שטרום: "זה שהמוסדיים גדלים זה לא בהכרח רע, צריך לוודא שאין ניגודי עניינים"

אחת הטענות העיקריות נגד הרפורמות השונות שנעשות בשוק ההון היא שהן לא מתגלגלות לכיס של הצרכן שאינו נהנה מהשינויים המבניים. דרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי, מעדיף לדבר על מספרים, “וכשמסתכלים על המספרים, התמונה ברורה”, הוא מציין.

לדבריו, מאז גל הרפורמות של שנות ה-90, דרך ועדת בכר ועד הרפורמה שהוא עצמו הוביל ב-2014, ניתן לראות מגמה עקבית לטובת הצרכן. המדד המרכזי בעיניו הוא מרווח האשראי. “מרווח אשראי זה כוח שוק. בעשור האחרון, מרווח האשראי למשקי בית ירד ביותר מ-20%. אם בעבר עמד על כ-5.48%, כיום הוא סביב 4.6%. התכווצות המרווח משקפת ירידה בכוח השוק של הבנקים ושיפור בתחרות.

"גם כמות האשראי גדלה משמעותית, לא רק לעסקים גדולים אלא גם למשקי בית ולעסקים קטנים. נכון, חלק מהגידול מיוחס לצמיחה הכלכלית הכללית, אךמדובר בצמיחה מכלילה. במקביל, שיעורי הדיפולט במגזרים הקמעונאיים ירדו בעשרות אחוזים, כולל בחברות כרטיסי האשראי".

"להפרדת חברות כרטיסי האשראי הייתה השפעה ממשית. מקס, הופרדה מבנק לאומי וכמעט הכפילה את מחזור הכנסותיה בעשור האחרון. תיק האשראי שלה מהווה כיום כ-40% מהכנסותיה, לעומת אחוזים בודדים בעבר. מגדילים את הכמות השחקנים שנכנסים לאשראי, ואנשים מקבלים יותר מבחר של גופים שמעניקים להם שירות, זוהי תמונת המאקרו של שוק ההון יציב ואיכותי".

• טבע מתקרבת לשפל שנתי - מי המוסדיים שינצלו את הירידות?
• המניה הסודית שדאגה לרווח של מאות אחוזים לשני מוסדיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המוסדיים גדלו וזה לא בהכרח רע

אחת הביקורות המרכזיות על הרפורמות היא שהן החליפו ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית, כשחמש חברות ביטוח גדולות הפכו לשחקנים דומיננטיים. שטרום אינו רואה בכך בעיה מבנית. "חוק פנסיה חובה מ-2005 יצר חיסכון רחב היקף והוביל לגידול טבעי בהיקף הנכסים המנוהלים, התשואות יציבות ואין נפילות מערכתיות". עם זאת, הוא מודה בקיומה של בעיית מאקרו אחת משמעותית: מערך ההפצה. "שוק סוכני הביטוח נותר מאחור ביחס להתקדמות הדיגיטלית של הבנקאות. עשרות אלפי סוכנים פועלים במודל ישן, והפיקוח עליהם חלש יחסית"

שטרום מתאר תופעה של “בורות מושכלת”: "צרכנים ישקיעו מאמץ עצום בהשוואת מחירי מוצרי צריכה, אך יתקשו להבין היכן מנוהלים מיליוני השקלים הפנסיוניים שלהם. ריבוי המסלולים, תתי הקטגוריות והגדרות כמו השקעות סחירות ולא סחירות, מקשה עוד יותר על השוואה אמיתית. הרגולטור צריך לחזק את הפיקוח ואת כלי האכיפה".

בנקים רזים ומוסדיים: חזרה לניגודי עניינים?

בדיון שנערך בכנסת על האפשרות לאפשר לגופים מוסדיים להחזיק בבנקים רזים, שטרום הביע התנגדות נחרצת. לדבריו, מדובר בהחזרת ניגודי עניינים ישנים שבוטלו ברפורמות קודמות. “לא מסתירים ניגוד עניינים מאחורי טייטל של גוף רזה”, הוא אומר. החשש המרכזי הוא שלקוחות ינותבו למוצרי החיסכון של בעל השליטה".

• יקירה שחר: ה-AI מאפשר לחברות לצמוח בלי לחצי שכר
• מה לעשות עם הכסף שלכם? הגורואים המקומיים עונים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יאיר לפידות: "מי שחושב שהתשואות של שלוש השנים האחרונות...

שטרום מודע לכך שרפורמות אינן אהודות. “אף אחד לא אוהב שמזיזים לו את הגבינה”, הוא אומר. אך לדבריו, לאורך זמן, רפורמות שבוצעו בצורה מדודה ומבוקרת תרמו להתפתחות שוק ההון. “הרפורמות מחזירות את השוק עם העיוותים הסמויים שלו לתיקונים הנכונים”, הוא מסכם. “ובסוף, כשחוזרים למספרים הם מדברים בעד עצמם”.