טראמפ: "הדאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות בסוף הקדנציה שלי"

מדד הדאו ג'ונס ציין בשבוע שעבר אבן דרך היסטורית כאשר חצה לראשונה את רף 50,000 הנקודות. להרחבה - המדד הזה בשיא - מה הוא כולל ומה היתרונות והחסרונות שלו?

האירוע הזה סיפק לנשיא טראמפ פלטפורמה להכרזה על יעד שאפתני במיוחד.

בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, הצהיר הנשיא כי המדד צפוי להגיע ל-100,000 נקודות עד סוף כהונתו. טראמפ כתב בפוסט: "שיא בשוק המניות וביטחון לאומי, המונעים על ידי המכסים הנהדרים שלנו. אני חוזה 100,000 נקודות בדאו ג'ונס עד סוף הקדנציה שלי. זכרו, טראמפ צדק לגבי הכל! אני מקווה שבית המשפט העליון של ארצות הברית צופה בזה".

טראמפ מיהר לקחת את הקרדיט על העליות בבורסה וטען שהן קורות בזכות המכסים הגבוהים שהטיל (באמצעות חוק שמאפשר לו להכריז על מצב חירום כלכלי). לפי הגישה שלו, המכסים האלו הם שילוב מנצח: הם גם שומרים על הביטחון של המדינה וגם מזניקים את שוק ההון.

• המדד הזה בשיא - מה הוא כולל ומה היתרונות והחסרונות שלו?
• ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בוול סטריט מבינים שההצהרה הזו היא לא רק תחזית לעתיד, אלא ניסיון לאותת לבית המשפט העליון. הנשיא בעצם אומר לשופטים: "תראו כמה המדיניות שלי מצליחה", רגע לפני שהם אמורים להחליט ב-20 בפברואר אם המכסים האלו בכלל חוקיים או שהם חרגו מהסמכות שלו.

בצד המעשי של מדיניות הסחר, הנתונים הכלכליים מציירים תמונה מורכבת של מחירים ועלויות. בעוד הממשל מציג את המכסים על יבוא מסין, מאירופה וממדינות נוספות ככלי להגנה על תעשיות הפלדה והאלומיניום המקומיות, בפועל נרשמה עלייה של כ-10% במחירי מוצרים מיובאים חיוניים, בהם מכוניות ותרופות. כלכלנים מציינים כי הנטל הכלכלי אינו מתחלק באופן שווה; ניתוחים עדכניים מראים כי כ-96% מעלות המכסים נספגה על ידי עסקים וצרכנים אמריקאים, שנאלצו להתמודד עם התייקרות חומרי הגלם, בעוד שהפגיעה ביצואנים הזרים נותרה שולית יחסית.

במקביל ללחצים אלו, הממשל ממשיך להשתמש במדיניות הסחר ככלי מיקוח גיאופוליטי. דוגמה בולטת לכך היא ההסכם שנחתם לאחרונה עם ארגנטינה, שכלל הפחתת מכסים הדדית והגדלת יבוא הבקר ב-100 אלף טון בשנה. מנגד, איומים להטלת מכסים של 25% על דנמרק, במידה ולא תסכים למכור את גרינלנד, ממחישים את השימוש במכסים כאמצעי לחץ פוליטי, אך גם מעוררים חששות כבדים בוול סטריט מפני פגיעה בשרשראות האספקה והאטה בצמיחה העולמית.

• פאגאיה מדווחת על רווח שיא - אז למה המניה קורסת?
• מניות בולטות בוול סטריט: אורקל מזנקת, אנבידיה מתממשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

ההצהרה של טראמפ מגיעה על רקע תנודתיות בשווקים, שבה המשקיעים מעכלים נתונים מעורבים משוק העבודה ומצפים לדוח התעסוקה החודשי. המשקיעים מחפשים סימנים ל"נחיתה רכה" מצב שבו שוק העבודה נותר חזק מספיק כדי לתמוך בצריכה, אך לא הדוק מדי באופן שיאלץ את הפד' להעלות ריבית. כל סימן של היחלשות משמעותית בתעסוקה עלול להעיד כי המכסים והתייקרות חומרי הגלם מתחילים להכביד על הגיוסים בסקטור התעשייתי.

אם כבר הזכרנו את טראמפ ומניות נזכיר כי להצהרות של הנשיא יש השפעה מיידית על חברות-מניות בשטח. נורת'רופ גרומן ולוקהיד מרטין זינקו ביותר מ-4% ביום אחד אחרי שטראמפ שהנשיא דיבר על הגדלת תקציב הביטחון ל-1.5 טריליון דולר. עם זאת, ההקשר רחב יותר: המכסים שנועדו להגן על תעשיות מקומיות כמו פלדה ואלומיניום העלו בפועל מחירים לצרכנים, כפי שנראה בעלייה של כ-10% במחירי מוצרים מיובאים כמו מכוניות ותרופות. אחד הנתונים המדאיגים ביותר עבור האנליסטים הוא מדד מחירי היבוא, שכן עלייה מתמשכת בסעיפים אלו עלולה להפוך לאינפלציה רוחבית שתבלום את הראלי בשוק המניות, ללא קשר ליעדים הבומבסטיים.

המאבק המשפטי מוסיף שכבה של אי ודאות לקראת ה-20 בפברואר, המועד בו צפוי בית המשפט העליון להכריע בחוקיות המכסים. המאבק המשפטי מתפקד כאירוע סיכון ברמה של החלטת ריבית, כאשר מעל 1,000 חברות תובעות החזר של כ-133 מיליארד דולר שנגבו לטענתן באופן לא חוקי. פסילה של המכסים עשויה להוביל לשיפור בסחר העולמי, אך גם לייצר אי-ודאות תקציבית משמעותית.

בית המשפט העליון בוחן אם השימוש בסמכויות חירום להטלת מכסים רחבים חרג מהסמכות הנשיאותית, ללא אישור קונגרס. פסיקות קודמות בבתי משפט נמוכים יותר, כמו זו מאוגוסט 2025 שקבעה כי מכסי החירום אינם חוקיים, מרמזות על סיכון גבוה לפסילה. אם יקרה כך, הממשל עלול להידרש להחזיר יותר מ-135 מיליארד דולר שגבה, מה שישפיע על תקציבים ויחסי סחר. שווקי חיזוי כמו פולימרקט מעריכים סיכוי של כ-28% בלבד שהעליון יאשר את המכסים, מה שמעיד על ציפיות שוק נמוכות שטראמפ יקבל אור ירוק.

למרות זאת, וול סטריט שומרת על אופטימיות זהירה לשנה הנוכחית, עם תחזיות לצמיחה של 2.5% בתמ"ג, הודות לחוק התקציב החדש שמקצץ בהוצאות ממשלתיות ומעניק הטבות מס. 

ועדיין, כדי שמדד הדאו יכפיל את עצמו בתוך כשלוש שנים, כפי שטראמפ מצייר, נדרש שילוב כמעט מושלם של תנאים: ריביות נמוכות לאורך זמן, אינפלציה שנשארת בשליטה ושוק עבודה חזק אבל לא לוחץ מדי. כל סטייה מהאיזון הזה, בין אם דרך החרפה במתיחות מול סין, שינוי במדיניות ההגירה או חידוש איומי המכסים, עלולה לטרוף את הקלפים. הדוגמה הטרייה לכך הגיעה רק לאחרונה, כשאיומים חדשים בתחום הסחר הובילו לירידות חדות במניות השבבים, דווקא בסקטור שאמור להוביל את גל ההשקעות בתשתיות ה-AI.

בסופו של דבר, העליות בשוק המניות משקפות בעיקר ציפיות רחבות יותר לצמיחה טכנולוגית, להאצה בהשקעות הון ולתמיכה פיסקלית, ולא בהכרח את השפעת המכסים עצמם. הנרטיב של טראמפ נשען על המספרים כדי לבסס הישג פוליטי, אבל הנתונים מציירים תמונה מורכבת ומאוזנת יותר. אם בית המשפט העליון יפסול את המכסים, השוק עשוי לחוות תיקון בטווח הקצר, אבל במקביל גם פתיחה של הזדמנויות חדשות בסחר העולמי, כאלה שיכולות לתמוך בצמיחה בדרכים פחות דרמטיות, והרבה יותר יציבות, מיעד עגול של 100 אלף נקודות.