המלצה למניות הבנקים - תשואה שנתית צפויה של מעל 22%

בית ההשקעות האמריקאי בנק אוף אמריקה פרסם סקירה מקיפה על ענף הבנקאות הישראלי שבה הוא חוזר על המלצת קנייה לכל ארבעת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות - תוך העלאת מחירי היעד בממוצע של כ-7%. לפי הסקירה, הבנקים הישראליים אינם רק "הגנתיים" כפי שהם מתויגים לעיתים קרובות, אלא מייצגים משהו "חזק יותר מבחינה מבנית" - מניות שניתן לכנותן "אנטי-שבירות".

האנליסט דיוויד טרנטו, שכתב את הסקירה, מעלה את מחיר היעד של לאומי ל-90.5 שקל (לעומת 85 שקל קודם לכן), פוטנציאל עלייה של 19%; הפועלים ל-96.4 שקל (לעומת 90 שקל), פוטנציאל של 20%; דיסקונט ל-42.7 שקל (לעומת 40 שקל), פוטנציאל של 24%; ומזרחי טפחות ל-284 שקל (לעומת 265 שקל), פוטנציאל של 18%. כשמוסיפים את הדיבידנדים, התשואה הכוללת הפוטנציאלית עומדת על 22%-29% לכל אחד מהבנקים.

המלצה זו מגיעה בתקופה שבה המשק הישראלי נמצא תחת עומס גיאופוליטי מתמשך, אך האינדיקטורים המאקרו-כלכליים העיקריים - CDS, תשואות האג"ח ל-10 שנים ושער החליפין - הראו רגישות מוגבלת להסלמה האחרונה. "רמות המפתח של המאקרו הישראלי נותרו חזקות באופן מפתיע מאז תחילת המלחמה", כותבים האנליסטים.

למה הבנקים הישראליים "לא-שבירים" - ולא רק הגנתיים?

בעוד חברות הגנתיות שומרות על יציבות בתקופות משבר, מניות "לא-שבירות" - מושג שטבע הסופר נאסים טאלב - מתחזקות דווקא תחת לחץ. לפי בנק אוף אמריקה, הבנקים הישראליים נכנסים לקטגוריה השנייה: "שנים של פעילות בסביבה מורכבת כרונית אכפו רגולציה מחמירה, משמעת עלויות הדוקה ואימוץ דיגיטלי מוקדם. אלו תורגמו לנזילות עמוקה, בסיס עלויות סקיילבילי, כריות הון חזקות וחיסכון ברווחים, על אף הלחץ הגיאו-פוליטי החוזר ונשנה".

• מניות הבנקים בוול סטריט צללו על רקע חשש מאשראי ומ-AI - האם זה יגיע לת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתון אחד מדגים זאת היטב: הזינוק בתשואות האג"ח ל-10 שנים בישראל לאחר פרוץ המלחמה עמד על 0.4% בלבד מעל הרמות שקדמו למלחמה, לעומת 0.9% בפולין ו-1.2% בדרום אפריקה. כיום התשואות כבר התייצבו סביב 3.9% - קרוב מאוד לרמות שלפני המלחמה. ה-CDS הישראלי, מדד לסיכון המדינתי, התרחב בשיא רק ב-17 נקודות בסיס, לעומת 68 בדרום אפריקה ו-95 בטורקיה. השקל אף התחזק ולא נחלש כמו מטבעות של שווקים מתעוררים אחרים.

בפועילות הכלכלית, הנתונים מראים שהשוק הישראלי סופג זעזועים ומתאושש מהר. "נתוני רכישות בכרטיסי אשראי מראים שהלם הראשוני החל להתאושש בתוך שבועיים, בדומה לאפיזודות קודמות", מציינים הכלכלנים של בנק אוף אמריקה.

תמונה זו משתקפת גם בביצועי המניות. בעוד שמניות בנקאיות בשווקים מתעוררים אחרים חוו ירידות חדות במשך תקופה ממושכת - טורקיה, אוקראינה ומצרים ירדו בעשרות אחוזים - הבנקים הישראליים הציגו ביתא נמוכה יחסית. למעשה, הסקירה מראה שלא כל הנפילות במניות הבנקאיות בעולם התחת המלחמה התהפכו - אך בישראל, הזינוקים מאז תחילת השנה הובילו להתאוששות בולטת.

• אספן חוזרת לרווח: 104 מיליון שקל ב-2025, לאומי נכנסת לרייק לפי 625 מיליון שקל
• 200 מיליון שקל: נופר ואר"י נדל"ן מקימות מערך אגירת חשמל רחב
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• פרופ׳ אמנון שעשוע הורס ערך לאינטל ומובילאיי תוך יצירת ערך...

"הצמיחה בשורה העליונה לא רק שלא השתבשה - היא אפילו חזקה יותר"

הכלכלנים בבנק אוף אמריקה עדכנו כלפי מעלה את הנחות המאקרו שלהם. מדד המחירים לצרכן לשנת 2026 צפוי לעמוד על כ-2.4% (לעומת 1.5% בתחזית הקודמת), בעוד שריבית בנק ישראל תעמוד על 3.75% בסוף 2026 ועל 3.5% ב-2027 ואילך - גבוה ב-25 נקודות בסיס מהתחזית הקודמת.

השילוב של סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן ואינפלציה עולה תומך במרווח הפיננסי (NIM) של הבנקים. בעוד שבתחזית הקודמת דיבר הבית על שחיקה של 15 נקודות בסיס במרווח ב-2026, כעת הוא מעריך שחיקה קלה יותר של 8 נקודות בסיס בלבד. צמיחת הכנסות המימון נטו (NII) צפויה לעמוד בממוצע על כ-5% ב-2026 ו-4% ב-2027.

"ההשפעה החיובית של העלייה בריבית ובמדד גוברת על כל גרירה אפשרית בצמיחת האשראי או בהכנסות העמלות", כותבים האנליסטים. אמנם הם מורידים את תחזית צמיחת האשראי ל-7-8% בלבד ב-2026 (לעומת תחזית קודמת של 8-10%), אך זו עדיין צמיחה בריאה במיוחד עבור ענף בנקאי בוגר.

ב-2025 הצטיינו הפועלים ולאומי בצמיחת אשראי מרשימה: לאומי סיים את השנה עם צמיחה שנתית של 13.9% (מונעת בעיקר על ידי האשראי העסקי שזינק ב-18.8%), הפועלים הציג צמיחה שנתית של 13.4% (אשראי עסקי עלה ב-16.9%), מזרחי טפחות צמח ב-11.7% (אשראי עסקי 19.5%) ודיסקונט ב-7.9%.

לעומת זאת, תחזית העמלות שמרנית יותר. הצמיחה ב-2026 צפויה להיות "חד-ספרתית נמוכה" לאחר שנת 2025 חזקה במיוחד, בעיקר בשל האטה צפויה בפעילות כרטיסי האשראי והמט"ח. לטווח הארוך, צמיחת העמלות צפויה לחזור לרמה חד-ספרתית אמצעית.

רווחיות מבנית: יחסי עלות-הכנסה נמוכים היסטורית

אחד הנתונים החזקים ביותר בענף הוא המשמעת בצד ההוצאות. "אנו מצפים שצמיחת ההוצאות התפעוליות תישאר מתחת למדד המחירים לצרכן בכל הענף (בנטרול הוצאות חד-פעמיות). זה אמור להוביל לשיפור מתמשך ביחס ה-jaws ולחזק את הרווחיות", מציין הדוח.

לאומי כבר פועל עם יחס עלות-הכנסה מתחת ל-30%, סטנדרט עולמי מוביל. הפועלים ומזרחי מתקרבים במהירות לרמה זו. לפי התחזיות של בנק אוף אמריקה, יחס העלות-הכנסה של הפועלים צפוי לרדת מ-34.2% ב-2025 ל-30.4% בלבד ב-2028. אצל מזרחי מדובר בירידה מ-35.9% ל-30.7%, ובדיסקונט מ-49.2% ל-42.1% - השיפור המרשים ביותר, המיוחס בעיקר למכירת חברת כרטיסי האשראי כאל.

נתון מעניין נוסף הוא שאצל לאומי והפועלים, ההכנסות מעמלות מכסות את כל עלויות כוח האדם של הבנק - מעל 100%, לעומת פחות מ-80% בדיסקונט ומזרחי.

איכות תיקי האשראי: כריות רווחים גבוהות היסטורית

פרק איכות הנכסים מתאר תמונה חיובית במיוחד. תיקי ההלוואות הבעייתיות (NPL) עומדים על פחות מאחוז בכל אחד מהבנקים, כאשר לאומי מוביל עם 0.41% בלבד. יחסי הכיסוי - יחס ההפרשות להלוואות הבעייתיות - נמצאים ברמות חריגות: 310% בהפועלים, 325% בלאומי, 178% בדיסקונט ו-97.9% במזרחי.

"הבנקים הישראליים נבחנו במבחני לחץ דרך זעזועים גיאו-פוליטיים חוזרים ונשנים, והתוצאות מוכיחות את עמידותם", נאמר בדוח. "חיסכון ברווחים משנים קודמות שומר על יחסי כיסוי מעל הנורמות ההיסטוריות, בעוד שה-NPL וההלוואות הבעייתיות נותרו נמוכים".

בנק אוף אמריקה מעלה קלות את הנחות ההפרשות שלו, אך התחזית הכוללת לא השתנתה: עלות סיכון (CoR) מתונה גם ב-2026, הרבה מתחת לממוצע המחזור. עבור לאומי והפועלים, הבית אף רואה "סיכון עליון" - כלומר, אפשרות שהבנקים יחזירו חלק מההפרשות ההיסטוריות שלהם, מה שיכול להגדיל את הרווחים באופן משמעותי.

מס הבנקים: הלם קצר טווח, יתרון ארוך טווח

הנושא המשפיע ביותר על הרווחיות ב-2026 הוא מס הבנקים החדש. בעוד שהתוכנית המקורית של הממשלה כללה גבייה של יותר מ-7 מיליארד שקל על פני חמש שנים עד 2030, המתכונת החדשה מקדימה את הגבייה: 3 מיליארד שקל ב-2026 ו-0.13 מיליארד שקל ב-2027. כתוצאה מכך, תחזית הרווח הנקי של לאומי ל-2026 יורדת ב-2.6% (ל-10 מיליארד שקל), של הפועלים ב-4.9% (ל-9.1 מיליארד שקל), של דיסקונט ב-0.1% בלבד ושל מזרחי ב-1.9%.

אולם האפקט ההפוך מתגלה לטווח הארוך. "העדר נטל נוסף מוביל לשדרוג של 6% ברווח למניה לטווח הארוך", מציינים האנליסטים. אכן, התחזיות ל-2027 עודכנו כלפי מעלה ב-3-6.4% ול-2028 ב-5.7-8.8%. הפועלים מציגה את השדרוג המשמעותי ביותר בתחזית הרווחים לטווח הארוך: 8.8% ל-2028.

הבנקים עצמם עדכנו את תחזיותיהם בהתאם. לאומי הוריד את יעד הרווח הנקי ל-2026 ל-9-11 מיליארד שקל (במקום 10-12 מיליארד קודם) אך העלה את יעד 2027 ל-10.5-12.5 מיליארד שקל. הפועלים הוריד את יעד 2026 ל-8.5-9.5 מיליארד שקל והעלה את 2027 ל-9.5-10.5 מיליארד. מזרחי הוריד את יעד התשואה על ההון (ROE) ל-2026 ל-15-16% אך שמר על 17-18% ל-2027. דיסקונט שמר על יעדי 2030 שלו ללא שינוי.

חלוקות: בין 15% ל-20% משווי השוק יוחזר לבעלי המניות עד 2028

אחד הנושאים הבולטים בסקירה הוא מדיניות החלוקות. בנק אוף אמריקה מניח שמגמות תשלום הדיבידנד של הרבעון הרביעי של 2025 יישמרו לאורך תקופת התחזית, מה שיוביל לתשואות דיבידנד מצטברות של כ-15% ב-2026-28.

אצל לאומי והפועלים, הרכישות העצמיות של המניות (buybacks) ממשיכות - ומביאות את תשואת החלוקה הכוללת קרוב ל-20% משווי השוק על פני שלוש שנים. לאומי חילק 50% מרווחיו במזומן ועוד 15% ברכישות עצמיות, ואילו הפועלים חילק 48% במזומן ו-12% ברכישות. דיסקונט ומזרחי חילקו 50% במזומן כל אחד, ללא רכישות עצמיות.

ספציפית ל-2026, תשואת הדיבידנד הצפויה עומדת על 4.4% בלאומי, 4.1% בהפועלים, 5.3% בדיסקונט ו-4.6% במזרחי. עם הרכישות החוזרות, התשואות הכוללות קופצות ל-7.6% ו-7.2% בלאומי והפועלים בהתאמה.

שיטת הערכת השווי: תשואה על ההון מעל עלות ההון

בבנק אוף אמריקה משתמשים במודל הערכה היברידי - משקל שווה למודל הצמיחה של גורדון (GGM) ולמודל היוון הדיבידנדים (DDM). הם העלו את הנחת הריבית חסרת הסיכון ב-25 נקודות בסיס, ל-4.25%, כדי לשקף את חוסר הוודאות הגיאופוליטית. הפרמיית סיכון על ההון נותרה 5.5%, והצמיחה הטרמינלית - 3%.

"גם על פי הנחות שמרניות אלה, התשואות הצפויות על ההון ב-2027-2028 של 13-17% נותרות הרבה מעל עלות ההון של כ-10%", כותבים האנליסטים. יעדי המחיר מרמזים על מכפילי רווח חזויים ל-2027 של 11.3x בממוצע ומכפיל הון עצמי של 1.65x.

ספציפית לכל בנק: ROE של 15.4% ללאומי ב-2027 (לעומת 14.3% ב-2026), 15.2% להפועלים (לעומת 13.6%), 12.9% לדיסקונט (לעומת 12.8%) ו-16.9% למזרחי (לעומת 15.9%).

המבנה הייחודי של כל בנק: נתוני העומק

הסקירה חושפת הבדלים מעניינים בין הבנקים. מזרחי טפחות בולט עם חשיפה גבוהה במיוחד לתחום המשכנתאות - 61% מתיק האשראי, לעומת 29% בלאומי, 29% בהפועלים ו-27% בדיסקונט. זה הופך אותו לרגיש יותר לתנודות במחירי הנדל"ן, אך גם מעניק לו יציבות גבוהה יותר בתקופות של עלייה בריבית.

לאומי והפועלים מציגים את ה-NIM הגבוה ביותר, עם יתרון חזק בהכנסות המבוססות על פעילות שוק ההון. שיעור ההכנסות ממחשיפה ל-CPI (צמודי המדד) עומד על 3-4% מהנכסים הכוללים, כאשר מזרחי הוא הרגיש ביותר.

דיסקונט מתייחד בהתקדמות המהירה ביותר ביחס עלות-הכנסה לאחר מכירת כאל, אם כי הוא עדיין הגבוה ביותר בענף. יחס ההלוואות לנכסים של דיסקונט ירד מ-64.5% ב-2024 ל-60.4% ב-2025, בעוד שהפועלים הגדיל את יחס ההלוואות לנכסים שלו ל-65.6% ב-2025 - אחד האפקטים המהותיים ביותר בענף.

למרות ההמלצה החיובית, בנק אוף אמריקה מפרט גם סיכונים משמעותיים. חידוש העימות הצבאי עלול לדכא את הפעילות הכלכלית, ללחוץ על שרשראות האספקה, להעלות את האינפלציה ולהגדיל את עלות המימון של הבנקים. ריבית גבוהה באופן מתמשך עלולה לשחוק את כוח הקנייה של משקי הבית ולהגדיל את סיכון האשראי, בעוד ששיעורי ריבית נמוכים לאורך זמן יכווצו את ה-NIM ואת הרווחיות.

"תיקון חד במחירי הנדל"ן או לחץ במגזר הבנייה עלול לגרור חדלות פירעון", מזהיר הדוח. סיכון רגולטורי גם כן עלול להגביל את הצמיחה ואת יכולת החלוקה של הבנקים.

ועדיין להערכת האנליסטים - הסיכוי עולה על הסיכון.