הייצוא הביטחוני שובר שיא: ישראל חצתה לראשונה את רף 19 מיליארד הדולר

משרד הביטחון מדווח כי הייצוא הביטחוני של ישראל שבר בשנת 2025 את שיא כל הזמנים והגיע ל-19.2 מיליארד דולר, שהם מעל 53 מיליארד שקל. מדובר בקפיצה של כ-30% ביחס לשנה הקודמת, ובהמשך למגמה חדה של צמיחה שנרשמת בשנים האחרונות: לפי נתוני המשרד, הייצוא הביטחוני הישראלי השלים בתוך חמש שנים זינוק של יותר מפי שניים, ובתוך עשור זינוק של פי ארבעה.

הנתון החריג השנה אינו מסתכם רק בהיקף הכולל של העסקאות, אלא גם במבנה שלהן. כחלק מהרפורמה שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני, נרשם שיא גם בעסקאות GTG, עסקאות ממשלה לממשלה, שהגיעו בשנת 2025 להיקף של כ-10 מיליארד דולר. המשמעות היא שמעל מחצית מהייצוא הביטחוני של ישראל בשנה החולפת בוצעה במסגרת הסכמים ישירים בין מדינות, ולא רק דרך מכירות מסחריות של החברות הביטחוניות.

את דוח הייצוא הביטחוני לשנת 2025 הגישו לשר הביטחון ישראל כ"ץ מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במילואים אמיר ברעם, וראש אגף הייצוא הביטחוני, סיבט, תא"ל במילואים יאיר קולס. לפי הדוח, במהלך השנה חתמו התעשיות הביטחוניות הישראליות, בסיוע ובהכוונת משרד הביטחון, על מאות חוזים חדשים ברחבי העולם. מעל מחצית מהעסקאות, 53%, הוגדרו כמגה-עסקאות בהיקף של לפחות 100 מיליון דולר כל אחת.

התחום שממשיך להוביל את הייצוא הביטחוני הישראלי הוא מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית, שהיוו 29% מהיקף העסקאות. לצדו בולט זינוק חד בתחום מערכות התצפית והאופטרוניקה, שהגיעו ל-22% מכלל העסקאות, לעומת 6% בלבד בשנה הקודמת. כלי טיס מאוישים ואוויוניקה היוו 11% מהעסקאות, וכך גם תחום המכ"ם והלוחמה האלקטרונית. מערכות פיקוד, שליטה, תקשורת ומחשוב היוו 7%, אמצעי ירייה ושיגור 6%, כלי טיס בלתי מאוישים ומל"טים 4%, לוויינות ומערכות חלל 3%, כלי רכב ונגמ"שים 2%, מערכות מודיעין, מידע וסייבר 2%, מערכות ופלטפורמות ימיות 2%, ותחמושת וחימושים 1%.

בפילוח הגיאוגרפי, אירופה ממשיכה להיות היעד המרכזי של הייצוא הביטחוני הישראלי עם 36% מהעסקאות. אסיה והאזור הפסיפי היוו 32%, מדינות MENA היוו 15%, צפון אמריקה 13%, ואמריקה הלטינית ואפריקה 2% כל אחת. מבחינת גודל העסקאות, הסכמים מעל 100 מיליון דולר היוו 53% מההיקף הכספי, הסכמים של 50 עד 100 מיליון דולר היוו 13%, הסכמים של 10 עד 50 מיליון דולר היוו 19%, והסכמים של עד 10 מיליון דולר היוו 15%.

במשרד הביטחון קושרים את העלייה החדה בביקוש לשילוב בין המלחמה המתמשכת, הניסיון המבצעי שנצבר בזירות השונות והגידול בתקציבי הביטחון בעולם. מאז השבעה באוקטובר פועל משרד הביטחון במתכונת חירום, וכך גם התעשיות הביטחוניות, שעברו לייצר סביב השעון עבור צה"ל, במקביל להמשך הייצור ללקוחות זרים. במשרד מציינים כי ההישגים המבצעיים של צה"ל, לרבות במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן ביוני 2025, לצד הניסיון המבצעי שצברו מערכות ישראליות בעזה, בלבנון, באיראן, בתימן ובזירות נוספות, תרמו לביקוש הגובר לטכנולוגיות ישראליות.

לצד זאת, במשרד הביטחון מדגישים כי הזינוק ביצוא אינו רק תוצאה של ביקוש חיצוני, אלא גם של שינוי מדיניות. המשרד מציין כי הרפורמה בייצוא הביטחוני כוללת פתיחת שווקים חדשים, הרחבת שותפויות אסטרטגיות עם מדינות שונות והקלות במדיניות הייצוא, לצד מיקוד הפיקוח בהגנה על סודות ונכסים של מערכת הביטחון. לפי המשרד, הייצוא הביטחוני משמש כיום גם ככלי לחיזוק בניין הכוח של צה"ל, ליצירת מקורות תקציביים נוספים לתקציב הביטחון, לחיזוק התעשיות הביטחוניות ולהעמקת קשרי החוץ של ישראל.

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, אמר כי "בין ההישגים של צה"ל בכלל זירות הלחימה, בין היכולות המופלאות של התעשיות הביטחוניות הישראליות וכמובן ההצלחה של הייצוא הביטחוני בכל רחבי העולם, מחבר קו ברור ומובהק. עצם העובדה שגם במהלך שנה שלישית של לחימה, ישראל ממשיכה לשבור שיאים בייצוא הביטחוני, מהווה הוכחה להערכה הרבה לה זוכה מערכת הביטחון בעולם הגדול. ההישג הזה נשען על היכולות של צה"ל ושל יתר זרועות הביטחון, גם בעזה, גם בלבנון, גם באיראן וגם בתימן".

"הייצוא הביטחוני הוא תמונת המראה של העוצמה הישראלית, של התחכום, של היצירתיות ושל היכולת לחשוב מחוץ לקופסה. היקף הייצוא הגדל והולך מחזק את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית-ביטחונית מובילה, אבל הוא גם מטיל עלינו מחויבות ואתגר: להמשיך להתחדש, להמשיך להשתפר, ובעיקר להמשיך לספק מענה מיטבי לצורכי צה"ל במהלך המלחמה, תוך כדי מתן מענה גם לביקוש הגובר ברחבי העולם".

• ישראל מפתחת יכולת חדשה ל-F-35: אלביט תאריך את טווח הטיסה של מטוסי האדיר
• אלביט סוגרת חוזים עם משרד הביטחון בכ-200 מיליון דולר לאספקת חימושים אוויריים

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר ברעם, אמר כי "הזינוק החד בייצוא הביטחוני הוא ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית, לביקושים בעולם, להצלחות המבצעיות של צה"ל ולאקו-סיסטם הייחודי שלנו, אך הוא גם תוצאה של רפורמה עמוקה שביצע משרד הביטחון בשנה החולפת לצמצם רגולציה ולפתיחת שווקים חדשים שהובילו לעסקאות ענק. כיום, תקציב בניין הכוח שלנו נשען במידה רבה על שותפויות אלו, אך אסור לנו להסתפק בזה".

"כחלק ממדיניות תעשייתית ביטחונית, עלינו לקדם מהלכים משלימים של השקעות במחקר ופיתוח והרחבת קווי הייצור בתעשיות. זהו הצעד ההכרחי להבטחת עצמאות בחימושים ומיירטים קריטיים, הבטחת העליונות הטכנולוגית ויצירת 'ההפתעות הבאות' של מדינת ישראל".

ראש סיבט במשרד הביטחון, תא"ל במילואים יאיר קולס, אמר כי "נתוני הייצוא הביטחוני של 2025 בהיקף של למעלה מ-19 מיליארד דולר, שיא כל הזמנים, מספרים סיפור פשוט: מדינות רבות בעולם הגדילו את תקציבי הביטחון או ההצטיידות שלהן, ומעוניינות בתעשייה הישראלית. התעשייה הביטחונית הישראלית יוזמת, דינמית ויוצרת פתרונות אפקטיביים באוויר, בים וביבשה, בקצה הטכנולוגיה".

קולס הוסיף כי "סיבט ומשרד הביטחון מובילים מהלך עקבי ומכוון של הרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים של ישראל עם מדינות העולם כדי להנגיש את יכולות התעשייה וצה"ל לעולם. מאחורי המספרים עומדת תעשייה שהוכיחה יכולת ייחודית בעולם, לספק לצה"ל חימושים ומערכות למערכה צבאית מלאה, במקביל להרחבת שוקי הייצוא ולחתום על עסקאות רבות עם ממשלות ולקוחות ברחבי העולם. השיא ההיסטורי בעסקאות GTG, כ-10 מיליארד דולר, אינו רק נתון כלכלי, הוא מבטא הידוק שותפויות אסטרטגיות ואמון בינלאומי גובר של משרד הביטחון מול משרדי הגנה בעולם".