ניתוק תושבות: למה פקיד השומה וביטוח לאומי מגיעים לשתי תשובות שונות

69.5 אלף תושבים יצאו מישראל ב-2025 ו-18.8 אלף חזרו, מאזן שלילי של כ-52 אלף איש. רבים מהם גילו בשנה הראשונה בחו"ל משהו שאף אחד לא הסביר להם לפני הטיסה: התיק מול פקיד השומה נסגר, ודרישות התשלום מביטוח לאומי המשיכו להגיע כרגיל. זו לא טעות של פקיד. בישראל יש שתי קביעות תושבות, בשני גופים, בשני הליכים ובשני לוחות זמנים, וכל אחת מהן עומדת בפני עצמה. להרחבה: היקף היציאה מישראל וההשפעה שלו על הכלכלה.

הרכב הגל מסביר למה השאלה הזאת הפכה לשאלה של מאות אלפי משפחות. 35,993 מהיוצאים ב-2025 היו ילידי ישראל, 51.8 אחוז מהסך, מול 33,538 ילידי חו"ל. זה המספר הגבוה ביותר של ילידי הארץ שעזבו בשנה אחת, גבוה ב-58 אחוז מהממוצע השנתי בעשור 2010 עד 2019. מדובר באנשים עם דירה בישראל, קרן פנסיה פעילה, חשבון בנק ותיק ולפעמים עסק, וכל אחד מהנכסים האלה נגרר אחריהם לשאלת התושבות.

מה בודק פקיד השומה

פקודת מס הכנסה מגדירה תושב ישראל לפי מרכז החיים: איפה המשפחה, איפה העבודה, איפה הבית, איפה הכסף ואיפה החברים. לצד ההגדרה יש שתי חזקות שנשענות על ספירת ימים. הראשונה: מי ששהה בישראל 183 ימים ומעלה בשנת המס נחשב תושב. השנייה: מי ששהה 30 ימים לפחות בשנת המס, וסך ימיו בישראל באותה שנה ובשנתיים שלפניה מגיע ל-425. שתי החזקות ניתנות לסתירה, כלומר אפשר להוכיח שלמרות הימים מרכז החיים כבר לא כאן, וגם ההפך: מי ששהה פחות ימים יכול להיחשב תושב אם המשפחה והעסק נשארו בישראל. להרחבה: המדריך הגדול למסים בישראל.

מי שמתקיימת לגביו אחת החזקות ובכל זאת טוען שהוא תושב חוץ חייב להגיש דוח שנתי ולפרט בו על מה הטענה נשענת. מ-2017 מצורפת לדוח הצהרת תושבות, טופס 1348, ששואלת כמה ימים היית בישראל וכמה בחו"ל, איפה גרים בני הזוג והילדים, איפה אתה עובד ואילו נכסים יש לך בכל צד. רשות המסים מצליבה את הימים עם רישומי ביקורת הגבולות, כך שמה שנראה כמו החלטה אישית הופך למסמך שנבדק מול לוח טיסות.

מה בודק ביטוח לאומי

ביטוח לאומי מריץ הליך נפרד לגמרי, ולא מחכה לתשובה של פקיד השומה. המוסד בוחן את התושבות בשני היבטים: אובייקטיבי, איפה האדם חי בפועל, מה נעשה בדירה שהשאיר, איפה הוא עובד ואיפה מתנהלים החשבונות; וסובייקטיבי, איך הוא עצמו רואה את מקומו. הבדיקה נפתחת בשאלון לשוהה בחו"ל, טופס 627, ומי שחוזר ממלא שאלון אחר, 628. עד שהמוסד קובע שהתושבות נותקה, החיוב החודשי ממשיך להצטבר, וגם מי שלא שילם שנתיים יקבל בסוף דרישת חוב עם ריבית והצמדה.

דוגמה: משפחה שעזבה באוגוסט

קחו זוג עם שני ילדים שטס לברלין ב-20 באוגוסט 2025. באותה שנה הם היו בישראל 232 ימים, הרבה מעל 183, ולכן חזקת הימים אומרת שהם תושבי ישראל לכל שנת 2025. אם הם רוצים לטעון שמרכז החיים עבר לגרמניה כבר באוגוסט, הם מגישים דוח לשנת 2025 עם טופס 1348, ומצרפים את חוזה השכירות בברלין, את חוזי העבודה, את רישום הילדים לבית הספר ואת מכתב סיום ההעסקה בישראל. בלי הדוח, פקיד השומה יראה אותם כתושבים שחייבים לדווח גם על השכר הגרמני, ורק אמנת המס תמנע כפל מס.

באותו זמן, ביטוח לאומי לא ראה שום דוח. מבחינתו הזוג ממשיך להיות מבוטח, והחיוב המינימלי של כמה מאות שקלים בחודש לכל אחד ממשיך לרוץ. אם הם ממלאים את שאלון 627 סמוך ליציאה, המוסד יכול לקבוע ניתוק כבר מהיום שבו עזבו. אם הם נזכרים אחרי שלוש שנים, הם עלולים לקבל דרישה על כל התקופה, או לגלות שדווקא נוח להם להישאר מבוטחים, כי ניתוק אומר שבחזרה לישראל מחכה להם תקופת המתנה לשירותי בריאות, חודשיים על כל שנה בחו"ל ועד שישה חודשים, שאפשר לפדות בתשלום חד-פעמי של אלפי שקלים.

שתי תשובות על אותה מציאות

בית הדין לעבודה כבר העמיד את מבחן ביטוח לאומי על קרקע עובדתית. זוג שעבר לאירלנד ב-2018, קנה שם בית, פתח חשבון והתפטר מהעבודה בישראל, חויב בכל זאת בדמי ביטוח לשנת 2019 על הכנסה שהופקה באירלנד ומוסתה שם. בית הדין הפך את החיוב וקבע שמי שעבר למדינה אחרת בכוונת קבע נמצא מחוץ לתחולת החיוב על הכנסתו הזרה. להרחבה: בית הדין חייב את ביטוח לאומי להחזיר מיליוני שקלים לישראלים שעברו לחו"ל.

המסקנה המעשית: אדם יכול להיחשב תושב חוץ אצל פקיד השומה ולהישאר תושב בביטוח לאומי, וגם ההפך. שתי המערכות מסתכלות על אותה מציאות דרך אותו מושג, מרכז חיים, אבל בעיתויים שונים ועם ראיות שונות. מי שמסתמך על קביעה אחת כדי לסגור את השנייה מגלה את הפער כשמגיעה דרישת תשלום, או כשנשללת זכאות לשירות.

• שילמתם דמי ביטוח לאומי ביתר? כך בודקים ומקבלים החזר עד 7 שנים אחורה
• למה קצבת נכות עלתה ב-3.4% וקצבת אזרח ותיק רק ב-2.4% - ומה צפוי בינואר 2027

הראיות שקובעות בשני המקומות הן אלה שנצברות בשנה הראשונה: חוזה שכירות או רכישה במדינה החדשה, חוזה עבודה, רישום הילדים למסגרות חינוך, סיום החוזים בישראל ופתיחת חשבון מקומי. גם הצהרת תושבות המס שהבנק בישראל מבקש נכנסת לאותו תיק, והיא מחייבת את אותו אדם בשני הכיוונים. אותה ערימת מסמכים משרתת בהמשך גם את ההכרה במעמד תושב חוזר, ומי שעזב לשש שנים לפחות מקבל בחזרה פטור של חמש שנים ממס על הכנסות מנכסים שקנה בחו"ל.

כשהאמנה מכריעה

ניתוק התושבות במס נושא עמו אירוע מס נפרד: ביום שלפני הניתוק רואים את העוזב כאילו מכר את הנכסים שלו, והמס נדחה עד המכירה בפועל. גביית המס מעוזבי ישראל עלתה מכ-500 מיליון שקל בשנה לפני 2019 לכ-1.2 מיליארד שקל בשנים 2023 ו-2024. להרחבה: כך נמדד מס היציאה על מי שמנתק תושבות.

אמנות המס שישראל חתומה עליהן מוסיפות שכבה שלישית. כששתי המדינות רואות באותו אדם תושב שלהן, האמנה מכריעה, ולרוב בסדר קבוע: קודם בית קבע, אחר כך מרכז האינטרסים החיוניים, אחר כך מקום השהייה הרגיל, ובסוף אזרחות. דוגמה: מהנדסת שעברה לליסבון, קנתה שם דירה, אבל השאירה בתל אביב דירה שלא הושכרה ושהיא ישנה בה בכל ביקור. לפי המבחן הראשון יש לה בית קבע בשתי המדינות, ולכן עוברים למבחן השני, ושם נבדק איפה העבודה, החשבונות והמשפחה. אילו הייתה משכירה את הדירה בתל אביב לשוכר בחוזה ארוך, המבחן הראשון היה מסתיים לטובת פורטוגל. ההכרעה נגזרת מנוסח האמנה מול אותה מדינה, ולכן שתי משפחות שעברו לשתי מדינות שונות יכולות לקבל תשובות שונות על אותן עובדות בדיוק.

כמה זה עולה בפועל

ההחלטה אם לנתק תושבות בביטוח לאומי היא החלטה כלכלית שנמדדת בשקלים. מי שממשיך לשלם שומר על רצף הזכויות, קצבאות, נכות ובריאות בחזרה, אבל חייב בדמי ביטוח גם על הכנסות שהופקו בחו"ל, ובשכר גבוה זה יכול להגיע לאלפי שקלים בחודש. מי שמנתק חוסך את התשלום השוטף ומקבל תקופת המתנה בחזרה. המוצרים הפנסיוניים שנשארו מאחור מתנהלים בערוץ שלישי, לפי לוח זמנים משלהם: חמישה חודשים ונגמר הכיסוי בקרן הפנסיה, בזמן שקרן ההשתלמות ממשיכה לבד, והמשכנתא ממשיכה לרוץ גם כשההפקדה נעצרה.

החזקות שמבקשים להפוך לחלוטות

תזכיר חוק שפורסם ב-2025, בגרסה שהחליפה תזכיר קודם מ-2023, מציע להחליף את חזקות הימים הניתנות לסתירה בחזקות חלוטות, כאלה שאי אפשר להתווכח איתן. לפי המוצע ייחשב תושב ישראל מי ששהה בישראל 75 ימים בשנת המס וסך ימיו המשוקללים בשלוש שנים מגיע ל-183, או מי ששהה 30 ימים ובן זוגו תושב ישראל וסך ימיו המשוקללים מגיע ל-140. בצד השני נקבעו ספים של עד 74 ימים בשנת המס ועד 110 ימים משוקללים לתושב חוץ, ולבני זוג עד 90 ימים ועד 125 משוקללים. שיטת השקלול נותנת לשנת המס משקל מלא, לשנה שלפניה ולשנה שאחריה שליש, ולשנתיים המרוחקות שישית.

• למשוך בגיל 18 או לחכות ל-21? כמה שווה ההמתנה בחיסכון לכל ילד
• אושר עד שוב שוברת את המחירים: האייפון המתקפל של אפל ב-7,999 שקל

בתרגום למשפחה מברלין: אם יבקרו בישראל 80 ימים בשנה, בחגים ובקיץ, הם יעברו את סף 75 הימים ויוגדרו תושבים בלי אפשרות לסתור, גם אם הבית, העבודה והילדים בגרמניה. התזכיר נשאר בינתיים תזכיר, הוא טרם הבשיל להצעת חוק, וספירת הימים שקובעת היום היא זו שבפקודה, על שתי החזקות שאפשר לסתור בראיות. מי שמתכנן את ימי הביקור בישראל לפי הכללים הישנים כדאי שיעקוב אחרי החדשים.