לימודים
צילום: pexels

אילון מאסק וג'נסן הואנג ממליצים לכם מה ללמוד

מנכ"ל טסלה ומנהל אנבידיה מסכימים: הדרך להצלחה בעידן הבינה המלאכותית עוברת דרך המדעים המדויקים



רן קידר | (7)

השאלה "מה ללמוד?" היתה תמיד שאלה קשה, ובעידן של ה-AI היא קשה יותר - שפע אפשרויות, לצד בלבול גדול - האם כבר לא צריכים מתכנתים, מהם המקצועות החדשים שייכנסו, האם זה הזמן להיות יזם? איזה מקצועות ייעלמו ואיזה יתחזקו בעקבות ה-AI? והכי חשוב - איזה תואר ייתן לכם את הכלים הכי נחוצים כדי להתמודד עם העולם החדש? 

התשובה של המובילים בתחום הטכנולוגיה בעולם ברורה: חזרה לבייסיק, למקצועות המדעיים, פיזיקה ומתמטיקה בראש. 

פאבל דורוב, מייסד טלגרם, פתח לאחרונה דיון ברשת X: "אם אתם סטודנטים שבוחרים במה להתמקד, בחרו מתמטיקה. היא תלמד אתכם להסתמך על המוח שלכם, לחשוב לוגית, לפרק בעיות ולפתור אותן צעד אחר צעד בסדר הנכון. זו המיומנות המרכזית שתצטרכו כדי לבנות חברות ולנהל פרויקטים. זאת המיומנות הכי חשובה לעידן הבא". הפוסט שלו זכה ליותר מ-1.5 מיליון צפיות בתוך שעות והדהד בקרב יזמים, משקיעים ואנשי חינוך ברחבי העולם.

אילון מאסק, שידוע בהתבטאויותיו הקצרות והחדות, הגיב: "פיזיקה (עם מתמטיקה)". המשפט הקצר הזה טומן בחובו תפיסת עולם שלמה וגדולה - פיזיקה, בשילוב מתמטיקה, היא לא רק ידע, אלא דרך להבין את חוקי הטבע עצמם ולהשתמש בהם לפיתוח טכנולוגיות.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, החברה שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם השבבים שלה, כבר הכריז כי הוא ממליץ לצעירים ללמוד פיזיקה - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד, "הייתי מתמקד במדעי הטבע הפיזיקליים. פיזיקה נותנת לכם מבנה חשיבה שמניע את כל הטכנולוגיה". הואנג, שלמד פיזיקה חשמלית באוניברסיטת אורגון, רואה בפיזיקה את המפתח להתמודדות עם "AI פיזיקלי" - עידן שבו בינה מלאכותית לא רק מחשבת, אלא גם פועלת בעולם החומרי.

המתמטיקה כשפה אוניברסלית של פתרון בעיות

מתמטיקה אינה רק מספרים על לוח, היא שפה אוניברסלית שמאמנת את המוח להתמודד עם אי-ודאות ומורכבות. דורוב מדגיש שמתמטיקה מפתחת חשיבה לוגית ואנליטית, כישורים קריטיים בעולם העסקים שבו החלטות מבוססות על ניתוח נתונים. מחקרים מראים שיזמים עם רקע מתמטי מצליחים יותר בהקצאת משאבים, הערכת הוצאות ותכנון צמיחה עתידית. ניתוח עלויות-תועלת או חיזויים פיננסיים מבוססי נוסחאות מתמטיות מאפשרים ליזם להימנע מטעויות יקרות ולקבל החלטות מבוססות נתונים במקום תחושות בטן.

מתמטיקה מלמדת גישה שיטתית לפירוק בעיות מורכבות, מיומנות חיונית ביזמות, שם מתמודדים עם שוק תחרותי, משקיעים ספקנים וטכנולוגיה משתנה. דורוב עצמו בנה את טלגרם על עקרונות מתמטיים, כשההצפנה של הפלטפורמה מבוססת על אלגוריתמים מתמטיים שמבטיחים פרטיות מוחלטת למשתמשים. יזמים כמו ג'ף בזוס מאמזון ומארק צוקרברג מפייסבוק, שניהם בעלי רקע מתמטי חזק, השתמשו בכלים אלה כדי להפוך רעיונות למיזמים עסקיים מצליחים.

היתרון הגדול של מתמטיקה הוא הגמישות שלה, היא אינה קשורה לתעשייה ספציפית ומתאימה לכל תחום, ממסחר אלגוריתמי בפינטק, דרך ניתוח נתונים בביוטכנולוגיה ועד אופטימיזציה של שרשראות אספקה. בעידן הבינה המלאכותית, כשכלים כמו ChatGPT פותרים משוואות בסיסיות, המתמטיקה המתקדמת: קלקולוס, סטטיסטיקה ואלגברה לינארית, מאפשרת ליזם להבין את "הקופסה השחורה" של האלגוריתמים ולא להסתמך עליהם באופן עיוור.

מעבר לכלי הטכני, מתמטיקה מעצבת אופי. היא מלמדת סבלנות, שכן פתרון בעיה מורכבת יכול לקחת שעות, וטולרנציה לכישלון, כי לא כל הוכחה מצליחה בפעם הראשונה. תכונות אלה חיוניות ליזמים שצריכים לנווט במשברים ולהתמודד עם אתגרים מתמשכים.

פיזיקה: הגשר בין התיאוריה למציאות

מאסק והואנג מדגישים שפיזיקה אינה רק תיאוריה אלא הבנה של המציאות עצמה. "פיזיקה (עם מתמטיקה)" כותב מאסק, והמסר ברור, פיזיקה מחברת בין המופשט למוחשי ומאפשרת ליצור טכנולוגיה שמשנה את העולם.

היתרון המרכזי של פיזיקה הוא פיתוח חשיבה מבוססת עקרונות ראשוניים (first principles thinking). מאסק משתמש בגישה זו באופן קבוע: "במקום להסתמך על אנלוגיות, שאלו מה באמת נכון מבחינה פיזיקלית". בפיזיקה לומדים חוקים יסודיים כמו חוקי ניוטון או עקרונות התרמודינמיקה, שחלים בכל מקום, מחלליות ועד סוללות רכב חשמלי. ההבנה הזו מאפשרת למהנדסים לפתח שבבים שמנצלים עקרונות פיזיקליים מתקדמים לצורך האצת חישובי בינה מלאכותית.

פיזיקה מעודדת סקרנות וחדשנות. היא מלמדת להתמודד עם אי-ודאות, כמו במכניקת הקוונטים שבה תוצאות סותרות יכולות להתקיים בו-זמנית. עבור מנהיגי טכנולוגיה, זו מיומנות חיונית. בעידן ה-AI הפיזיקלי, שבו רובוטים צריכים לנווט בעולם האמיתי, הבנת כוחות, אנרגיה ותנועה היא קריטית.

השילוב המנצח: מתמטיקה ופיזיקה יחד

הוויכוח אינו "מתמטיקה או פיזיקה" אלא "מתמטיקה וגם פיזיקה" - מאסק מדגיש כי פיזיקה בנויה על יסודות מתמטיים, בעוד שמתמטיקה מקבלת משמעות מעשית דרך יישומים פיזיקליים. יחד, הן יוצרות מערכת חשיבה מלאה, לוגיקה מתמטית לפירוק בעיות ופיזיקה ליישום בעולם האמיתי.

בעולם היזמות המודרני, השילוב הזה מתבטא ביכולת להבין אלגוריתמים מורכבים (מתמטיקה) ולהחיל אותם על מערכות רובוטיות (פיזיקה), לפתח מודלים פיננסיים (מתמטיקה) ולהבין את ההשלכות הפיזיות של ייצור (פיזיקה).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לא מצאתי משרה מתאימה בנבידיה (ל"ת)
    פיסיקאי 10/10/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בהנדסה לומדים גם פיזיקה גם מתמטיקה וגם איך ליישם אותם בפועל (ל"ת)
    אנונימי 09/10/2025 23:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מתמטיקאי 09/10/2025 22:37
    הגב לתגובה זו
    דורוב השתמש באלגוריתמים ידועים. בנוסף אם להאמין לכתבת תחקיר מקיפה מלפני כמה ימים אז ההצפנה בטלגרם היא די בלוף. שנית כישורים עסקיים מחייבים הבנה בבני אדם יכולת ראייה כללית וחושים יזמיים. אחי מתמטיקאי ברמה גבוהה ואדם מבריק אבל אין לו את התכונות האלה
  • 3.
    לא כל אחד יכול (ל"ת)
    למשל אני 09/10/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 09/10/2025 17:13
    הגב לתגובה זו
    כתבה עם אקו כל דבר צריך לכתוב פעמיים לכתוב פעמיים
  • 1.
    ירון מהשרון 09/10/2025 17:01
    הגב לתגובה זו
    מסכים שצריך ללמוד חשיבה לוגית אבל גם מתמטיקה וגם פיזיקה אינם הדרך לחזק לוגיקה.
  • אנונימי 10/10/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
    אלון מאסק אדם גאון עולם.וגם בעל הבית של אנבידיה.כדאי מאד לצעירים לשמוע בקולם
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקמפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוק

ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?

הדס ברטל |

חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחשב1
צילום: FREEPIK

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים

המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית

עוזי גרסטמן |

מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.

בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.

ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.

המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.

ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.