השחיקה עולה ביוקר: למה חברות מתחילות לחשוש מעובדים מותשים?

השחיקה בעבודה כבר אינה רק בעיה של עובדים עייפים או של מחלקות משאבי אנוש המנסות לשפר את האווירה במשרד. היא הופכת לבעיה כלכלית שמגיעה עד הנהלות החברות והדירקטוריונים. יותר עובדים מדווחים על עומס מתמשך, מנהלים מתקשים לעמוד בציפיות ההנהלה, והמחיר מתבטא בהיעדרויות, ירידה בתפוקה, נטישת עובדים ועלויות גיוס והכשרה. עבור חברות, המשמעות היא פגיעה אפשרית ברווחיות וביכולת לעמוד ביעדים העסקיים.

דוח חדש של חברת הטכנולוגיה לניהול משאבי אנוש HiBob, העוסק במגמות שיעצבו את שוק העבודה ב-2026, מגדיר את התופעה כ-Burnout as a Boardroom Hazard - שחיקה כסיכון שמגיע לחדר הדירקטוריון. לפי החברה, השינוי המרכזי הוא המעבר מהתייחסות לשחיקה כבעיה אישית של העובד, לראייתה כתוצאה אפשרית של עומסי עבודה, שיטות ניהול ותרבות ארגונית. מכיוון שגורמים אלה משפיעים על תפוקת העובדים ועל חשיפת החברה לסיכונים, הם הופכים גם לנושא של פיקוח ניהולי ורגולטורי.

הנתונים הכלכליים מסבירים מדוע הנושא מקבל תשומת לב. בדוח State of the Global Workplace 2026, שפרסמה חברת המחקר גאלופ, נמצא כי שיעור העובדים המעורבים בעבודתם ברחבי העולם ירד ל-20% בלבד בשנת 2025, לעומת 23% בשיא שנרשם בשנים 2022 ו-2023. כ-64% מהעובדים אינם מעורבים בעבודתם, ו-16% מוגדרים כמי שמנותקים ממנה באופן פעיל. 

לפי הערכת גאלופ, המעורבות הנמוכה של עובדים עלתה לכלכלה העולמית כ-10 טריליון דולר באובדן פריון בשנה, סכום השווה לכ-9% מהתוצר העולמי.

42% שוקלים לעזוב, ויותר ממחצית המנהלים מתקשים להתמודד

מחקר שפרסמה HiBob ביולי 2026 ממחיש כיצד השחיקה מתבטאת בפועל. בסקר שנערך בקרב 2,000 עובדים בבריטניה נמצא כי 58% מרגישים שהלחץ בעבודתם גדל בשנתיים האחרונות, ו-49% חשים שמצופה מהם להיות זמינים כל הזמן. כ-47% דיווחו שהם מסיימים את רוב ימי העבודה כשהם מותשים נפשית, ו-41% אמרו שהעבודה פוגעת באיכות השינה שלהם.

המחיר העסקי מתחיל להתברר כשבוחנים את הנכונות להישאר במקום העבודה. כ-42% מהמשיבים שוקלים באופן פעיל לעזוב בגלל הלחץ, ועוד 11% כבר מחפשים משרה חדשה. שליש מהעובדים סבורים שהעבודה הנוכחית שלהם אינה בת קיימא לאורך זמן, ו-37% אף היו מוכנים להסכים לשכר נמוך יותר תמורת עבודה פחות מלחיצה.

אלא שהבעיה אינה מסתכמת בעובדים. בסקר נוסף של החברה, בקרב 501 מנהלים בבריטניה, 76% דיווחו שהלחץ על הצוות שלהם גדל בשנתיים האחרונות, 72% חשים לחץ מההנהלה הבכירה לשמור על ביצועים גבוהים, ו-54% מתקשים לאזן בין דרישות התפוקה לבין רווחת העובדים. יותר משליש מהמנהלים הודו שהם נוטלים על עצמם עבודה נוספת כדי להקל על הצוות.

הנתונים מצביעים על מעגל בעייתי: הנהלות דורשות מהמנהלים להגדיל תפוקה, המנהלים מעבירים חלק מהלחץ לעובדים או סופגים אותו בעצמם, וכאשר השחיקה מתגברת, הארגון עלול להתמודד עם ירידה בביצועים ועם עזיבת עובדים מנוסים

לפי אומדני גאלופ, תחלופת עובדים מרצון הנובעת משחיקה יכולה לעלות לארגונים בהיקף השווה ל-15%-20% מעלות השכר הכוללת. בניתוח נפרד של גאלופ, שפורסם בספטמבר 2026, נמצא כי עובדים המדווחים על רווחה גבוהה היו בסבירות נמוכה ב-65% לחפש עבודה חדשה, ובסבירות נמוכה ב-46% לדווח על שחיקה תכופה, בהשוואה לעובדים שרווחתם נמוכה יותר.

• הפחד מה-AI טיפס לקומת ההנהלה: כמעט שליש מבעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב רואים בו את האיום הגדול על המשר
• ריח של פיטורים: מה עושים עכשיו

העלות רחבה אף יותר כשמביאים בחשבון פגיעה בבריאות הנפש. לפי נתונים עדכניים שפרסם ארגון הבריאות העולמי בספטמבר 2026, דיכאון וחרדה גורמים מדי שנה לאובדן של כ-12 מיליארד ימי עבודה ברחבי העולם, בעלות של כטריליון דולר כתוצאה מפגיעה בפריון. עם זאת, אין לזהות באופן אוטומטי בין שחיקה תעסוקתית לבין דיכאון או חרדה, ומדובר במדדים שונים שהשפעותיהם עשויות לחפוף.

מדד חדש למנהלים: לא רק הכנסות ורווחים, אלא גם מצב העובדים

השינוי המשמעותי אינו רק בהיקף השחיקה, אלא בדרך שבה החברות נדרשות לנהל אותה. במשך שנים נמדדו מנהלים בעיקר לפי מכירות, רווחיות, עמידה בתקציב וצמיחה. כעת גוברת ההבנה שגם תחלופת עובדים, היעדרויות, עומסי עבודה ושביעות רצון הם מדדים היכולים להעיד על מצבה העסקי של החברה.

סקר שפרסם האיגוד הלאומי של דירקטורים בחברות אמריקאיות, NACD, בשנת 2026, בקרב 192 דירקטורים ואנשי ממשל תאגידי בחברות ציבוריות, מצביע על התרחבות דרישות הפיקוח בתחומי האסטרטגיה, ניהול הסיכונים וההון האנושי. האיגוד מדגיש כי התפתחויות טכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, מחייבות את הדירקטוריונים לבחון לא רק את ההשקעה בטכנולוגיה, אלא גם את יכולתם של העובדים והמנהלים להסתגל לשינויים.

גם הרגולטורים מתחילים להתייחס לשחיקה כאל סיכון תעסוקתי. בדוח שפרסם ארגון העבודה הבינלאומי, ILO, באפריל 2026, הוערך כי גורמי סיכון פסיכו-חברתיים בסביבת העבודה, ובהם עומס יתר, חוסר ודאות וארגון עבודה לקוי, קשורים לאובדן כלכלי שנתי השווה לכ-1.37% מהתוצר העולמי. הארגון מצביע על הצורך בשינוי אופן ניהול העבודה, ולא רק בהענקת שירותי תמיכה לעובדים.

הבעיה היא שתוכניות רווחה אינן בהכרח מטפלות במקור השחיקה. חברה יכולה להציע לעובדים יוגה, סדנאות מיינדפולנס או ימי גיבוש, אבל אם היא ממשיכה לדרוש זמינות מסביב לשעון ולהעמיס משימות ללא התאמת כוח האדם, ההשפעה על השחיקה עלולה להיות מוגבלת. בגאלופ מכנים את התופעה Carewashing - מצב שבו ארגון מציג מחויבות לרווחת עובדיו באמצעות תוכניות והטבות, אך אינו מטפל בגורמים הארגוניים שפוגעים בה.

• הבוס החדש משלם לכם יותר: על מה הולכת התוספת?
• המעסיק החליף אותם ב-AI ואז ביקש שיחזרו: כמעט אחד מכל חמישה עובדים בארה"ב כבר חווה את זה

ואכן, לפי נתוני גאלופ, בשנת 2026 רק 21% מהעובדים בארה"ב הסכימו באופן נחרץ עם הקביעה שהארגון שבו הם עובדים דואג לרווחתם הכוללת - נתון שהשתווה לשפל שנמדד בעבר.