
נדחתה תביעת מנכ"ל לאומי בריטניה לשעבר: עזב במפתיע לטובת בנק הפועלים
גיל קרני התפטר בעיצומו של משבר הקורונה ותבע קצבת פרישה לכל ימי חייו. בית הדין דחה את טענותיו להרעה בתנאי עבודתו ולהתעמרות וקבע: קרני התפטר מרצונו כדי לנהל את בנק הפועלים בניו-יורק
גיל קרני עזב בשנת 2020 את תפקידו כמנכ"ל בנק לאומי בריטניה, משום שקיבל הצעה מפתה לתפקיד מנהל סניף בנק הפועלים בניו-יורק ולא בשל יחסי עבודה עכורים. עזיבתו בעיצומו של משבר הקורונה הפתיעה את לאומי ועמדה בניגוד לאינטרסים של הבנק. כך קובעת שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, דפנה חסון-זכריה, אשר דחתה את תביעתו של קרני נגד לאומי.
קרני הועסק בבנק לאומי בשנים 2020-1994, ובתפקידו האחרון היה כאמור מנכ"ל לאומי בריטניה; במאי 2020 הודיע על כוונתו לפרוש ולעבור לבנק הפועלים בניו-יורק ויחסי העבודה הסתיימו חצי שנה מאוחר יותר, כאשר קרני היה בן 54. קרני ביקש מבית הדין לקבוע, כי הוא זכאי לקצבת פרישה עד סוף חייו על פי שכר חודשי של 100,000 שקל; התביעה לא כימתה את הסכום בו מדובר, אך ניתן להניח שמדובר לפחות במאות אלפי שקלים.
בית הדין קיבל את גרסתו של לאומי
קרני טען, כי הוא התפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, אשר באה לידי ביטוי בביקורת חריפה ופומבית עליו בישיבות הדירקטוריון בדצמבר 2019 ובפברואר 2020. לדבריו, היו"ר יואל מינץ אמר לו שיש כוונה לפטרו והמליץ שיחפש מקום עבודה חלופי ויתפטר מיוזמתו. עוד טען קרני, כי הבונוס שלו הופחת ב-2019 וכי היחס אליו הגיע עד כדי התעמרות. ההצעה מבנק הפועלים הייתה פחות כדאית מבחינה כלכלית ואילצה את בנותיו להישאר בלונדון כדי להשלים את לימודיהן. טענה נוספת של קרני הייתה, שהוא זכאי לקצבת הפרישה על פי הנוהג בבנק לאומי לגבי בכירים כמותו.
בנק לאומי טען, כי קרני התפטר מרצונו לטובת משרה נחשקת שהיוותה קידום מקצועי. מערכת היחסים עימו הייתה תקינה לחלוטין, רוב התוכניות שהציג זכו לגיבוי מלא והביקורת שהושמעה כלפיו הייתה עניינית ומקצועית. עוד אמר הבנק, כי לא הייתה כוונה לפטר את קרני, אלא להיפך - הוצעה לו דרך לשיפור המצב על מנת לשמרו כעובד בלאומי. התפטרותו הוצגה כעובדה גמורה והוסברה בכך שמבחינה משפחתית מדובר בעיתוי נוח לעבור לניו-יורק; היא הדהימה את הבנק, שנאלץ לחפש מחליף בצורה בהולה בעיצומו של משבר הקורונה. עוד אמר לאומי, כי הציע לקרני תנאי פרישה מועדפים, אך הוא דחה את ההצעה ורק אז העלה לראשונה את טענותיו.
חסון-זכריה דחתה את כל טענותיו של קרני וקיבלה את גרסתו העובדתית של לאומי. לדבריה, הוא לא הוכיח שהייתה כוונה לפטרו, ואפילו אם הייתה כזאת - אין המדובר בהרעה בתנאי העבודה. מינץ הכחיש שהציע לקרני להתפטר, קרני לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח את גרסתו שלו ויתר הראיות תומכות בגרסתו של לאומי. קרני עצמו כתב במכתב ההתפטרות שלו, כי הצעד נובע משום שקיבל הצעה [מבנק הפועלים] אותה החליט לממש.
אין היגיון בדרישתו של קרני
הבנק אכן הציע לקרני להיעזר במאמן עסקי, אך "אף שייתכן שהתובע חווה, מבחינה סובייקטיבית, את מהלכי הבנק כניסיון לדחוק אותו החוצה, הרי שעל פי אמת מידה אובייקטיבית, תכליתם של מהלכים אלה הייתה דווקא לתמוך בו, ולהעניק לו הזדמנות לשפר את תפקודו", אומרת חסון-זכריה. ההצעה אף מוכיחה שלא הייתה כוונה לפטרו, שכן במקרה כזה - הבנק לא היה משקיע בו משאבים. בנוסף לכך, לאומי לא ביצע מהלך כלשהו המלמד על כוונה לפטר את קרני.
חסון-זכריה מוסיפה, שאפילו אם היה ממש בטענותיו העובדתיות של קרני - כוונה לפטר עובד אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. "על פי היגיון זה, כל עובד המוזמן כדין לישיבת שימוע יהיה רשאי להתפטר לאלתר ולזכות בפיצויי פיטורים מלאים, וזאת אף אם בסופו של יום יחליט המעסיק שלא לפטרו. ברי כי כוונה ראשונית או מחשבה על פיטורים אינה שקולה למעשה פיטורים, ואין בה כדי להצדיק את התפטרות תוך זכאות לפיצויי פיטורים מלאים".
לדברי חסון-זכריה, "הביקורת שהועברה על עבודת התובע בישיבות הדירקטוריון הייתה עניינית, ולא חרגה מן המקובל או היוותה נסיבה המצדיקה את התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו". עדיו של קרני עצמו העידו שלא הייתה התערבות בעבודתו, וגרסתו בנושא זה נולדה בדיעבד לאחר שהוא לא התלונן על כך בזמן אמת. גם הפחתת הבונוס השנתי לא הייתה עילה להתפטרות: הבונוס תלוי בביצועי העובד ונתון לשיקול דעתו של המעסיק, והסכום שקיבל קרני בגין 2019 הלם את ביצועיו. עוד דחתה חסון-זכריה את טענת ההתעמרות, שהועלתה רק בתצהיר ולא בתביעה; ולא כל עוגמת נפש של עובד מלמדת על התעמרות מצד המעסיק.
בכירים אחרים פרשו בצורה מסודרת
חסון-זכריה קובעת: "המניע המכריע להתפטרות התובע לא היה ההרעה הנטענת בתנאי העסקתו, אלא רצונו לעבור למשרה בכירה בבנק הפועלים - ניהול הסניף בניו יורק, וכי הוא ראה בהצעה זו הזדמנות מקצועית ומשפחתית יוצאת דופן". הדבר עולה הן ממכתב ההתפטרות של קרני והן מהדברים שאמר בעל-פה בזמן אמת. עוד נקבע, כי קרני לא הוכיח את קיומו של נוהג ולפיו לאומי משלם באופן קבוע קצבת פרישה לבכיריו. ההיפך הוא הנכון: הוכח שזכאות זו נובעת מהסכמים פרטניים ומו"מ בין העובד לבין הנהלת הבנק.
- לאומי גייס מיליארד דולר בחו״ל: הביקושים הגיעו ל-2.5 מיליארד דולר ומרווח שיא לבנק ישראלי
- לאומי מקבל חותמת AI: דורג ראשון בישראל באימוץ בינה מלאכותית
לדברי חסון-זכריה, "נסיבות עניינו של התובע שונות בתכלית מעניינם של העובדים הבכירים עליהם ביקש להסתמך, הן בשל השוני בדרגת הבכירות ובאופי התפקידים, והן בשל קיומו של מו"מ מקדים קודם למתן ההודעה על סיום העבודה. בעוד שהעובדים האחרים פנו לבנק מבעוד מועד, תיאמו את מועד העזיבה ואת תקופת החפיפה מתוך התחשבות בצרכי המערכת וחתמו על הסדר פרישה, התובע פעל באופן חד-צדדי, בכך שהעמיד את הבנק בפני עובדה מוגמרת, הודיע על עזיבתו לבנק אחר מבלי לנהל שיח מקדים על תנאי פרישתו, ומבלי לתאם מועד עזיבה או חפיפה מסודרת".
לבסוף אומרת חסון-זכריה, כי ייתכן שיש ממש בטענותיו של לאומי נגד התנהלותו הדיונית של קרני, אך היא לא מצאה מקום לחייבו בהוצאות לדוגמא אלא בסכום של 100,000 שקל. זהו סכום גבוה בבית הדין לעבודה והוא מרמז על ההיקף הכספי של התביעה, אם הייתה מתקבלת. נציגות הציבור יעל אילני וגילי לזרי הסכימו עם חסון-זכריה. את קרני ייצגו עוה"ד חגי שלו ומייק ביטון, ואת לאומי - עו"ד נחום פיינברג.
- 2.אזרח 09/06/2026 09:16הגב לתגובה זובשירות הבנקיםשגוזלים את הציבור ועובדים שמרוויחים הון עתק
- 1.קמצנים (ל"ת)אנונימימק 09/06/2026 09:09הגב לתגובה זו