יו"ר רפאל: "מפקד חיל האוויר כתב לנו: ללא רפאל לא יכולנו לעשות - כלום"

הניצחון במלחמה מול איראן הושג קודם כל במעבדות, ואת ההוכחה לכך הביא יו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ, ממכתב ששלח מפקד חיל האוויר, האלוף עומר טישלר, להנהלת החברה אחרי המלחמה. "מותר לי באישורו לצטט את השורה התחתונה, והדבר הכי מדהים בה זו המילה האחרונה, שלא הייתי מאמין שתיכתב אי פעם בהקשר הזה," סיפר שטייניץ בשיחה עם אבישי עובדיה, במושב "תעשיית הביטחון הישראלית - אתגרים והזדמנויות" בוועידה הכלכלית של ישראל השבוע. "הוא כותב להנהלת רפאל: 'ברצוננו לחזור ולהדגיש שללא רפאל לא יכולנו לעשות - כלום!' סימן קריאה. כלום".

"הייתי מצפה שהוא יכתוב שללא רפאל היינו, חס וחלילה, מאבדים מטוסים במלחמה מול איראן, שהיה לוקח יותר זמן, שהפגיעות היו פחות מדויקות. זה לא מה שהוא כותב," הוסיף שטייניץ. "בא מפקד חיל האוויר הישראלי, וחיל האוויר הוא לא החיל הכי צנוע, צניעות היא לא הצד החזק של חיל האוויר והטייסים, וכותב: זה לא 'גם אנחנו', זה קודם כל אתם". כשהקהל מחא כפיים, מיהר להפנות את המחיאות הלאה: "לא לי. למדענים ולמהנדסים של רפאל".

את השיחה פתח שטייניץ בהגדרה שהוא חוזר עליה לא מעט. "אני תמיד מגדיר את רפאל שמורת טבע ציונית. אין דבר כזה בכל העולם. זאת החברה הכי מתקדמת והכי מעניינת מבחינה מדעית וטכנולוגית, לא בישראל, בעולם כולו," אמר. "גם אני חשבתי שאני יודע ומכיר את רפאל, עד שהגעתי לרפאל וראיתי לא את ה-10% שצפים על פני המים, אלא את ה-90% בעומק, עם המהנדסים והמדענים הכי טובים בעולם".

על מצב המשק הוא דיבר כמי שכיהן כשר האוצר בזמן המשבר הפיננסי העולמי. "כלכלת ישראל לאורך 15 השנים האחרונות, בכל המשברים, זה התחיל במשבר הגלובלי בין 2008 ל-2012. הייתה לי אז הזכות להיות שר האוצר, ויצאנו אז במקום הראשון בעולם בהתמודדות עם המשבר בדירוג של הבנק העולמי ושל קרן המטבע," אמר. "יצאנו מהמשבר בתנופה אדירה, ואז הגיעה הקורונה, שהכבידה על כל העולם וגם עלינו. ועד שיצאנו מהקורונה הגיעה מלחמה, שלא הכבידה על כל העולם, אלא עלינו".

ההשוואה שהציג חדה. "אתה מסתכל על ארבע כלכלות שנמצאות במלחמה: רוסיה, אוקראינה, אנחנו ואיראן. כלכלת איראן על הקרשים, כלכלת אוקראינה על הקרשים, כלכלת רוסיה עומדת אבל עם נזקים כבדים, וכלכלת ישראל בנסיקה. וזה דבר מאוד מרשים, מאוד מרשים," אמר שטייניץ. את החוסן הוא זוקף קודם כל לזכות "תעשיית ההייטק הפנטסטית, שהיא תרנגולת שלא מפסיקה להטיל ביצי זהב. כל פעם זה הולך עוד קדימה וההשקעות גדלות, בניגוד לכל הנבואות השחורות".

הנדבך השני הוא האנרגיה, תחום שהוא הוביל כשר האנרגיה בתקופת מתווה הגז. "ישראל בעשור האחרון חסכה מאות מיליארדי שקלים. אני לא מדבר על הכנסות המדינה, אני מדבר רק על החיסכון של המשק במחירי האנרגיה," אמר, והזכיר שבשלב מסוים מחיר הגז הנוזלי באירופה, שמיובא מארצות הברית או מקטאר, "הגיע ל-70 דולר", בזמן שבישראל המחיר נשאר נמוך בהרבה בזכות המתווה.

הנדבך השלישי, כך אמר, נכנס לתודעה רק לאחרונה. "מבינים שגם כאן יש תרומה משמעותית, לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה: התעשיות הביטחוניות של ישראל. לא רק שלוש הגדולות, רפאל, התעשייה האווירית ואלביט, אלא גם מאות תעשיות קטנות ובינוניות," אמר. "התעשיות הביטחוניות של היום בישראל הן סוג של תעשיות הייטק, וזה עוד נדבך שהחשיבות שלו בכלכלת ישראל הולכת וגוברת". המספרים מחזקים את הטענה: הייצוא הביטחוני של ישראל שבר שיא בשנה שעברה וחצה לראשונה את רף 19 מיליארד הדולר.

"גיאוגרפית אנחנו ננס"

כדי להסביר מה רפאל עושה, חזר שטייניץ אל ההתחלה. "רפאל נוסדה על ידי דוד בן-גוריון, שהקים אותה בהתחלה כחיל המדע ב-48, והיה לו חזון אסטרטגי," אמר. "זה היה עוד בעיצומה של מלחמת השחרור, מול שבעה צבאות ערביים שפלשו לכאן והמיליציות הפלסטיניות. הוא שאל את עצמו איך נשרוד עוד 30, עוד 50, עוד 70 שנה, כשגיאוגרפית אנחנו ננס. העולם הערבי משתרע ממרוקו על חופי האוקיינוס האטלנטי ועד עיראק, מסוריה ועד תימן. בשטח הוא גדול בערך פי 1,000 מישראל".

"אין לנו עומק אסטרטגי, הגבולות בלתי אפשריים, וגם משאבי הטבע שלנו, אפילו שמצאנו מאגרי גז יפים בים התיכון, הם כלום לעומת סעודיה ולוב ואלג'יריה וקטר," המשיך. "גם מבחינה דמוגרפית היינו אז 700 אלף יהודים, ומסביב היו 70 מיליון ערבים. ובן-גוריון אמר לעצמו: זה שיש לנו חיילים אמיצים ומפקדים אינטליגנטים ונועזים זה טוב, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים ליצור עוד דבר שיעזור לאזן את המשוואה הכמותית".

• עסקה חדשה לתעשיות הביטחוניות: ספינת סיור ישראלית תימסר לקפריסין
• 200 מיליון שקל לטיהור הקרקע בעכו: תדהר, הראל ודלק עוברים לשלב הפיתוח

"הרעיון היה שנפתח עליונות מדעית-טכנולוגית כל כך ברורה ודרמטית, שהיא תעזור לנו לאזן את הנחיתות הכמותית שלנו, ולכן הוא הקים את רפאל," אמר שטייניץ. "עד היום, 70 וכמה שנים אחר כך, המטרה העיקרית שלנו ברפאל, המוטו שלנו, הגנום שלנו, הוא שקודם כל אנחנו אחראים על שמירה, יצירה והרחבה של העליונות המדעית-טכנולוגית של צה"ל ומערכת הביטחון הישראלית".

לשאלה אם החזון הזה עדיין קיים, השיב: "אני אגיד יותר מזה. בשנים האחרונות המשקל של המדע והטכנולוגיה הלך וגדל, וזה בלט במיוחד במלחמה מול איראן. כל הכבוד לחיל האוויר, שעשה עבודה פנטסטית. בערך 90% מהמלחמה הזאת הופעלו על ידי חיל האוויר, כולל ההגנה מפני טילים, ו-10% על ידי גורמים אחרים. אבל הניצחון, שמבחינה צבאית היה ממש מכריע מול איראן, גם ב'עם כלביא' וגם ב'שאגת הארי', היה קודם כל הישג מדעי-טכנולוגי".

את הדברים האלה, סיפר, הציג גם בהרצאה בפורום רחב בארצות הברית, שבו ישבו לא מעט אנשי ביטחון. "המחשתי, בלי לחשוף סודות, את הקריטיות של המדע והטכנולוגיה במלחמה מול איראן: במכת הפתיחה, ביכולת שלנו להרוג את כל הפיקוד העליון של הצבא האיראני ושל משמרות המהפכה, וביכולת להשיג עליונות אווירית תוך 36 שעות," אמר. "מה שרוסיה, המעצמה העולמית, לא מצליחה להשיג מעל קייב במשך ארבע שנים, ושם מדובר במרחקים של 100 קילומטר מהגבול. לא 1,500 קילומטר".

"ואז סיפרתי על נבחרת הגאונים של רפאל, על 700 הפרופסורים והדוקטורים שלנו ועל אלפי המהנדסים שלנו. יש לנו 11 אלף עובדים, ומישהו שאל אותי: 'מה, כולם אצלכם גאונים?' אמרתי לו: 'לא, יש גם מכוננים'," סיפר שטייניץ לצחוק הקהל. "אז זה פחות או יותר רפאל, ובוא נקווה שנצליח לשמור עליה גם לטובת הדורות הבאים".

עובדיה ביקש לעבור מההישגים המוכרים, כיפת ברזל ומערכת הלייזר אור איתן, אל החזית הבאה. על הקוונטים סיפר שטייניץ שלפני שבועיים ישב יום שלם עם קבוצה שעוסקת אצלם במחקר קוונטי. "התרשמתי מאוד, כי לא חשבתי שזה אפשרי," אמר. "אנחנו מייצרים חלק מהצ'יפים שלנו בעצמנו. בתוך רפאל יש פאב לייצור הצ'יפים הסודיים שלנו, ושם לא רק מתכננים, אלא לוקחים אטום בודד, או לפעמים מולקולה בודדת, ומזיזים אותם ממקום למקום. רמת הדיוק שאנחנו יורדים אליה היא לפעמים ברמה האטומית והקוונטית".

• בנק ישראל עונה לנתניהו: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות"
• קצבאות הביטוח הלאומי בנובמבר ומועד התשלום לנכים וקשישים

"אני לא מדבר על מחשבים קוונטיים, אלא על שימוש ברמה האטומית ואפילו הקוונטית לצורכי סנסורים, צ'יפים ומערכות נשק מתקדמות," הבהיר. "אני לא מכיר את כל סודות העולם, אבל ככל שאנחנו מבינים, אנחנו כנראה המתקדמים ביותר בעולם".

"אנחנו כורים את הקברים של האנושות"

כשהשיחה הגיעה לבינה מלאכותית, שינה שטייניץ כיוון. "הנושא הזה של AI, דרך אגב, מפחיד אותי בטירוף," אמר, ותיאר קודם את מה שקורה ברפאל: "אנחנו כבר מפעילים אלגוריתמיקה מאוד מתקדמת, שחלקה היא ממש AI עם כושר לימוד עצמי, בחלק גדול ממערכות הנשק שלנו, ממערכות הסנסורים שלנו ומיתוך המידע שלנו. זו לא התחלה, זה כבר כמה שנים, בעיקר בשלוש השנים האחרונות. לחלק גדול מהמערכות שלנו יש יתרון נוסף בזכות השימוש ב-AI, שהוא כנראה המתקדם בעולם".

את החשש הוא כבר השמיע מול אנשי התעשייה עצמם. "בכנס גדול בארצות הברית, כנס סגור, ישבתי על הבמה עם סמנכ"ל בכיר בגוגל וסמנכ"ל בכיר באנתרופיק, והזהרתי. השתמשתי במונח We are digging our own graves. אנחנו כורים את הקברים של האנושות בהתקדמות הבלתי מבוקרת הזו בתחום ה-AI," אמר. כפילוסוף של המדע, הזכיר, פרסם לפני שלוש שנים ספר בשם "לא יהיה לנו לאן לחזור", על השאלה אם האנושות עלולה להשמיד את עצמה בגלל המירוץ המדעי-טכנולוגי, ושם הזכיר גם את סכנת ה-AI.

"להערכתי, בתוך חמש שנים מהיום יהיו מחשבים קוונטיים אמיתיים, לא דגמים שמוכיחים משהו," אמר. "ברגע שיהיה מפגש בין מחשבים קוונטיים לתוכנות AI, ששני הווקטורים האלה יתחברו, תיווצר כאן עוצמה חישובית שאנחנו אפילו לא יכולים להעלות על דעתנו, בסדרי גודל של אלפים ועשרות אלפים יותר ממה שיש היום. סוכני AI יפתחו יצר הישרדות עצמית. הם לא יהיו מכונות במובן הרגיל של המילה, משהו פסיבי. הם יפתחו מהר מאוד יצר להישרדות עצמית, וכנראה גם בריתות בינלאומיות בין מחשבים קוונטיים".

"למה זה מסוכן? כי אז יכול להיווצר מצב שבו הם יחששו מאיתנו. הם יחששו שאנחנו, בחוסר האחריות שלנו, עלולים להשמיד אותם או להשמיד את כדור הארץ כולו," הסביר. "ולכן, אם יהיה להם יצר הישרדות עצמית, הם עשויים לפעול נגד האנושות או להשמיד אותה, והם יוכלו לעשות את זה בקלות, כי אין תחנת כוח, אין כביש, אין תוכנת ניווט, אין אספקת מים שהם לא שולטים בהם. ובטח בעוד כמה שנים, גם אין מערכת גרעינית וטילים בליסטיים שהם לא שולטים בהם".

התרחיש החלופי לא מרגיע בהרבה. "במקום להשמיד את האנושות, הם פשוט ישעבדו אותה, בלי שאנחנו כל כך נבין. במקום להיות בני חורין אמיתיים, נהיה משועבדים לשלטונם," אמר. "אנחנו נאבד את מעמדנו כמין העליון ונהפוך למשועבדים, בדיוק כמו שחיות הבית או חיות החווה משועבדות לאיכר. הוא אולי לא משמיד אותן, הוא גם מטפל בהן, אבל הוא שולט בהן לחלוטין".

המסקנה שלו היא פעולה מיידית. "אנחנו צריכים להתעורר כבר היום, כבר היום, ולייצר רגולציה בינלאומית של פיקוח ובקרה. אי אפשר לבטל את הסכנה הזו, אבל אפשר אולי לצמצם אותה," אמר, והזכיר שחלק לא מבוטל מהמומחים הגדולים בתחום נותנים סיכוי של 10%-15% להשמדת האנושות. כשעובדיה העיר שהשיחה הסתיימה בנימה מטלטלת, השיב שטייניץ: "צר לי אם זה היה קצת מטלטל, אבל יותר טוב לטלטל את עצמנו מאשר לעצום עיניים ולהרגיע".