
איילון הופכת לבית של מנהלים חיצוניים: אלפי בנדק, עציוני ומרתון עוברים אליה כמעט במקביל
בתוך כעשרה ימים הצטרפו לאיילון קרנות נאמנות שלושה בתי השקעות חיצוניים. עשר הקרנות של אלפי בנדק ניהול תיקי השקעות עברו אליה מהראל קרנות נאמנות, שלוש קרנות של עציוני ניהול תיקים בגישת "ערך" עזבו את סיגמא ועברו גם הן לאיילון, ובאותו יום חתמה איילון על הסכם עם מרתון בית השקעות, מנהל תיקים מורשה שיספק שירותי ניהול השקעות לקרנות שעוד ייקבעו. בשלושת המקרים המנהל עצמו נשאר: אלפי בנדק ממשיכה לנהל את ההשקעות בקרנות שלה, ועציוני ממשיכה לנהל את שלה. החברה שמחזיקה ברישיון ומפעילה את הקרן היא זו שהתחלפה.
כדי לראות למה זה קורה, צריך להכיר את המבנה. קרן נאמנות מופעלת בידי מנהל קרן בעל רישיון, ולצדו נאמן שמחזיק בנכסים ומפקח עליו. מנהל הקרן אחראי לתשקיף, לדיווחים לרשות ניירות ערך ולבורסה, לתפעול, לשיווק ולחישוב השווי היומי. הוא רשאי להעביר את ניהול ההשקעות עצמו, כלומר את ההחלטות מה לקנות ומה למכור, לגוף חיצוני: בית השקעות קטן או מנהל תיקים מורשה. כך נוצרות קרנות שנושאות שני שמות, למשל קרן של אלפי בנדק תחת המטרייה של הראל.
הידעת?מי אחראי על קרן שיש לה מנהל השקעות חיצוני?
לבית השקעות קטן המבנה הזה חוסך הקמה של חברה לניהול קרנות, עם הון עצמי, מערכות, צוות ציות ורגולציה צמודה. מנהל הקרן הגדול מרוויח בתמורה נכסים מנוהלים נוספים ומגוון רחב יותר של סגנונות השקעה, בלי להעסיק את הצוות המקצועי בעצמו.
המעבר בין חברות קשור בדרך כלל לתנאים מסחריים: איך מתחלקים דמי הניהול בין מנהל הקרן לבין המנהל החיצוני, איזה תפעול ושיווק כל צד מקבל, ומה כוח ההפצה של החברה המארחת. איילון מביאה לשולחן היקף משמעותי. בסוף ספטמבר ניהלה החברה 260 קרנות בשווי של כ-59.4 מיליארד שקל. הראל הבהירה בדיווח שסיום ההתקשרות עם אלפי בנדק נעשה בלי נסיבות מיוחדות, וגם סיגמא ועציוני תיארו החלטה משותפת. להרחבה: דירוג מנהלי קרנות הנאמנות - הגדולים, המגייסים ולאן עובר הכסף?
הידעת?כמה גדולה איילון קרנות נאמנות?
אצל אלפי בנדק מדובר בסל רחב: קרן גידור אג"ח בשורט ולונג, קרן All Bond כללית, קרנות מעורבות במבנים של 10/90, 20/80 ו-30/70, תיק השקעות של 50%, קרנות מניות ישראל, חו"ל וארה"ב, וקרן שעוקבת אחרי תיק 3 של הבנק הבינלאומי. ההעברה הייתה כפופה לתנאים מתלים והושלמה באמצע אוקטובר. קרנות עציוני שעברו הן קרן גמישה, קרן מניות ישראל וקרן Large & Mid Cap ישראל. מי שרוצה לבדוק איך הקרנות של בנדק התנהגו בעבר יכול לחזור לניתוח היתרון לקוטן לא תמיד עובד - הקרנות של ISP ואלפי בנדק.
מבחינת בעלי היחידות, השאלה הראשונה היא מה קורה לכסף. התשובה הקצרה: הוא נשאר באותה קרן ובאותו נייר. הנכסים מוחזקים בידי הנאמן, ולכן החלפת מנהל הקרן מתבצעת ברמת הניהול והתפעול, בלי מכירה של היחידות ובלי אירוע מס למשקיע. גם המנהל המקצועי שבוחר את ההשקעות נשאר, ולכן סביר שהמדיניות והסגנון יישמרו. נכון לעכשיו, הדיווחים על המעבר מתארים המשך של אותו ניהול מקצועי.
על דמי הניהול כדאי להסתכל בתשקיף ובדיווחים המיידיים של הקרן אחרי המעבר. שיעור דמי הניהול שנגבה מהמשקיע קבוע בתשקיף, והחלוקה הפנימית בין מנהל הקרן לבין המנהל החיצוני היא עניין חוזי ביניהם. העלאה של דמי הניהול לבעלי היחידות מחייבת הודעה מוקדמת, כך שלמשקיע יש זמן להחליט אם להישאר. מעבר עשוי גם לשנות שם מסחרי ומספר טלפון לשירות, אבל מספר הקרן בבורסה נשאר.
המהלכים מגיעים בתקופה עמוסה באיילון. בקרנות אימפקט 20/80 ו-10/90, שמנוהלות בידי אימפקט ניהול תיקי השקעות מסוף 2014, החליפה ויקי אטלן את צחי רודניק כמנהלת ההשקעות הראשית, ורודניק נשאר בעל השליטה בבית ההשקעות. במקביל הודיעה איילון על סיום ההתקשרות עם יועץ ההשקעות אקורד בקרן האג"ח שלה ללא מניות, והדירקטור החיצוני ריצ'רד בן חיים, שעמד גם בראש ועדת הביקורת, יסיים את כהונתו בסוף נובמבר. חשוב להבחין בין איילון קרנות נאמנות לבין איילון ביטוח, שנכנסה לאחרונה לשוק הגמל. להרחבה: שלושה חודשים אחרי שנכנסה לגמל: איילון בוחנת איחוד פעילות עם אלטשולר שחם
לשוק הקרנות כולו המגמה מוכרת. בתי השקעות קטנים מחפשים פלטפורמה שתפעיל עבורם את הקרן, והחברות הגדולות מתחרות ביניהן על המנהלים האלה כי כל מנהל מביא איתו נכסים ולקוחות. בעלי היחידות, מצדם, צריכים לעקוב בעיקר אחרי שני דברים: מי בוחר את ההשקעות בפועל, וכמה זה עולה להם.