מלח עם רבע אשלגן עשוי למנוע כ-3 מיליון מקרי מוות בשנה: מודל שבדק 193 מדינות
החלפה של המלח הרגיל במלח שבו רבע מהנתרן הכלורי הוחלף באשלגן כלורי עשויה למנוע כ-2.96 מיליון מקרי מוות בשנה ממחלות לב וכלי דם וממחלות כליה כרוניות. זו ההערכה של צוות מהמכון ג'ורג' לבריאות עולמית ומאוניברסיטת ניו סאות' ויילס בסידני, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שפרסמו בכתב העת Nature Health את המאמר Global health outcomes from replacing dietary sodium chloride with potassium-enriched salt. בין המחברים ליפינג הואנג, ברוס ניל ומאטי מרקלונד. המודל כיסה 193 מדינות, ולפי החישוב ההחלפה הייתה חוסכת גם כ-10.2 מיליון מקרים חדשים של מחלות לב וכליה בשנה ומצמצמת את נטל המחלות האלה בכ-15%. המספרים מתייחסים למצב שבו כל המלח בתזונה מוחלף, מהמלחייה בבית ועד הלחם, הגבינות והמזון המעובד.
ההיגיון הפיזיולוגי פשוט יחסית. עודף נתרן מעלה את ל"ד, ואשלגן פועל בכיוון ההפוך ומסייע לכליות להיפטר מנתרן. מחקר המשך שנערך על אחד הניסויים הגדולים בתחום העריך ש-61% עד 88% מהירידה בל"ד שנמדדה בו נבעו מתוספת האשלגן, ופחות מהפחתת הנתרן.
החוקרים בדקו גם תרחישים צנועים יותר. החלפה של המלח הביתי בלבד, זה שמוסיפים בבישול ובצלחת, הייתה מונעת לפי המודל כ-1.85 מיליון מקרי מוות בשנה. החלפה בצד התעשייה, במזון מעובד ובמסעדות, הייתה מונעת כ-1.56 מיליון. כשההחלפה מוגבלת לאנשים שאובחנו עם יתר ל"ד, המספר יורד לכ-590 אלף, ובקרב מטופלים תרופתיים בלבד לכ-480 אלף. כלומר, שינוי שמגיע לכלל האוכלוסייה מייצר תועלת גדולה פי חמישה ויותר ממיקוד בחולים המוכרים.
הידעת?כמה מלח צורך אדם ממוצע?
הפיזור הגיאוגרפי נוטה בבירור לאסיה. סין לבדה אחראית ליותר ממיליון מקרי המוות שהיו נמנעים, והודו לכ-400 אלף. בארה"ב מדובר בכ-105 אלף, במקסיקו בכ-30 אלף, בניגריה בכ-18 אלף, בבריטניה בכ-13 אלף ובאוסטרליה בכ-2,100. ב-133 מתוך 193 המדינות, כ-69%, ההחלפה הייתה מונעת 10% או יותר מהמוות ממחלות לב וכלי דם, וכ-40% מהתועלת הכוללת נרשמת אצל נשים.
הבסיס הקליני לחישוב הוא ניסוי SSaSS, שפורסם ב-2021 בכתב העת NEJM תחת הכותרת Effect of Salt Substitution on Cardiovascular Events and Death. הניסוי כלל 20,995 משתתפים מ-600 כפרים בסין, אנשים שעברו שבץ או בני 60 ומעלה עם יתר ל"ד, שקיבלו מלח של 75% נתרן כלורי ו-25% אשלגן כלורי, אותו הרכב שנבחן במודל. במעקב של כ-4.7 שנים ירד שיעור השבץ ב-14%, אירועי לב וכלי דם חמורים ב-13% והתמותה מכל סיבה ב-12%, ושיעור האירועים של עודף אשלגן בדם נשאר דומה בשתי הקבוצות. שבץ הוא אחד המוקדים העיקריים של התועלת, ורוב הסיכון לשבץ מוחי ניתן לשינוי.
עם זאת, המלח המועשר מתאים לרוב האנשים, אבל רחוק מלהתאים לכולם. אצל חולי כליה מתקדמים, שהכליות שלהם מתקשות להפריש אשלגן, המודל מעריך כ-100 אלף מקרי מוות בשנה מעודף אשלגן, מול כ-750 אלף מקרי מוות שנחסכים באותה קבוצה. ארגון הבריאות העולמי פרסם ב-2025 הנחיה לשימוש בתחליפי מלח דלי נתרן, שממליצה למבוגרים לעבור למלח שולחן עם אשלגן ומחריגה ילדים, נשים בהריון, חולי כליה ומי שנוטלים תרופות שמעכבות הפרשת אשלגן.
הידעת?מאיפה מגיע האשלגן הכלורי?
לשינוי כזה יש גם צד תעשייתי. האשלגן הכלורי הוא מוצר מוכר בשוק הדשנים, וכיל מפיקה אותו בים המלח. אומנם דרגת המזון היא נתח קטן מהשוק, אבל מעבר רחב של יצרני מזון ומדינות למלח מועשר עשוי להגדיל את הביקוש לחומר מזוקק. במקביל, ענף התרופות מחפש פתרונות לאותה בעיה מכיוון אחר, ובתחום הזה מתפתח מרוץ אחרי כדור שמונע התקף לב.
התרחישים במודל מראים ששני המסלולים, ייצור מזון עם המלח המועשר והחלפה של המלח הביתי, מוסיפים זה לזה. במדינות רבות בעלות הכנסה גבוהה חלק גדול מהנתרן מגיע ממזון מעובד, ולכן שם עיקר המשקל עשוי ליפול על יצרני המזון, בזמן שבמדינות אחרות ההחלפה במטבח הביתי תהיה כנראה הצעד המרכזי.
להרחבה:
