ארבעים שנה לאחר שהסטטינים שינו את עולם הרפואה, תחום הטיפול הקרדיווסקולרי עומד בפני פריצת דרך חדשה. תרופות מתקדמות, טיפולים גנטיים חד-פעמיים וכדורים יעילים יותר מבטיחים לשנות את כל מה שידענו על מניעת התקפי לב ושבץ.

התקפי לב ושבץ: גורמי התמותה המובילים בעולם 

התקפי לב ושבץ מוחי הם שני הגורמים המרכזיים לתמותה ברחבי העולם, הרבה לפני תאונות או סרטן. מדי שנה, מיליוני אנשים סובלים מאחד מהם, כאשר ברוב המקרים מדובר בחסימה של כלי דם בלב או במוח. החסימה נגרמת לרוב מהצטברות כולסטרול, לחץ דם גבוה, עישון, תזונה לקויה או אורח חיים לא בריא.

הסטטינים, שהפכו בשנות ה-80 לטיפול המוביל להורדת כולסטרול, הצילו חיים של מיליונים. עם זאת, הם לא מתאימים לכולם: חלק מהמטופלים לא מגיבים להם, ואחרים מפסיקים את הטיפול בשל תופעות לוואי או חוסר נוחות. כאן נכנסת המהפכה החדשה – גל של טיפולים חדשניים שמטרתם לא רק להפחית סיכונים, אלא למנוע לחלוטין את האירוע הקרדיווסקולרי הבא.

מעבר לסטטינים: הטיפולים שמשנים את הכללים

זריקות להורדת כולסטרול LDL

• האם עימות בין נהג לסדרן ייחשב תאונת עבודה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תרופות חדשות שפועלות על האנזים PCSK9, האחראי להעלאת רמות הכולסטרול הרע (LDL), כבר זמינות בשוק ומציגות תוצאות מרשימות:

Repatha (חברת Amgen) ו-Praluent (Regeneron ו-Sanofi): זריקות הניתנות פעם בשבועיים, שמפחיתות משמעותית את רמות ה-LDL. התרופות הוכחו כיעילות במניעת אירועים לבביים, אך מחירן הגבוה – עד 30,000 דולר בשנה – והצורך בזריקות תקופתיות מהווים חסם עבור מטופלים רבים.

Leqvio (Novartis): זריקה חדשנית הניתנת פעם בחצי שנה, מה שהופך את הטיפול לנוח יותר. היא מציעה ירידה דרמטית ברמות הכולסטרול, אך גם כאן המחיר נותר גבוה.

• אנתרופיק גייסה 13 מיליארד דולר והגיעה לשווי של 183 מיליארד
• דריו הלת' מציגה: צבר הזדמנויות של 67 מיליון דולר ו־87 מיליון משתמשים פוטנציאליים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

כדורים חדשים: נוחות ויעילות משופרת - כדי להתגבר על החסרונות של זריקות, חברות תרופות מובילות מפתחות כדורים מתקדמים שמבטיחים יעילות גבוהה ונוחות מרבית. MK-0616 (Merck): כדור יומי שכבר הוכיח את עצמו בניסויים קליניים בקרב חולים עם כולסטרול תורשתי. ניסוי נרחב עם 14,000 משתתפים, שיבחן את יכולתו למנוע התקפי לב ושבץ, צפוי להסתיים ב-2029. התרופה נחשבת למבטיחה במיוחד בשל נוחות השימוש והפוטנציאל להפחתת LDL משמעותית.

AZD0780 (AstraZeneca): כדור שאינו דורש צום ומתאים גם לחולים שלא הגיבו לסטטינים. בניסויים מוקדמים הוא הראה ירידה מרשימה ברמות ה-LDL, והוא עשוי להפוך לאופציה נגישה יותר בעתיד.

טיפולים גנטיים חד-פעמיים: המהפכה האמיתית - ההתפתחות המרגשת ביותר מגיעה מתחום עריכת הגנים. חברות כמו Verve Therapeutics ו-Crispr Therapeutics מפתחות טיפולים שמבטיחים, בהזרקה אחת, לשנות את המבנה הגנטי של המטופל כך שרמות הכולסטרול הרע יישארו נמוכות לצמיתות:

Verve Therapeutics: הטיפול שלהם, שמכוון לנטרל את הגן PCSK9, הראה ירידה של כ-60% ברמות ה-LDL, שנמשכה לפחות שנתיים לאחר הזריקה הראשונית. התוצאות המוקדמות מעודדות, והחברה ממשיכה בניסויים כדי לאשר את הבטיחות והיעילות לטווח ארוך.

Crispr Therapeutics: הטיפול שלהם, שמכוון לגן ANGPTL3, הוביל לירידה של כשני שלישים ברמות הכולסטרול תוך חודשים ספורים, ללא תופעות לוואי משמעותיות. טכנולוגיית CRISPR, שזיכתה את מפתחיה בפרס נובל, מאפשרת עריכה מדויקת של הגנום, והיא עשויה לשנות את עולם הרפואה הקרדיווסקולרית.

הטיפולים הגנטיים צפויים להיות יקרים – בין 150,000 ל-500,000 דולר לטיפול חד-פעמי – אך הם עשויים לחסוך עשרות שנים של טיפול תרופתי. עבור חברות הביטוח, ההשקעה הראשונית עשויה להשתלם אם היא מונעת אשפוזים ואירועים קרדיווסקולריים.

מה זה התקף לב?

כדי להבין את החשיבות של הטיפולים החדשים, כדאי להכיר את הבסיס. מה זה בעצם התקף לב? התקף לב: נגרם מחסימה של אחד מעורקי הלב, בדרך כלל על ידי קריש דם שנוצר על גבי פלאק טרשתי – הצטברות של כולסטרול ושומן בדפנות העורקים. ללא טיפול מהיר, רקמת הלב עלולה להינזק לצמיתות.

שבץ מוחי: מתרחש כאשר זרימת הדם למוח נפגעת. השבץ האיסכמי (כ-85% מהמקרים) נגרם מחסימה של כלי דם, בעוד השבץ ההמורגי (כ-15%) נובע מדימום במוח כתוצאה מקרע בכלי דם. בשני המקרים, טיפול מהיר הוא קריטי להפחתת נזקים.

שאלות ותשובות על התקף לב, שבץ ותרופות

מהם התסמינים של התקף לב, וכיצד ניתן לזהות אותם?

התסמינים כוללים כאב או תחושת לחץ בחזה, שיכולים להיות מתמשכים או לסירוגין. תסמינים נוספים כוללים קוצר נשימה, זיעה קרה, בחילה, עייפות קיצונית, וכאבים שמקרינים לזרוע (בדרך כלל השמאלית), ללסת או לגב. חשוב לציין שתסמינים אצל נשים עשויים להיות פחות טיפוסיים, כמו עייפות או כאבי בטן, ולכן יש להיות ערניים לכל שינוי חריג.

מהם התסמינים של שבץ מוחי, ומתי צריך לפנות לעזרה?

התסמינים כוללים חולשה פתאומית או שיתוק בצד אחד של הגוף, קושי בדיבור או בהבנת דיבור, בלבול, ראייה כפולה, סחרחורת, כאב ראש עז או אובדן שיווי משקל. הדרך לזכור היא ראשי התיבות FAST: Face (חיוך לא סימטרי), Arms (חוסר יכולת להרים שתי ידיים), Speech (דיבור לא ברור), Time (הזמן לפנות למיון). כל חשד לשבץ מחייב פנייה מיידית לבית חולים.

מדוע כולסטרול LDL נחשב למסוכן כל כך?

כולסטרול LDL, המכונה "הרע", נוטה להצטבר בדפנות העורקים וליצור פלאק טרשתי. הפלאק מצר את כלי הדם, מגביר את הסיכון לקרישי דם וחוסם את זרימת הדם ללב או למוח. עם הזמן, הפלאק עלול להתקשות או להיסדק, מה שמגביר את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.

מה ההבדל בין כולסטרול "טוב" ל"רע"?

כולסטרול HDL ("הטוב") מסייע להסיר עודפי כולסטרול מהעורקים ולהעבירם לכבד לפירוק. לעומת זאת, LDL ("הרע") תורם להצטברות שומן בעורקים. רמות גבוהות של HDL ורמות נמוכות של LDL קשורות לסיכון נמוך יותר למחלות לב.

מה ניתן לעשות, מלבד תרופות, כדי להפחית את הסיכון?

אורח חיים בריא הוא המפתח: שמירה על משקל תקין, הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה (לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות מתונה כמו הליכה), ותזונה מאוזנת עם דגש על ירקות, פירות, דגנים מלאים וצמצום שומנים רוויים ומזונות מעובדים. בנוסף, ניהול מתח ושינה מספקת תורמים לבריאות הלב.

האם הטיפולים הגנטיים בטוחים לשימוש?

הניסויים המוקדמים של טיפולים גנטיים הראו תוצאות מבטיחות, עם מעט תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת, מדובר בטכנולוגיה חדשה, והבטיחות לטווח ארוך עדיין נבחנת. מחקרים נוספים, שיימשכו מספר שנים, יקבעו אם הטיפולים הללו בטוחים לשימוש נרחב.

כמה עולים הטיפולים החדשים, והאם הם משתלמים?

זריקות כמו Repatha ו-Praluent עולות כיום כ-30,000 דולר בשנה, מה שהופך אותם לבלתי נגישים עבור רבים. טיפולים גנטיים חד-פעמיים צפויים לעלות בין 150,000 ל-500,000 דולר, אך הם עשויים להיות חסכוניים בטווח הארוך, שכן הם מבטלים את הצורך בטיפול תרופתי מתמשך ומפחיתים את הסיכון לאשפוזים יקרים.

האם הטיפולים זמינים בישראל, ומתי יגיעו לכאן?

זריקות כמו Repatha ו-Leqvio כבר זמינות בישראל, בעיקר דרך סל הבריאות או ביטוחים פרטיים לחולים בסיכון גבוה. טיפולים גנטיים עדיין נמצאים בשלב ניסויים קליניים, אך ההערכה היא שתוך 3–5 שנים הם יגיעו לבתי חולים בישראל, תחילה כחלק ממחקרים ולאחר מכן כטיפולים מסחריים