היכל המשפט בבת-ים, מקום מושבו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (צילום: הרשות השופטת)
היכל המשפט בבת-ים, מקום מושבו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (צילום: הרשות השופטת)

סיבת הפיטורים עברה, השימוע נפל: כך מכריעים בתי הדין לעבודה בתביעות של עובדים מפוטרים

אחות שתבעה 418 אלף שקל קיבלה 20 אלף בגלל זימון חסר, ומנהל משמרת בג'ויה קיבל יותר מ-215 אלף. מנגד, מהנדס שתבע את טלרד ומנהלת אגף בעיריית חיפה, שקיבלו שימוע מלא, חויבו בהוצאות
עוזי גרסטמן |

אחות שתבעה יותר מ-418 אלף שקל מבית הרופא נגב יצאה עם 20 אלף שקל, אף שבית הדין קבע שהפיטורים עצמם היו מוצדקים. את הפיצוי קיבלה בזכות מכתב הזימון לשימוע, שהשמיט את התקרית שהציתה את הפרשה. חמישה פסקי דין שנתנו בתי הדין האזוריים לעבודה בסוף יולי מציגים דפוס דומה: השופטים משאירים למעסיק מרחב רחב להחליט את מי לפטר, ובוחנים בפירוט את ההליך שקדם להחלטה.

חובת השימוע נבנתה בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה: העובד צריך לדעת מראש מה הטענות נגדו, לקבל זמן להתכונן ולהשמיע את עמדתו בפני מי שמחליט. מקרים קיצוניים, כמו עובדת שהשימוע והפיטורים הגיעו באותה הודעת ווטסאפ, מסתיימים כמעט תמיד בפיצוי. התיקים החדשים עדינים יותר.

בבאר שבע בחנה השופטת אביגיל בורוביץ' את תביעתה של אירינה זליאפין, שעבדה במכון של בית הרופא נגב יותר מ-12 שנה ברציפות. המעסיק הצביע על איחורים, על שיחות טלפון בזמן העבודה ועל רישום שעות בניגוד לנהלים, וגם על שימוע קודם מ-2018. בית הדין קבע שמדובר בשיקולים ענייניים, בתוך הסמכות הניהולית של המעסיק.

הזימון שהשמיט את העיקר

הבעיה הייתה במכתב. כשבועיים לפני שנשלח היו חילופי דברים קשים בין זליאפין לבין המנהל האדמיניסטרטיבי של המכון, ובגלל סמיכות הזמנים בית הדין התקשה לקבל את הטענה שהתקרית נעדרה מהשיקולים. הזימון התעלם ממנה, ולכן זליאפין קיבלה הזדמנות לענות על חלק מהטענות בלבד. על כך נפסקו לה 20 אלף שקל, ושאר הרכיבים נדחו, ובהם הפסדי שכר של 161,400 שקל. השופטת מתחה ביקורת על התביעה המנופחת, ובכל זאת, מתוך התחשבות בנסיבותיה האישיות, ויתרה על הוצאות.

הידעת?מה צריך לכלול זימון לשימוע?
בהתאם לפסיקה, הזימון מפרט את הטענות שבגללן נשקלים הפיטורים ומשאיר לעובד זמן סביר להתכונן, כשההחלטה עדיין פתוחה. העובד רשאי להגיע לשימוע עם מייצג.

בתל אביב מצאה סגנית הנשיאה אסנת רובוביץ-ברכש פגמים כבר בצעד הראשון. נוי נאמן עבד כארבע שנים וחצי במסעדת ג'ויה ברעננה, ובהמשך כמנהל משמרת. ימים ספורים אחרי ששלח מכתב התראה על תלושי שכר והפרשות, נאמר לו להפסיק להגיע לעבודה. הזימון הגיע ביום שני לשימוע ביום רביעי, עם שתי עילות כלליות: התנהלות לקויה מול שרשרת הניהול ותפקוד לקוי. לגרסתו, השיחה נמשכה כשתי דקות והועלו בה טענות חדשות. בית הדין הגיע למסקנה שהסיבה היחידה לפיטורים הייתה עמידתו על זכויותיו.

על הפגמים בפיטורים נפסקו לו 20 אלף שקל, ולצדם 30 אלף שקל על תלושים שהסתירו את השעות בפועל ואת התשלומים במזומן וכ-88 אלף שקל הפרשי שכר. בסך הכול יותר מ-215 אלף שקל. החברות שהפעילו את המסעדה נמצאות בפירוק, ולכן בית הדין הרים את מסך ההתאגדות כלפי בעל המניות והדירקטור איציק אנקונינה, שחויב אישית בכל הסכומים ובהוצאות של 30 אלף שקל.

שיחה חברית במקום שימוע

התיק של רונן יואל, נהג בעסק הסעות VIP לאמנים ולדיפלומטים, מראה שגם פגישה שנקראת שימוע עשויה להיחשב לריקה מתוכן. יואל יצא לחל"ת עם פרוץ הקורונה, ובסוף מאי 2021, כשהמשק כבר חזר לפעול, הוזמן לפגישה שלטענתו הוצגה כשיחה חברית. השופטת שרון שביט כפתורי קבעה שהמעסיק הגיע עם החלטה מגובשת, ושההחלטה התגבשה ככל הנראה כבר בפברואר 2020, לפני המשבר.

הפיצוי על השימוע נקבע על 2,500 שקל, בהתחשב במצב העסק, בזמן שחלף ובכך שיואל מצא עבודה במהירות. בשורה התחתונה יצא עם יותר מ-100 אלף שקל, בעיקר כ-48 אלף שקל על שעות נוספות, מתוך כ-145 אלף שתבע. התביעה ל-100 אלף שקל על טיפים נדחתה.

הידעת?האם כל פגם בשימוע מזכה בפיצוי?
בית הדין הארצי לעבודה קבע שכל מקרה נבחן בנסיבותיו, והסכום נגזר מחומרת הפגיעה. הפסיקה זנחה בהדרגה את השיטה שחישבה את הפיצוי כמכפלה של משכורות.

בשני תיקים אחרים השימוע עמד במבחן, והעובדים חויבו בהוצאות. השופטת הבכירה הדס יהלום דחתה את תביעתו של רוני עוז, מהנדס מערכות בטלרד נטוורקס שהוביל את פרויקט מאגד הרון לרשתות דור 5. עוז זומן בגלל תוכנית התייעלות וסיום הפרויקט, ובשימוע אמר שאין לו מה להוסיף וביקש שבועיים נוספים של הודעה מוקדמת. מבחינת בית הדין, זו הודאה שקיבל הזדמנות מלאה לטעון. עיקר התביעה, כ-877 אלף שקל, נסב על תמלוגים ושכר, והתמלוגים נקבעו כעניין שמחוץ לסמכות בית הדין. עוז חויב ב-20 אלף שקל, בין היתר משום שהגיש סיכומים של תיק אחר.

בחיפה דחתה השופטת מירי שי את תביעתה של אתי אסולין, מנהלת אגף רישוי עסקים בעירייה, שדרשה לחזור לתפקיד וכ-300 אלף שקל. אסולין טענה שפוטרה בגלל שחשפה שחיתות לכאורה באגף, אך בין התלונה לזימון חלפו כ-21 חודשים, שבהם הצטברו תלונות על תפקודה. השימוע נדחה שלוש פעמים לבקשתה, ונמשך כשלוש שעות מול ועדה שכללה את מנכ"ל העירייה, בנוכחות עורך דינה, והוקלט. היא חויבה ב-5,000 שקל.

למעסיקים, המשמעות היא תיעוד: זימון שמפרט את כל העילות, גם הרגישות, כמה ימים להתכונן ושיחה עם זמן אמיתי להקשיב. לעובדים, הפסיקה מזכירה שתביעה מנופחת עשויה לעלות בהוצאות. להרחבה: יש אצלנו ריח של פיטורים - מה לעשות עוד לפני שמזמנים אותי לשיחה?

להרחבה: המסעדה נסגרה, העובד עבר לקנדה - ויקבל 57 אלף שקל

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה