הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?

סכסוך ירושה קשה בין שלושה אחים הגיע לסיומו באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי צוואתו של אב שנפטר בגיל 87, נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של בתו, ולכן היא בטלה.

המדובר באב שהיה בעל מוסך ונדל"ן עסקי, וכן בעלים של דירת מגורים שבה הוא התגורר עם אשתו. לשניים היו שלושה ילדים: שני בנים ובת. הבת, שהיא גרושה וללא ילדים, התגוררה בדירת ההורים מ-1993, לא עבדה לפרנסתה והסתמכה על תמיכתם הכלכלית.

ב-2014, כשהאם כבר סבלה מדמנציה מעורבת עם אלצהיימר, נערכו שלושה מסמכים משפטיים בפרק זמן קצר: ייפוי כוח נוטריוני שהסמיך את הבת לטפל בענייני האם (ב-4 ליולי 2014), צוואת האב (ב-8 ביולי 2014), וייפוי כוח כללי שהסמיך את האב לפעול בענייני האם (ב-10 ליולי 2014). כל שלושת המסמכים נערכו על ידי אותה עורכת דין - עו"ד ליאורה אוחנה מטירת כרמל.

הצוואה העניקה לבת את מלוא הזכויות בדירת המגורים, את כל הכספים בחשבונות הבנק, את ניהול המתחם העסקי, ואת כל הרכוש שלא הוזכר במפורש. לשני הבנים הובטח רק שליש מהמתחם העסקי, אך רק לאחר פטירת האם. הצוואה נימקה את ההעדפה בכך שהבת "גרושה ללא ילדים" ובכך שההורים "זוכים לקבל ממנה עזרה רבה באופן שוטף".

האחים גילו על הצוואה רק אחרי שנים

השניים לא ידעו כלל על קיום הצוואה עד 2019 או 2021, ורק לאחר פטירת האב באוקטובר 2022 הוגשה הבקשה לקיימה. האחים התנגדו וטענו שהבת ניצלה את התלות של ההורים בה כדי לכפות עליהם לכתוב צוואה שמיטיבה עמה.

מהעדויות עלה שהבת הסיעה את האב למשרד עורכת הדין, נכחה בפגישה שקדמה לעריכת הצוואה, ואף נשאלה על ידי עורכת הדין איזה חלק מהרכוש היא רוצה לקבל. עוד התברר שהבת ערכה עם האב הסכם שלפיו הוא ישלם לה 6,000 שקל בחודש עבור טיפול באם - חוב שהצטבר ל-594 אלף שקל ונרשם כחוב של העיזבון.

השופט צ'יזיק קבע כי הבת יצרה "קשר גורדי" (מצב מסובך וחסר מוצא, שקשה מאוד או בלתי אפשרי להתיר אותו בדרכים רגילות) בין מצבה המידרדר והולך של האם לבין התלות של האב בה. הוא ציין כי הבת "פעלה להשפיע על האב המנוח לערוך לטובתה צוואה אשר הוראותיה מפלות אותה באופן מובהק לטובה על פני אחיה".

בפסק הדין נכתב כי ייפוי הכוח הנוטריוני שנערך לאם "כלל לא היה ראוי מבחינה משפטית", משום שעורכת הדין לא דרשה אישור רפואי שהאם כשירה לחתום עליו. התיעוד הרפואי מאותה התקופה מצביע על ציון 30/15 במבדק קוגניטיבי, שמעיד על פגיעה משמעותית.

הבת פעלה לבידוד האב ממשפחתו

השופט הפעיל את מבחני ההשפעה הבלתי הוגנת שנקבעו בפסיקת העליון, ומצא שהם מתקיימים: האב היה תלוי בבת כמטפלת באם, הבת פעלה לבידוד האב ממשפחתו, והיא היתה מעורבת בנסיבות עריכת הצוואה.

• ירושה של שקל אחד, 12 שנות ניתוק ודירה: כך הסתיים קרב הירושה
• סכסוכי יורשים - האם בת ה-99 הייתה כשירה לכתוב צוואה?

בסיכום הדברים, קבע השופט באופן תקיף כי, "שני ההורים היו ככלי שרת בידיה של הנתבעת, אשר טיפלה ברכושם, גרה בביתם, קיבלה שכר עבור הטיפול בהם, זכתה להטבות כספיות רבות בעודם בחיים, ויתרה על תעסוקה בגיל צעיר מאוד, והייתה חלק בעריכת צוואה אשר מפלה את שני אחיה, ואף בודדה את המנוח מיתר המשפחה".

הצוואה בוטלה, ועיזבון האב יחולק בין שלושת הילדים בחלקים שווים - בדיוק כפי שחולק העיזבון של האם. הבת חויבה בהוצאות משפט בסכום של 20 אלף שקל בתוספת מע"מ - סכום מופחת מכיוון שהיא ייצגה את עצמה. מנהל העיזבון הזמני, עו"ד אלמוג דהאן, התבקש להגיש דו"ח משלים על פעולותיו.

שווי הנכסים בעיזבון הוא משמעותי: דירת המגורים הוערכה ב-3.35 מיליון שקל, וזכויות החכירה במתחם העסקי הוערכו ב-3.25 מיליון שקל, עם דמי שכירות ראויים של 13 אלף שקל לחודש.

תלות בתוך המשפחה 

המשמעות הרחבה של פסק הדין היא מעבר לסכסוך בין שלושה אחים. הוא מזכיר שוב עד כמה צוואות שנערכות בתוך מערכת יחסים משפחתית תלותית עלולות להיפסל, גם אם הן נראות תקינות מבחינה צורנית. חתימה בפני עורכת דין, ניסוח מסודר והסבר בצוואה אינם מספיקים כאשר בית המשפט משתכנע שהרצון החופשי של המצווה נפגע.

במקרים כאלה בית המשפט בוחן את התמונה הכוללת: מי יזם את הפנייה לעורך הדין, מי הסיע את המצווה, מי נכח בפגישות, מי ידע על הצוואה בזמן אמת, האם הייתה תלות כלכלית או טיפולית, והאם הצוואה יוצרת חלוקה חריגה ביחס לקשרים המשפחתיים. כאן, השילוב בין מגורי הבת בבית ההורים, התלות של האב בה בטיפול באם, ההטבות הכספיות שקיבלה והמעורבות סביב עריכת המסמכים יצרו בעיני בית המשפט תמונה בעייתית.

• נוחי דנקנר ייכנס להליכי חדלות פרעון. מה המשמעות המעשית?
• נוחי דנקנר נכנס להליכי חדלות פרעון: "הרמתי ידיים"

זה גם מסר למשפחות שיש בהן הורה מבוגר, נכסים משמעותיים וילד אחד שמטפל יותר מהאחרים. במקרים רבים אותו ילד באמת נושא בנטל, ולעיתים יש היגיון שההורה ירצה לתגמל אותו. אבל כדי שהצוואה תחזיק, חייבים להקפיד על הפרדה מלאה: פגישה עצמאית עם עורך דין, בדיקת כשירות רפואית כשיש סימני ירידה קוגניטיבית, תיעוד ברור של רצון המצווה, והימנעות ממעורבות של הנהנה המרכזי בתהליך.

הפרשה ממחישה גם את הסיכון שבהסכמי טיפול בתוך המשפחה. תשלום חודשי לילד שמטפל בהורה יכול להיות לגיטימי, אבל כאשר הוא מצטבר לחוב של מאות אלפי שקלים ונרשם מול העיזבון, הוא עלול להפוך למוקד נוסף של מחלוקת. במיוחד כאשר אותו ילד גם מקבל את עיקר הירושה בצוואה.

בסוף, הסכסוך הזה היה יכול להימנע או לפחות להצטמצם עם תכנון שקוף יותר. ככל שהנכסים משמעותיים יותר, כך הצורך בתיעוד, בדיקת כשירות והפרדה בין טיפול, מגורים, כספים וצוואה נעשה קריטי יותר. בית המשפט לא ביטל כאן צוואה בגלל העדפה של ילד אחד בלבד, אלא בגלל הדרך שבה נוצרה אותה העדפה.