממוצע שלהם:

מקור: נתוני GotFriends


שכר גבוה למנוסים - ג'וניורים מחוץ למשחק


השכר הממוצע בחברות שמתמחות ב-AI הוא הגבוה בישראל: 43,085 שקל לחודש, לפי נתוני גוטפרנדס. מהנדסים עם התמחות מעשית במודלים כדוגמת GPT, LLaMA, Fine-tuning או RAG נהנים מתוספות שכר משמעותיות בהשוואה למפתחים עם רקע כללי בלבד.

בפילוח לפי ותק, נרשמה עלייה ברורה: השכר החודשי לעובדים עם שלוש שנות ניסיון ומעלה עלה ל-39,247 שקל לעומת 37,071 שקל בלבד בשנת 2024. מנגד, שכר הג'וניורים נותר כמעט ללא שינוי סביב 17,500 שקלים חדשים לחודש - אמנם זה גבוה בהרבה מהשכר הממוצע הכללי במשק אבל בהשוואה לתחום עצמו זה מעיד על כך שהשוק מתגמל יותר ניסיון והתמחות ופחות מעוניין לקלוט אל תוכו עובדים חסרי נסיון בפועל.

הפער הזה לא מתבטא רק בשכר, אלא גם בכמות המשרות הפתוחות. תפקידים כלליים כמו QA, פיתוח מובייל ו-Frontend ממשיכים לרשום ירידות של בין 3% ל-10% בשכר מגמה שנובעת מהתייעלות, אוטומציה, ומספר מועמדים גבוה ביחס לביקוש. מנגד, תפקידי Backend, C++, אלגוריתמים וניהול מוצר דווקא רושמים עליות שכר של 4% עד 6%.


השכר הממוצע לחודש בחציון הראשון של 2025 והשוואה לשנת 2024 - פירוט לפי מקצועות:

מקור: נתוני GotFriends

מענקי חתימה - החברות "חוזרות לחלק טסלות"?

בעקבות הקפיצה החדה בגיוסים בתחום ה-AI, חלק מהחברות חזרו להציע מענקי חתימה תמריץ שכמעט ונעלם מהשוק לפני שנתיים. לפי הנתונים, מענקים בגובה של משכורת אחת הם שכיחים מאוד ולפעמים לעובדים מוכשרים ביותר שמנסים "לחטוף" המענקים יכולים לטפס עד שש משכורות שלמות. את ההצעות האלו יקבלו אנשי צוות שמתמיינים לתפקידים קריטיים בארגון, לרוב כאלה הכוללים שילוב של מומחיות טכנולוגית עם הבנה עסקית.

אבל הפערים הם לא רק בין הוותיקים לחדשים- פער השכר בין נשים לגברים במחצית הראשונה של 2025 עומד על כ-2,600 שקלים חדשים בממוצע - כ־7% - וממחיש שגם בשוק שמתרחב, הפערים לא נעלמים.

שירי וקס, מנכ"לית GotFriends, מסכמת: "שוק ההייטק לא מתכווץ - הוא משתנה. האימוץ המהיר של AI הופך את הדרישות למדויקות יותר. מי שמפוטר היום? לא רק ג'וניורים, אלא גם אנשי ליבה שלא התאימו את הכישורים שלהם למגמות הנוכחיות. העצה שלי פשוטה: להבין לאן העולם הולך - ולחבר את הניסיון שלך למה שחם עכשיו ויישאר רלוונטי גם בעתיד."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 22/07/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    כתבה של חובבנים
  • 2.
    זה ברוטו או נטו (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
  • נטו בטח ים כסף הייטק לא משלם מיסים (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 15:59
    הגב לתגובה זו
  • תמיד ברוטו חמוד שלי (ל"ת)
    גוגו 20/07/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/07/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    אם יש שתי משרות פתוחות שמגייסות עילויים זה פחות רלוונטי עבור רוב המפתחים
  • רונית 20/07/2025 20:33
    הגב לתגובה זו
    האבטלה חוגגת בתחום.משכורת כאלו אולי לגאונים. בינתיים שומעים ורואים רק פיטורין וקיצוצים
ה-AI יחליף אותי? קרדיט: Chat gptה-AI יחליף אותי? קרדיט: Chat gpt

"האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל

אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה?

הדס ברטל |

שוק העבודה נכנס לעידן של שינויים דרמטיים במציאות בה הבינה המלאכותית הופכת לכלי יומיומי ומיליוני עובדים בעולם, בין היתר במשרות ניהוליות, אנליטיות ייעוציות, מוצאים עצמם בשאלה מטרידה - האם ה-AI יחליף אותי? זו לא טלטלה זמנית אלא מהפכה טכנולוגית שכבר החלה בארה"ב ומשפיעה במהירות על כל העולם וישראל בתוכו. החדשות הרעות הן שיהיו פיטורים אבל מצד שני יכול להיות שה-AI ייצר יותר משרות בהמשך, ככה ששיעור האבטלה לא יגדל. בינתיים הכול השערות והערכות, כשאף אחד לא יודע איך יראה שוק העבודה בהמשך. מה שכן יודעים זה שהשלב הראשון כבר החל כשתאגידים ענקיים מכריזים על פיטורים משמעותיים. 

חברות גלובליות מדווחות על פיטורים המוניים, בעיקר במגזרים משרדיים, בעקבות השקעות כבדות בטכנולוגיות אוטומציה. בתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למנוע הצמיחה של המשק, נרשמת ירידה משמעותית בגיוסים למשרות זוטרות שדרכן צעירים מתחילים את דרכם בתעשייה. השינוי אינו בעל משמעויות כלכליות בלבד, אלא הוא גם מאתגר הנחות יסוד על קריירה, הכשרה ומעמד חברתי. בכתבה זו נבחן את המגמות ואת ההשלכות המקומיות שלהן, ונציע דרכים להתמודדות עם עולם העבודה החדש המתהווה לנגד עינינו.

ה-AI מאיים בעיקר על משרות צווארון לבן. אם במאה הקודמת צווארון לבן נאמר כתיאור לעבודה משרדית נקייה, ללא עבודת כפיים ועם סולם קידום מסודר, היום זה התחום שיושפע הכי הרבה מהמהפכה. מדובר במשרות בתחומים כמו פיננסים, משאבי אנוש, שיווק, ניהול פרויקטים, ייעוץ אסטרטגי ומערכות מידע שבעבר הציעו ביטחון ותחושת יציבות והיוו כרטיס כניסה למעמד הבינוני-גבוה. 

בעידן ה-AI המודל הזה מתפרק. הטכנולוגיה אינה מחליפה רק משימות שגרתיות כמו הזנת נתונים או כתיבת דוחות, אלא היא כבר פולשת לתחומים מורכבים כגון ניתוח נתונים פיננסיים, יצירת תכניות שיווק או ניהול סיכונים. ההערכות מצביעות על כך שבין 40% ל-80% מהמשימות במשרות אלה עלולות להיעלם. העובדים שיישארו יצטרכו להוכיח שיש להם ערך ייחודי: אמפתיה, חשיבה יצירתית או יכולת הובלה, דברים שאוטומציה מתקשה לספק. השינוי הזה יוצר חוסר ודאות עמוק כאשר עובדים שנהנו מביטחון יחסי בקריירה שלהם, מתמודדים כעת עם דרישות גבוהות, כולל למידה מתמדת ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים. בישראל, שבה 40% מהאוכלוסייה העובדת צעירה יחסית, האתגר חריף במיוחד, במצב בו בוגרי תואר ציפו למשרה מובטחת ולבסוף נתקלים בשוק צפוף שבו יש פחות גיוסים מאשר בעבר. 


מפוטרים קרדיט: chat gpt
מפוטרים - קרדיט: Chat GPT


יזם מצליח עם עובדיו קרדיט: גרוקיזם מצליח עם עובדיו קרדיט: גרוק

5 התכונות שצריכות להיות ליזם

ליזמים שמצליחים ומרקיעים לשמיים יש תכונות אופי מאוד ספציפיות שמביאות אותם לטופ, ואף אחת מהן אינה נרכשת באוניברסיטה; האם אתם יכולים להיות יזמים מצליחים?

הדס ברטל |

מה מבדיל בין יזם שמנסה ונכשל ליזם שגם מצליח? רעיונות יש לכולם, טכנולוגיות נגישות יותר מתמיד, משקיעים פתוחים להזדמנויות חדשות  ובכל זאת, רק אחוז קטן מהמיזמים מצליחים לשרוד לאורך זמן ולהפוך לעסק אמיתי ורווחי. ההבדל בין יזם שמרים רעיון טוב לזה שבונה חברה מצליחה טמון הרבה פחות בטכנולוגיה, ויותר באדם עצמו, בתכונות שמכתיבות את דרך החשיבה שלו ואת האופן שבו הוא פועל ומגיב למציאות העסקית.

יזמות היא לא מקצוע שאפשר ללמוד מתוך ספר או בקורס באוניברסיטה, אלא היא דרך חיים. אפשר לשפר ולשכלל את היכולות היזמיות, אבל נראה שזה נובע משילוב של תכונות אופי שמוביל לשילוב מנצח. התכונות אולי ההכרחיות ביותר, שהן הבסיס והן מעבר לכל תכונה אחרת הן הרעב להצלחה, החריצות וההתמדה. כל יזם מצליח שדברנו איתו, סיפק לנו את השלשה הזו. הרעב להצלחה מדרבן אותם לקום בבוקר, החריצות הכרחית להגיע ליעדים והתמדה קריטית כי כל יציאה מהמיקוד, מקשה על חזרה למסלול.  

יזמות דורשת שילוב של יצירתיות, עקשנות, ניהול סיכונים, רגישות לשוק ואמונה עצמית שלא מתערערת גם כשהכול נראה אבוד. בישראל, שבה החדשנות היא כמעט ערך לאומי ומאות מיזמים נולדים מדי שנה, רק מעטים מצליחים לבנות חברות בעלות ערך אמיתי לאורך זמן. אז מה באמת מבדיל בין מי שמוותר באמצע לבין מי שממשיך עד הסוף? אלו חמש תכונות האופי שיזם חייב כדי להפוך רעיון פשוט לסיפור הצלחה עסקי.

1 # ראייה מערכתית

יזם אמיתי חייב להסתכל על החברה שלו כמו על מערכת חיה ונושמת, שבה כל החלטה משפיעה על שורה שלמה של גורמים אחרים. הוא לא מתמקד רק במוצר, אלא בשרשרת השלמה: מהשלב שבו הרעיון נולד, דרך המימון, הפיתוח, תמחור, שיווק ושירות לקוחות, ועד לדרך שבה החברה נתפסת בציבור. בעולם דינמי ששינויים מתרחשים בו במהירות, יזם שלא רואה את התמונה הכוללת עלול למצוא את עצמו מגיב באיחור, או גרוע מכך מקבל החלטות שמזיקות לחברה בטווח הארוך. ראייה מערכתית מאפשרת לו לחשוב כמה צעדים קדימה, להבין את ההשלכות של כל פעולה וליצור תיאום נכון בין כל חלקי העסק. לכאורה מדובר בתכונה אינטואיטיבית, אך בפועל היא נרכשת מתוך ניסיון, סקרנות ולמידה מתמדת. יזם שמפתח ראייה מערכתית, יצליח להתמודד עם מצבי אי־ודאות בצורה שקולה יותר, לזהות הזדמנויות בזמן ולהגיב לשינויים בלי לאבד את שיווי המשקל. זהו יתרון אסטרטגי המאפשר קבלת החלטות חכמה ומדויקת ובמקרים רבים הוא זה שמפריד בין הצלחה לבין טעות יקרה.


2 # מחויבות לטווח הרחוק


בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד סקר את התכונות החשובות ליזמים והדגיש את נושא המחויבות. בעוד הציבור הרחב רואה יזמים כאנשים המצליחים לגייס השקעה ראשונית או רק הצליחו להקים עסק כאנשים ש"עשו את זה", מי שבאמת מצליח הוא מי שמצליח לקיים את החברה שהקים לאורך זמן. יזמות איננה ריצה למרחק קצר, אלא מרתון. רוב החברות הגדולות שהתחילו כסטארט־אפ צנוע נבנו לאורך שנים של עבודה עיקשת, כישלונות חוזרים והשקעה מתמשכת. מחויבות אמיתית מתבטאת לא רק בנכונות לעבוד שעות ארוכות, אלא בעיקר בהתמדה וביכולת לעמוד מול אכזבות חוזרות. יזם שמוותר כשהדרך מסתבכת, או שמחליף כיוון בכל פעם שהשוק משנה רוח, מתקשה להגיע ליציבות. לעומת זאת, מי שמחויב לחזון שלו  גם כשהמשקיעים לוחצים, כשהלקוחות מהססים וכשהכסף נגמר  הוא זה שמצליח לשרוד. בישראל, שבה התרבות העסקית נעה בקצב מהיר ונטיית היזמים היא "לרוץ על הדבר הבא", מחויבות לטווח ארוך הפכה לתכונה נדירה אך קריטית. יזם שמצליח לשמור על אותה נחישות במשך שנים מפתח חברה שיכולה להתמודד עם זעזועים, לא רק לצמוח בתקופות נוחות. המחויבות היא זו שמאפשרת למיזם לעבור מהתלהבות רגעית לחברה בוגרת ובעלת שורשים אמיתיים.