"אני מזכירה לגבירתי לא להתפרץ"
רשמת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, הילה שור
המועד: יום ג', 15.9.2026, שעה 11:15
הנושא: דיון מוקדם – ביטוח לאומי
"איך אני מציגה לוועדה מסמכים שמגשרים על הפער הזה?", אומרת הרשמת הילה שור לבאת כוח המערערת המשתתפת בדיון בהיוועדות חזותית. "פה יש לי קושי מאוד גדול. אני מסתכלת על המסמכים שגבירתי צירפה, ואני לא רואה מסמכים שמאפשרים לי לשקול דרגת נכות יותר גבוהה בתחום הנפשי.
"היא [התובעת] אומרת שיש לה הפרעות והיא לא באה אף פעם למעקב. מנסים לגרור אותה לבריאות הנפש, אומרים לה: בואי למעקב - והיא לא באה. גבירתי יודעת שלא כל מי שצריך טיפול מגיע לטיפול. בתיק הזה צריך שיעורי בית, לקבל את התיק הרפואי ולראות אם יש לה הפרעות חרדה. היא אומרת שיש לה קשיים כבדים בחיי היום-יום, וגם המלווה אומרת שיש לה הפרעות הרבה שנים.
"אם גבירתי תעשה שיעורי בית, אפשר יהיה להחזיר לוועדה. אני מבקשת לעזור לי לעזור לגבירתי, במצב הזה גם חברתך [באת כוח הביטוח הלאומי] תסכים להחזיר לוועדה. חבל שגבירתי לא רואה את חברתה ולא רואה את הפנים של נכונות לסייע.
"לא נריב עם השומר, ננסה לאכול את הענבים"
"אני רואה שהיא נוטלת תרופה נגד סחרחורת, את זה אפשר לשקול. אני רוצה תמונה יותר שלמה. זו הפסיקה של בית הדין הארצי, אנחנו לא משנים אותה. בזה אין הפתעה, הפסיקה מפורסמת לציבור. לא נריב עם השומר, שזה הפסיקה, אלא ננסה לאכול את הענבים.
"בתחום הנפשי, כשהגברת טוענת כל מיני דברים ולא נותנת מסמכים, עם כל הרצון הטוב - אי-אפשר לעזור לה. זה שאדם לא פונה, לא אומר שלא יקבל גמלה. זה לא סוף פסוק. אולי תדברו ביניכן ותגיעו להסכמות, ואני רק אתן החלטה לגבי המסמכים.
"יש לי רעיון. בואו נהיה יותר חכמות אחרי שגבירתי מציגה לי מסמכים. אם נראה שהליקוי יושב יותר על הפיברו[מיאלגיה, כאבי שרירים ומפרקים], נגיד לוועדה: או נכות יותר גבוהה או נכות נפרדת על המצב הנפשי. שמעתי את גבירתי מחוץ לפרוטוקול, שוחחנו על הפסיקה, גבירתי תגיש מסמכים. בית הדין מציע להחזיר את עניינה של התובעת לוועדה במספר עניינים.
"המגבלה בגב יכולה להיות בכלל הפיברו וזה לא מאובחן, זה בדיוק יושב שם. שמעתי הכל, תגישו את המסמכים, אני לא יכולה 'נעשה ונשמע'. גבירתי רואה את הממצאים של עמוד השדרה? אין שם שינוי פתולוגי, גבירתי יודעת לקרוא את זה. גבירתי תקשיב. כאשר בדימות רואים שמצב השלד תקין, אבל המבוטח מתלונן על כאבים - זה בדיוק הפיברו. אדם יודע להסביר מה כואב לו, אדם קרוב אצל עצמו. אני אומרת בזהירות, ומעולם לא התיימרתי להיות רופא, שזה יושב על הפיברו".
לאחר עוד כמה חילופי דברים, שור ממשיכה לבאת כוח התובעת: "אם גבירתי רואה במסמכים שיש ליקוי שהמבוטחת טענה ולא קיבל ביטוי – אין בעיה, אני לא אחסום את גבירתי. אבל גבירתי גוררת אותי לסעיפים נפרדים, היא לא תגיע ל-60% [נכות] וחבל". שור קוצבת תאריכים להמשך ההליך ומסכמת: "שתהיה לגבירתי כתיבה וחתימה טובה ושנה בריאה ושמחה".
"תודה רבה שהמתנת לי"
התובע בתיק הבא אינו מיוצג. שור פונה אליו: "תודה רבה שהמתנת לי. בוא תסביר לי איך אני יכולה לעזור לך. התיקים האלה נקבעים בפני רשמים, זה עניין היסטורי, הכל התחיל מזה שלרשמים יש יותר זמן מאשר לשופטים. אני לא מכריעה, אני אראה איך אפשר לקדם את התיק. אדוני יאמר לי ואני אגיד את דעתי.
"אם אדוני מרשה לי, אני אשקף רגע מחוץ לפרוטוקול. הנכויות שקבעו לך לגבי הלסת הן גבוהות. רגע, רגע, אתה מכיר את עצמך, אני מכירה אותך רק היום. בשביל מה אתה צריך את זה [הגדלת אחוזי הנכות]? אדוני צריך את זה לפטור ממס או לפטור מארנונה?
"ההחלטה של הוועדה הרפואית הייתה בדצמבר. על זה יש איחור בהגשת הערעור. גם אם יש תקופת חירום באמצע, עדיין היית צריך להגיש לפני. זו בעיה ראשונה. לגבי אי-הכושר, ההחלטה מסבירה שאתה אדם משכיל. תואר במשפטים, עבדת במשרד מסוים 36 שנים, קורות חיים מאוד מרשימים. גם אם אני אקח את כל הסעיפים, לא נגיע לדרגה גבוהה יותר.
"הוועדה קבעה 20%. נקודת המוצא היא הליקויים הרפואיים, אבל אחר כך הוועדות מסתכלות עליך: בן כמה אתה, מה הרקע התעסוקתי שלך. עם הרקע שלך, והוא באמת מרשים, הן לא קובעות דרגה גבוהה יותר. גם אם הוועדה הרפואית הייתה קובעת נכות רפואית יותר גבוהה, אני לא בטוחה שזה היה משפיע על האי-כושר. אלה דברים אחרים.
"עכשיו אני שומעת שאדוני צריך את זה לצרכים אחרים. ברגע שעברת את גיל הפרישה, אתה יכול להגיש בקשה לרשות המיסים לפטור ממס. יש פסיקה ואני אוכל להדפיס לך, שתוכל להראות לפקיד השומה. אם אתה רוצה לערער על החלטת הוועדה הרפואית - תגיש קודם כל בקשה להארכת מועד ונשקול את זה. תסביר לי למה לא הגשת בזמן. אחר כך, על ההחלטה של האי-כושר תסביר לי מה הבעיה".
"הם לא צריכים לכתוב תזה של ארבעה עמודים"
המערער מסביר ושור מתערבת: "אני רוצה רגע להבין. דרגות נכות רפואית, אדוני יודע, הן בין אפס ל-100. נכות תפקודית זה לא מאפס עד 100, זה מ-50 ומעלה. יש מנעד. זה לא אומר שאם יש נכות מסוימת, אז אוטומטית מגיע אי-כושר. הם צריכים לנמק, לא צריכים לחפור בכל דבר. הם לא צריכים לכתוב לנו תזה של ארבעה עמודים. הם מתייחסים לאדם בצורה יותר שלמה.
- מכרה להם כיסוי לנזקי מסך שלא היה קיים: אלקטרה קמעונאות תפצה לקוחות
- תבעה 2.4 מיליון שקל מחברת החשמל ותשלם לה 100 אלף
"אני בספק, אני משקפת לך את הדברים. אני לא אומרת לך מה לעשות, אתה תחליט. גם אם הנכות הרפואית תעלה, אני לא בטוח שזה ישפיע על האי-כושר. אני לא רופא ואני לא נביא. לכן צריך להתחיל עם הוועדה הרפואית. אדוני קודם יאמר לי אם הוא רוצה להגיש בקשה להארכת מועד על ההחלטה מדצמבר.
"אפשר לפנות לסיוע המשפטי, יש שם עורכי דין מצוינים, הם יכולים לתת לך תובנות מה כדאי ומה לא כדאי, הם רואים תמונה יותר רחבה ממה שאני רואה". באת כוח הביטוח הלאומי, עו"ד שון הלין-גרינבוים, מתרגזת על אפשרות מתן הארכה, ושור מנסה תחילה להגיב בחיוך: "מכל הליקויים פה, אין כאן שמיעה וטנטון, אז לא צריך לצעוק".
"מהבוקר בית הדין מעיר שגבירתי לא בנחת"
שור ממשיכה: "גבירתי מפנה לפסיקה ישנה, ויש פסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי. הוא אומר: אם נותנים לי בוועדה הרפואית, זה ודאי ישפיע על הנכות, אז יש תועלת [במתן הארכה]. אני כל פעם אומרת לגבירתי את אותו משפט: קודם שומעים, אחר כך מדברים, צריך סבלנות". שור מעניקה למערער 30 יום להגיש את הבקשה והלין-גרינבוים שוב כועסת.
שור: "סבלנות, קודם נראה. אני לא נוהגת לומר דברים לפני שאני קוראת בקשות, אבל אני רואה את ההחלטה של הוועדה וקשה לי. גבירתי לא חייבת להסכים עם רשמת,אפשר לבקש שופט.
"גבירתי תשים לב לעניין משיח. בית הדין קיבל את העמדה שלכם, המבוטח הגיש בר"ע [בקשת רשות ערעור] וממלא מקום הנשיא [אילן איטח] קיבל את הבקשה. גבירתי תנסה להקשיב למה שבית הדין מנסה להסביר לך. בית הדין הארצי מוביל אותנו ומסביר לנו. כאן יש טעות משפטית. אי-אפשר שתהיה שורה של ממצא בלי נימוק".
הלין-גרינבוים ממשיכה להתווכח ועכשיו זה כבר ממש בזבוז זמן. שור שומרת על טון שלו אבל מחריפה את התוכן: "מהבוקר בית הדין מעיר לגבירתי שגבירתי לא בנחת היום. יותר נעים, נשיג את אותה תוצאה, לא צריך לטעון כך. אם גבירתי תמשיך לקטוע אותי, זה יהיה מאוד חבל, כי אני אצטרך לכתוב את זה בפרוטוקול, ואני לא חושבת שהביטוח הלאומי ירצה לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה. אנחנו פה מתשע בבוקר, אני כבר שלוש שעות אומרת את זה לגבירתי". הלין-גרינבוים: "ולא בצדק". שור: "בנחת". הלין-גרינבוים: "זכותו לבקש הארכת מועד". שור: "יפה. אני מזכירה לגבירתי לא להתפרץ".
שור חוזרת למערער: "כמה זמן אדוני צריך? אדוני יקבל 45 יום לכל, כי יש חגים, אבל קח בחשבון שזה קלנדרי. אנחנו היום ביום של תקלות טכניות. המדפסת הזאת מדפיסה רק מהמחשב שלי, המצלמה לא עובדת. לא נורא".
השורה התחתונה: שור בקיאה מאוד בפרטים ומפגינה גם ידע רפואי מרשים. היא מאריכה בדברים ויחסה לבאת כוח הביטוח הלאומי רך מדי, דווקא משום שמדובר בנציגת מוסד ממלכתי. שני אלו גוזלים זמן מיותר, וחבל - כי מבחינה דיונית, שור בהחלט מרשימה.
יעילות: 8.
מזג שיפוטי: 8.
