ניתוק תושבות: למה פקיד השומה וביטוח לאומי מגיעים לשתי תשובות שונות

69.5 אלף תושבים יצאו מישראל ב-2025 ו-18.8 אלף חזרו, מאזן שלילי של כ-52 אלף איש. אצל חלק מהם התיק מול פקיד השומה נסגר כבר בשנה הראשונה, ודרישות התשלום מביטוח לאומי המשיכו להגיע כרגיל. זו תוצאה שגרתית של שתי קביעות תושבות שנעשות בשני גופים, בשני הליכים ובשני לוחות זמנים, וכל אחת מהן עומדת בפני עצמה. להרחבה: היקף היציאה מישראל וההשפעה שלו על הכלכלה.

הרכב הגל מסביר למה השאלה הזאת הפכה שכיחה: 35,993 מהיוצאים ב-2025 היו ילידי ישראל, 51.8% מהסך, מול 33,538 ילידי חו"ל. מספר ילידי הארץ שעזבו באותה שנה הוא הגבוה שנרשם, וגבוה ב-58% מהממוצע השנתי של העשור 2010 עד 2019. מדובר באוכלוסייה עם דירה בישראל, קרן פנסיה פעילה, חשבון בנק ותיק ולעיתים עסק, וכל אחד מהנכסים האלה נגרר לשאלת התושבות.

פקודת מס הכנסה מגדירה תושב ישראל לפי מרכז החיים: מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. לצד ההגדרה ניצבות שתי חזקות שנשענות על ספירת ימים. הראשונה חלה על מי ששהה בישראל 183 ימים ומעלה בשנת המס. השנייה חלה על מי ששהה 30 ימים לפחות בשנת המס, וסך שהותו באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה מגיע ל-425 ימים. שתי החזקות ניתנות לסתירה, ומבחן מרכז החיים גובר עליהן בשני הכיוונים. להרחבה: המדריך הגדול למסים בישראל.

מי שמתקיימת לגביו אחת החזקות וטוען למעמד של תושב חוץ נדרש להגיש דוח שנתי ולפרט בו את העובדות שעליהן הטענה נשענת. מ-2017 מצורפת לדוח הצהרת תושבות ייעודית, טופס 1348, שמבקשת את ימי השהייה בישראל ובחו"ל, את מקום המגורים של בני המשפחה, את מקום העבודה ואת פירוט הנכסים בשני הצדדים. ההצהרה הזאת הופכת את מה שנראה כמו החלטה אישית למסמך שנבדק מול לוח טיסות.

ביטוח לאומי מריץ הליך נפרד לגמרי. המוסד בוחן את התושבות בשני היבטים: אובייקטיבי, כלומר היכן האדם חי בפועל, מה נעשה בדירה שהשאיר, היכן הוא עובד והיכן מתנהלים חשבונותיו; וסובייקטיבי, כיצד הוא עצמו רואה את מקומו. הבדיקה נפתחת בשאלון ייעודי לשוהה בחו"ל, שאלון 627, ומי שחוזר ממלא שאלון אחר, 628.

בית הדין לעבודה כבר העמיד את המבחן הזה על קרקע עובדתית. זוג שעבר לאירלנד ב-2018, קנה שם בית, פתח חשבון והתפטר מעבודתו בישראל, חויב בכל זאת בדמי ביטוח לשנת 2019 על הכנסה שהופקה באירלנד ומוסתה שם. בית הדין הפך את החיוב וקבע שמי שעבר למדינה אחרת בכוונת קבע נמצא מחוץ לתחולת החיוב על הכנסתו הזרה. להרחבה: בית הדין חייב את ביטוח לאומי להחזיר מיליוני שקלים לישראלים שעברו לחו"ל.

אדם יכול להיחשב תושב חוץ אצל פקיד השומה ולהישאר תושב בביטוח לאומי, וגם הכיוון ההפוך אפשרי. שתי המערכות בוחנות אותה מציאות בעזרת אותו מושג, מרכז חיים, ומגיעות אליה בעיתויים שונים ובראיות שונות. מי שמסתמך על קביעה אחת כדי לסגור את השנייה מגלה את הפער כשמגיעה דרישת תשלום או כשנשללת זכאות לשירות.

הראיות שקובעות הן אלה שנצברות בשנה הראשונה: חוזה שכירות או רכישה במדינה החדשה, חוזה עבודה, רישום הילדים למסגרות חינוך, סיום החוזים בישראל ופתיחת חשבון מקומי. גם הצהרת תושבות המס שהבנק בישראל מבקש נכנסת לאותו תיק, והיא מחייבת את אותו אדם בשני הכיוונים. אותה מערכת ראיות משרתת בהמשך גם את ההכרה במעמד תושב חוזר .

ניתוק התושבות במס נושא עמו אירוע מס נפרד על הנכסים שבידי העוזב, וגביית המס מעוזבי ישראל עלתה מכ-500 מיליון שקל בשנה לפני 2019 לכ-1.2 מיליארד שקל בשנים 2023 ו-2024. להרחבה: כך נמדד מס היציאה על מי שמנתק תושבות.

• מזונות ילדים מגיל 6: שני ההורים משלמים, והמדינה נכנסת כשהתשלום נפסק
• ישראל יולדת פי שניים מהמערב. זה קונה לה שלושים שנה, ולא פתרון

אמנות המס שישראל חתומה עליהן מוסיפות שכבה שלישית. כשכל אחת משתי המדינות רואה באדם תושב שלה, האמנה היא שמכריעה, ולרוב היא עושה זאת בסדר קבוע של מבחנים: בית קבע, מרכז האינטרסים החיוניים, מקום השהייה הרגיל ואזרחות. ההכרעה נגזרת מנוסח האמנה הספציפית מול אותה מדינה, ולכן שתי משפחות שעברו לשתי מדינות שונות עשויות לקבל תשובות שונות על אותן עובדות.

ההחלטה אם לנתק תושבות בביטוח לאומי היא החלטה כלכלית בפני עצמה, והיא נמדדת בשקלים: תשלום חודשי שוטף מול תקופת המתנה לשירותי בריאות בחזרה . מי שבוחר להמשיך לשלם שומר על רצף הזכויות וחייב בדמי ביטוח גם על הכנסות שהופקו בחו"ל. המוצרים הפנסיוניים שנשארים מאחור מתנהלים בערוץ שלישי, לפי לוח זמנים משלהם .

החזקות שמבקשים להפוך לחלוטות

תזכיר חוק שפורסם ב-2025, בגרסה שהחליפה תזכיר קודם מ-2023, מציע להחליף את חזקות הימים הניתנות לסתירה בחזקות חלוטות. לפי המוצע ייחשב תושב ישראל מי ששהה בישראל 75 ימים בשנת המס וסך ימיו המשוקללים בשלוש שנים מגיע ל-183, או מי ששהה 30 ימים ובן זוגו תושב ישראל וסך ימיו המשוקללים מגיע ל-140. בצד השני נקבעו ספים של עד 74 ימים בשנת המס ועד 110 ימים משוקללים לתושב חוץ, ולבני זוג עד 90 ימים ועד 125 משוקללים.

שיטת השקלול נותנת לשנת המס משקל מלא, לשנה שלפניה ולשנה שאחריה שליש, ולשנתיים המרוחקות שישית. התזכיר נשאר בינתיים תזכיר: הוא טרם הבשיל להצעת חוק, וספירת הימים שקובעת כיום היא זו שבפקודה, על שתי החזקות שניתן לסתור אותן בראיות.