ספי זינגר נגד קבוצות הענק: "החלפת ריכוזיות אחת באחרת איננה תחרות"
יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, יצא נגד אחד הרעיונות הבולטים שעולים בשוק הפיננסי המקומי: הפיכת חברות הביטוח הגדולות לקבוצות ענק שמחזיקות בבנקים, בחברות כרטיסי אשראי ובבתי השקעות תחת קורת גג אחת. בכנס של בתי ההשקעות שהתקיים באוניברסיטת תל אביב הבהיר זינגר כי מבחינתו מודל כזה פוגע בתחרות, במקום לעודד אותה. בנאום מפורט הוא מנה שלושה סיכונים שנובעים מריכוז כוח כזה: ניגודי עניינים בין הפעילויות השונות של הקבוצה, פגיעה בתחרות, ופגיעה בלקוחות, שמתקשים לראות מה בדיוק הם קונים ובכמה. זינגר הציג את המסר כהמשך ישיר של המדיניות שמלווה את שוק ההון המקומי מאז רפורמת בכר, ולא כעמדה חדשה.
״החלפת ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית אינה תחרות ואינה פתרון. היא רק מחליפה בעיה אחת באחרת״, אמר זינגר בערב העיון השנתי לבתי ההשקעות של מרכז הראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הנתונים שהציג מסבירים את החשש. הנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים בישראל עברו את רף 3 טריליון השקלים, וכ-60% מהם מרוכזים בידי חמש קבוצות בלבד: מגדל, כלל ביטוח, הראל, מנורה מבטחים והפניקס. המוסדיים מחזיקים בממוצע בכ-31% ממניות החברות הנכללות במדד ת"א 125, נתון שממחיש עד כמה ההשפעה שלהם על החברות הציבוריות רחבה.
לדברי זינגר, הצטברות כוח כזאת בידי מספר מצומצם של גופים מחייבת זהירות כפולה כשבוחנים מיזוגים ורכישות חדשים בענף. הוא הזהיר מתרחיש שבו ישראל תגיע למצב של "10 ג'יאנטס", קבוצות שכל אחת מהן שולטת במגוון רחב של שירותים פיננסיים, ומכירה אותם ללקוח כחבילה אחת. לטענתו, שיווק חבילות כזה מקשה על הלקוח להשוות מחירים ועלול לדחוק החוצה שחקנים קטנים.
הדוגמה המוכרת ללקוח הישראלי היא חבילה שמשלבת חשבון, כרטיס אשראי, פוליסה וחיסכון אצל אותה קבוצה. כשהמחיר של כל רכיב מוסתר בתוך החבילה, קשה להשוות ומסובך לעבור לספק אחר. זינגר הזכיר שגם בלי חבילות כאלה, הציבור הרחב מתקשה להעריך אם המחיר שהוא משלם על שירות פיננסי הוגן.
הידעת?כמה מניות של החברות הגדולות בבורסה מחזיקים המוסדיים?
הדברים נאמרים על רקע מאבק פתוח על נכסים פיננסיים מרכזיים במשק. חברות כרטיסי האשראי עומדות למכירה, וגופי ביטוח והשקעות מגלים בהן עניין. להרחבה: ממכוניות לאנרגיה ולכרטיסי אשראי: גיל אגמון נכנס למרוץ על כאל. התומכים במהלכים כאלה טוענים שכניסה של גוף ביטוח גדול לתחום הבנקאות והאשראי תייצר מתחרה רציני לבנקים. זינגר דוחה את הטענה. לשיטתו, החלפת ריכוזיות אחת בריכוזיות אחרת איננה תחרות. הטענה שהרפורמות בשוק ההון החליפו ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית עולה בשוק כבר זמן רב, וכעת היא מגיעה מפיו של אחד הרגולטורים הבכירים.
פתרון מבני, בלי שכבת פיקוח נוספת
זינגר הזכיר את הלקחים של ועדת בכר, שהפרידה בזמנו בין הבנקים לבין קופות הגמל וקרנות הנאמנות, ואת הוועדה לצמצום הריכוזיות במשק. לדבריו, הפתרון לבעיות של כוח שוק צריך להיות מבני, כלומר הפרדה בין פעילויות, ולא הוספה של שכבת פיקוח ייעודית על חברות האחזקה שמעל הקבוצות. בעבר כבר הדגיש זינגר שההפרדה המבנית היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר.
הצעה לפיקוח על חברות אחזקה פיננסיות עלתה במסגרת הדיון על פתיחת הבנקאות לגופים חדשים. בעיני יו"ר הרשות, מנגנון כזה עלול להעניק לגיטימציה לקבוצות ענק במקום למנוע את היווצרותן. במקום זאת הוא מציע לחזק את המתחרים הקטנים יותר: בתי ההשקעות, חברות התשלומים, חברות שירותי המידע הפיננסי וגופי האשראי החוץ-בנקאי. לדבריו, פיקוח ברמת הקבוצה אולי נחוץ מול סיכונים מסוימים, אבל אסור שיהפוך לשכבה כפולה ומכבידה. רגולציה רחבה מדי על חברות האחזקה, הזהיר, עלולה גם להרתיע גופים פיננסיים בינלאומיים מלהיכנס לישראל, כלומר לפגוע בדיוק במתחרים שהשוק צריך.
זינגר תיאר את בתי ההשקעות כמי שהפכו לשחקנים מרכזיים, עם מגוון רחב של מוצרי השקעה ושירותי מסחר דיגיטליים וזולים שקירבו ציבור חדש לבורסה.
בתי ההשקעות, שקהל היעד שלהם ישב באולם, נהנו בשנים האחרונות מגידול חד בפעילות. קרנות הכספיות, שמשקיעות בפיקדונות ובאג"ח קצרות טווח ומהוות חלופה לפיקדון הבנקאי, שילשו את היקף הנכסים שלהן בתוך שלוש שנים. זינגר רואה בתחום הזה דוגמה לתחרות אמיתית מול הבנקים, שמגיעה דווקא מגופים שאינם חלק מקבוצות הענק.
- שוק הסקנדרי הישראלי רץ למיליארדים, אבל מי שומר על השחקנים הקטנים ואיפה הרגולציה?
- סוף לדוח הדירקטוריון: חברות הבורסה יכתבו "דוח הנהלה" ויסבירו במילים שלהן מה קורה בעסק
הידעת?מה קבעה ועדת בכר?
העמדה של זינגר משתלבת בקו שהוא מוביל מאז כניסתו לתפקיד. בהופעות קודמות הוא הזהיר שהרגולציה חייבת להתעדכן לנוכח הגידול המהיר בנכסי שוק ההון. כעת הוא מוסיף לכך מסר ברור: גודל לבדו איננו מעיד על יעילות, וההגנה על המשקיעים ועל החוסכים עוברת דרך שוק שבו פועלים שחקנים רבים.
הנאום חושף גם מתח בין הרגולטורים. רשות שוק ההון, בראשות עמית גל, מפקחת על הגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון של הציבור, ורשות ניירות ערך מפקחת על השוק הסחיר שבו אותם גופים הם המשקיעים הדומיננטיים. החיכוך התבטא במחלוקת על גבולות האקטיביזם של המוסדיים, כשרשות שוק ההון התערבה במהלך של בית ההשקעות מור למינוי דירקטורים באוריון, ובעיקר ברפורמת הארביטראז' שמקדם משרד האוצר בתמיכת רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון מתנגדת לה.
על הרקע הזה אמר זינגר שמבנה הפיקוח הפיננסי מחייב בחינה מחודשת, ושכל האפשרויות צריכות לעלות על השולחן, כולל שינויים מבניים. הוא הוסיף שכל שינוי ייעשה בזהירות ותוך שמירה על עצמאות המפקחים. בשוק פירשו את הדברים כרמז לאפשרות של איחוד בין הרשויות, אף שזינגר לא אמר זאת במפורש.
הידעת?מהי רפורמת הארביטראז'?
עבור המשקיעים במניות הביטוח, הדברים מעלים סימן שאלה על אחד התרחישים שתמכו בעליות שלהן, הרחבה לתחומי פעילות חדשים באמצעות רכישות. רשות ניירות ערך אינה הרגולטור הישיר של חברות הביטוח, אך יש לה השפעה רבה על עיצוב מדיניות שוק ההון, ועמדתה צפויה להישמע היטב בדיונים על מבנה הענף.
