
ברזאני מבקשת מיליארד שקל בבורסה ושליש מהכסף יחזור לבעלים, בזמן שתור ההנפקות מאט
קבוצת התשתיות י.ד. ברזאני פרסמה טיוטת תשקיף ראשונה לציבור לקראת הנפקת מניות ראשונית בבורסה בתל אביב, ומכוונת לגיוס של כמיליארד שקל. הפרט שמושך את מירב תשומת הלב נמצא בעמוד השער: בתוך 90 יום מהשלמת ההנפקה והרישום למסחר מתכוונת החברה לחלק כ-33% מתמורת ההנפקה כדיבידנד לבעלי מניותיה. אם הגיוס יגיע ליעד, מדובר בכ-330 מיליון שקל, ורובו יזרום לשני הבעלים, שמחזיקים עד ההנפקה בכל המניות.
האחים יוסי ברזאני ודיין בר מחזיקים כל אחד במחצית מהחברה ומכהנים כמנכ"לים משותפים. לפי התשקיף, חברות בשליטתם שאינן חלק מהקבוצה חייבות לברזאני כ-359 מיליון שקל, רובם בהלוואות שנושאות ריבית שנתית של כ-8%. בכפוף להשלמת ההנפקה, הבעלים יפרעו את רוב היתרה בתוך 100 יום, למעט הלוואה של 110 מיליון שקל שתישא ריבית פריים ועוד 3% ותיפרע בשלושה תשלומים שנתיים. התשקיף קובע במפורש שהפירעון עשוי להתבצע גם באמצעות הדיבידנד, כלומר חלק מהכסף שיחולק לבעלים יחזור לקופה ויסגור את החוב.
למשקיעים החדשים יש כאן שני צדדים. מצד אחד, ניקוי יתרות הבעלים ממאזן החברה הציבורית מצמצם עסקאות בעלי עניין ומשפר את השקיפות. מצד שני, הכסף שיחולק לא יממן מפעלים, מחצבות או רכישות, ובפועל שליש מהגיוס משמש להסדרת חשבונות פנימיים. גם הערבויות שהעמידה ברזאני לחובות של תאגידי הבעלים אמורות להתבטל עד סוף 2026, בכפוף להשלמת ההנפקה.
הידעת?למה חברה מחלקת דיבידנד מכספי הנפקה?
הבעלים צפויים גם לשפר את תנאי ההעסקה שלהם. בהיקף משרה של 70%, כל אחד מהם יהיה זכאי לתמורה חודשית בעלות כוללת לחברה של כ-334 אלף שקל, צמודה למדד.
צמיחה מהירה וצבר של כמעט 2 מיליארד
הנתונים הכספיים מסבירים את התיאבון של ברזאני. ב-2025 הסתכמו ההכנסות בכ-616 מיליון שקל, והרווח הנקי קפץ לכ-79.4 מיליון שקל, לעומת כ-41.6 מיליון שקל ב-2024. במחצית הראשונה של 2026 רשמה החברה הכנסות של כ-403 מיליון שקל ורווח נקי של כ-46.3 מיליון שקל, עלייה של כ-24% לעומת התקופה המקבילה. לשנה כולה צופה ההנהלה הכנסות של כ-1.06 מיליארד שקל, רווח גולמי של כ-125 מיליון שקל ורווח נקי של כ-113 מיליון שקל, נתונים לא מבוקרים שמוצגים פעם אחת בלבד לצורך התשקיף.
הידעת?מה זה צבר הזמנות?
צבר הפרויקטים בתחום התשתיות מסתכם בכ-1.96 מיליארד שקל, יותר מפי 3 מההכנסות של 2025. עיקר הפעילות מול גופים ממשלתיים ועירוניים כמו מוריה בירושלים ונתיבי איילון, בהם עבודות לרכבת הקלה, מנהרות ומחלפים בבירה. לצד זה מקדמת החברה בשותפות שכונת מגורים על כ-343 דונם ברובע 12 בקצרין. התלות בשלושה לקוחות מהותיים היא נקודה שהמשקיעים ישקלו, כמו גם הרגישות של הענף לעלויות כוח אדם ולעיכובים ברישוי.
תור ארוך מול מוסדיים זהירים
ברזאני מגיעה לשוק בשלב רגיש. אחרי חודשים של עליות שמשכו עשרות חברות לבחון הנפקה, השוק בתל אביב נעשה תנודתי יותר, תשואות האג"ח עלו, והחשש מהסלמה ביטחונית ומאי ודאות פוליטית חזר לשולחן. בסביבה כזו הגופים המוסדיים, שמכתיבים את רוב הביקושים בהנפקות, נוטים לדרוש הנחה על השווי, וחלק מהבעלים מעדיפים לדחות את המהלך.
ברזאני מצטרפת לתור של חברות שבוחנות הנפקה בתל אביב, ובהן קרפור ישראל של אלקטרה צריכה, יצרנית המזרנים הולנדיה ושמיר אנרגיה של מבטח שמיר. כשכמה חברות גדולות מחפשות כסף מאותם מוסדיים בתקופה קצרה, עיכוב או תמחור חלש בהנפקה אחת עשויים להשפיע על הבאות.
ההנפקה של ברזאני תובטח בחלקה, לפחות 25%, בחיתום של אקטיב חיתום, והחברה רשאית להקצות עד 30% מההנפקה למשקיעים שאינם מוסדיים. השווי הסופי ייקבע במכרז, ושם ייבחן כמה המוסדיים מוכנים לשלם על חברה שתעביר שליש מהגיוס לבעלים.
- הנפקת אנתרופיק: בין הבטחה להצלת האנושות לאיום עליה
- הישראלים שהרוויחו באנתרופיק: כמה השקיעו מגדל וכלל וכמה זה שווה
להרחבה: קרפור בדרך לבורסה - טיוטת תשקיף ראשונה הוגשה