מפחדים לבדוק את חשבון הבנק? המחקר שמסביר למה זה עולה לכם כסף

אחד הדברים המוזרים ביותר שאפשר לראות הוא אדם שיודע שיש לו חוב, אבל מסרב לפתוח את דף חשבון הבנק שלו. לא בגלל שאין לו גישה, לא בגלל שאין לו זמן, אלא מתוך דחייה כמעט מכוונת. הוא מסיט את המבט, פותח יישום אחר בדיוק כשהאצבע כבר מרחפת מעל האייקון, או משכנע את עצמו שיבדוק אחר כך.

אם זה נשמע מוכר, מדובר בתופעה רחבה הרבה יותר מחולשה אישית. לפני פחות משנתיים פרסמו חוקרים מאוניברסיטת לינקופינג שבשוודיה מחקר בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Finance, שהתמקד בדפוס של התעלמות ממידע פיננסי. המחקר, שנכתב על ידי קינגה בארפרם, דניאל ואסטפיאל וגוסטב טינגהוג, בנה סולם מדידה בן 12 פריטים שמזהה דפוס שהחוקרים כינו Financial Homo Ignorans, כלומר האדם שמתעלם פיננסית.

הסולם ובקיצור FHI, הוא לא בהכרח מי שלא מבין בכסף. הוא מי שמעדיף לא לדעת.

שלושה אופנים להתחמק ממציאות

החוקרים הגדירו את התופעה דרך שלושה ביטויים נפרדים אך קרובים. הראשון הוא הימנעות ממידע, פשוט לא לבדוק: לא לפתוח את הדוח הרבעוני, לא לחשב כמה עולה המינוס, לא לקרוא את הסעיפים הקטנים בהסכם ההלוואה.

• בנק מזרחי טפחות קיצץ את מסגרת האשראי - ונדרש לשלם פיצויים ללקוחה
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השני הוא הזנחת מידע, כלומר לקבל אותו אבל לא לעבד אותו. להסתכל על המספר ולהמשיך הלאה. השלישי, ואולי המתוחכם שבהם, הוא עיוות מידע: לשכנע את עצמכם שמה שקראתם לא ממש נכון, שבאמת "זה לא כזה גרוע", שהריבית "לא משנה כי בכל מקרה אשלם".

ההתעלמות ממידע, לפי המחקר, היא פעולה מכוונת של הימנעות, הזנחה או עיוות מידע כדי לשמור על דימוי עצמי חיובי ולהגן על אמונות הזהות שלנו. כלומר, השאלה אינה רק "האם אני חכם מספיק להבין את הנתונים", אלא גם "האם הנתונים האלה מאיימים על מי שאני חושב שאני".

מי שמגדיר את עצמו כאדם אחראי כלכלית, מנהל חשבון טוב ולא מבזבז, עומד בפני דיסוננס לא נעים כאשר חשבון הבנק מספר סיפור אחר. הפתרון הקל ביותר הוא לא לבדוק את חשבון הבנק.

• סיכוי להצלה: בינה מלאכותית זיהתה סרטן לבלב שנה וחצי לפני הרופאים
• חידת שלושת האסירים: למה המוח שלנו נכשל בהערכת סיכונים, ומה זה אומר על השקעות בבורסה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הנזק המדיד

מה שהופך את המחקר לחשוב לא רק תיאורטית אלא גם עבור צרכנים, הוא שהחוקרים מדדו גם את התוצאות. בארפרם ועמיתיה מצאו כי רמה גבוהה של התעלמות פיננסית קשורה לנטילת הלוואות יקרות יותר, ובמקביל להתנהגות פיננסית פחות תקינה ולרווחה פיננסית נמוכה יותר.

ההלוואות היקרות שהמחקר מתייחס אליהן מוכרות גם בישראל: הלוואות מהירות בריבית גבוהה, מסגרות אשראי שמתמלאות מחדש ומינוסים מתגלגלים. אנשים שנמנעים ממידע לא עושים זאת בהכרח כי הם אינם מבינים שהריבית גבוהה, אלא כי הם מעדיפים לא לבדוק כמה בדיוק.

לפי המחקר, FHI הוא במקרים רבים מנבא משמעותי של רווחה פיננסית ושל התנהגות פיננסית תקינה, גם מעבר לאוריינות פיננסית רגילה. כלומר, לא מספיק להסביר לאנשים איך עובדת ריבית דריבית. צריך גם להבין למה הם לא רוצים לדעת.

אפקט בת היענה: הכלכלה יודעת עליכם הכל

לתופעה הזו יש שם מוכר יותר בספרות הכלכלית: אפקט בת היענה. מחקר שבחן מיליוני התחברויות לחשבונות בנק מצא כי תשומת הלב לנתונים הפיננסיים היא סלקטיבית מאוד. אנשים נוטים לבדוק יותר כאשר המצב טוב יותר, ופחות כאשר יש חשש לחדשות רעות.

ממצא זה מחדד משהו חשוב: ההימנעות מהמידע מגדילה את הנזק. כשאנשים לא יודעים כמה יש להם, הם עלולים להוציא יותר. שימת לב לחשבון הבנק קשורה בדרך כלל ליתרת מזומנים גבוהה יותר ולחוב נמוך יותר, בעוד שהימנעות מבדיקת היתרה נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב.

מישהו שמאמין שהוא אחראי כלכלית, אך למעשה צובר חוב, עשוי להימנע מלבדוק את דפי הבנק שלו בדיוק כדי לא להתמודד עם ראיות שסותרות את הדימוי העצמי שלו.

לא רק הנתונים, גם המעטפה

מחקר אחר  על ידי חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם ואוניברסיטת ליידן מצא שמצוקה כלכלית בעצמה, כלומר מצב שבו יש פחות כסף מהנדרש, מובילה לעלייה בנטייה לברוח ממידע פיננסי. כשאנשים מצפים שהמידע יהיה שלילי, הם נוטים להימנע ממנו.

זה אחד הפרדוקסים המרכזיים: המנגנון הזה פועל בעוצמה גבוהה דווקא אצל מי שהכי צריך לדעת. כאשר המצב מתחיל להיות קשה, מנגנון ההגנה מתחזק, בדיוק בזמן שבו יש הכי פחות מרווח לטעות.

מחקרים בתחום החובות מצביעים גם על כך ששיעור גבוה מאוד של אנשים עם בעיות חוב חמורות אינם פונים לייעוץ כלל. גם כאן, הבעיה אינה תמיד חוסר ידע על קיומו של ייעוץ, אלא הימנעות פעילה מהתמודדות עם הנתונים.

כשאנשים מעריכים את עצמם בפחות ממה שהוציאו

ממצא ממחקר שהזמין בנק סנטנדר בבריטניה מוסיף ממד כמותי למה שנשמע עד כה תיאורטי. משקי בית העריכו בחסר את הוצאות החשבונות השנתיות שלהם בכ-37%.הפער הזה מצטבר. מי שנמנע מלעקוב אחרי הכסף יודע פחות על הפרטים הפיננסיים שלו: כמה יוצא מהחשבון, כמה נשאר, וכמה מההוצאות הן קבועות וחוזרות. ההימנעות יוצרת טעות ממשית, ולא רק תחושת אי נוחות.

במחקר עצמו נמצא כי נשים הציגו בממוצע רמות נמוכות יותר של התעלמות פיננסית בהשוואה לגברים, וכי גיל מבוגר יותר קשור לרמות נמוכות יותר של התעלמות פיננסית. כלומר, גברים צעירים עשויים להיות קבוצה פגיעה במיוחד, לא בהכרח כי הם מבינים פחות כלכלה, אלא כי הם פחות נוחים לשאת מידע שמאיים על הדימוי שלהם.

במקביל, מחקר שוודי שבחן צעירים בגילאי 18 עד 29 מצא שהסיכוי של גברים לקחת הלוואות צרכניות היה גבוה משמעותית מזה של נשים, ואחד הגורמים המסבירים היה חוסר אוריינות פיננסית.

האבחנה שמשנה את השיחה

עד כה, השיח הכלכלי התמקד בעיקר בהרחבת ידע: יותר חינוך פיננסי, יותר מידע, יותר שקיפות. המחקר של לינקופינג מציע קריאת תיגר על ההנחה הזו. החוקרים פיתחו שאלון בן 12 פריטים שמודד את הנכונות של אנשים לקבל מידע פיננסי, או את היעדרה, וביססו אותו על שני מדגמים מהאוכלוסייה הכללית. המשמעות המעשית היא שהפתרון לבעיה פיננסית לא תמיד מתחיל בעוד מידע, אלא לפעמים בפירוק מנגנון ההימנעות ממידע שכבר קיים. להתחיל בפשטות: להגדיר תזכורת שבועית לבדיקת חשבון הבנק, לאפשר לאפליקציה לשלוח עדכון יתרה, לא להסתכל פחות אלא יותר, גם כשזה לא נוח, ובמיוחד אז.