כ-70 אלף ישראל עזבו אשתקד את המדינה - איך זה משפיע על הכלכלה?

69.5 אלף ישראלים היגרו לחוץ לארץ בשנת 2025, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים חדשים מצביעים ירידה קלה מההגירה ב-2024, שהיתה 82.8 אלף איש, אך עדיין מדובר בהגירה משמעותית גדולה יותר ממה שהיה נהוג לפני 2023. גם ב-2023, ירדו מהארץ 59.4 אלף ישראלים. כשבוחנים את זה בצורה קרה, זה לא נורא. בסה"כ עלייה של כמה רבבות שעוזבים את הארץ. אבל יש כאן עוד נקודה חשובה - יש גם מהגרים שחוזרים והחוזרים בירידה. כלומר, לא רק שהמהגרים בעלייה, אלא הם יותר מתקבעים-מתבססים שם. 

אלו עדיין לא מספרים מדאיגים מאוד, אם כי יש להם השלכות על הכלכלה המקומית, והשאלה החשובה מכולן היא מה יקרה השנה, שנת הבחירות - מה יהיה היקף המהגרים וזה תלוי בתוצאות הבחירות. 

במקביל לעליה במספר הישראלים שיורדים מהארץ, מספר המהגרים החוזרים לישראל רשם כאמור ירידה. בשנת 2024 הוגדרו 24,150 ישראלים כמהגרים חוזרים, לעומת 29,607 בשנת 2023, קיטון של 18.4%. השילוב בין העלייה החדה במספר היוצאים לבין הירידה במספר החוזרים הוביל להעמקת הגירעון במאזן ההגירה. מאזן ההגירה הבין לאומית של ישראלים בשנת 2024 היה שלילי ועמד על מינוס 58,624 איש, כלומר מספר היוצאים היה גבוה בהרבה ממספר החוזרים. מדובר בהחמרה משמעותית לעומת שנת 2023, אז עמד המאזן השלילי על מינוס 29,759 בלבד.

גם בשנת 2025 לא נרשמה התאוששות במספר הישראלים החוזרים לחיות בארץ, כאשר מספרם הוערך בכ-18.8 אלף בלבד, רמה נמוכה מזו שנרשמה ברוב השנים בעשור שלפני 2024. כלומר סדר גודל של הגירה שלילית נטו של 52 אלף איש.

• על דירה בהנחה ומה גורם לירידת מחירי הדירות
• גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זיהינו לראשונה את ההשפעות של ההגירה הזו על שוק הנדל"ן. מדובר ברבים שנמצאים במרכז הארץ, באזורי הביקוש ועזיבה שלהם משמעה עלייה בהיצע הדירות. יש כאן בעצם תוספת של כ-15-18 אלף דירות לשוק, רובם באזור המרכז. המשמעות היא שינוי בנוסחא הקבועה של ביקוש היצע ומצב של עודף היצע שמוביל לירידת מחירים. 

הגירה שלילית פוגעת בכלכלה

כאשר צעירים משכילים ובעלי כישורים עוזבים את ישראל וחלק משמעותי מהמגרים הוא כזה, המשק סופג נזקים מצטברים. קצב הגידול באוכלוסיה יורד דרמטית ובמובן הכי פשוט זה אומר שחסר ידיים עובדות. משקים צומחים הם משקים עם שיעור ילודה גבוה ושמירה על מאזן הגירה סביר.  

אובדן כוח עבודה מיומן פוגע בצמיחה. בהייטק, שמהווה מנוע מרכזי של הכלכלה עם תרומה של כ-15% לתוצר, העזיבה היחסית גדולה יותר ופוגעת יותר כי התרומה של עובד הייטק גדולה מאשר בתפקידים אחרים. 

• אחיו של ראש השב״כ במרכז כתב אישום כלכלי ביטחוני
• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון ויוצר רעידת אדמה בתחום שואבי האבק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון...

השפעה נוספת ניכרת בתקציב המדינה. עוזבים אלה, שמרוויחים מעל הממוצע מפסיקים לשלם מיסים ישירים ועקיפים, מה שמקטין הכנסות ממס הכנסה וצריכה. זה עוד לא מגולם בתקציב אולי כי רשות המסים דאגה לייצר מקורות הכנסה נוספים (מס על דיבידנדים ומס על רווחים כלואים). הגירה גם עלולה להקטין חסכונות מקומיים, כשעוזבים מעבירים פנסיות והשקעות לחו"ל. בינתיים זה לא במספרים מורגשים. 

הגירה שלילית משפיעה על הביקושים. פחות רכישות מהסופר ובכלל, ואפילו משפיעה על שוק הרכב. הגירה של 70 אלף בשנה שזה נטו של כ-52 אלף, זה 20-25 אלף רכבים לפחות שיוצאים לשוק למכירה. זה משפיע על הביקוש לרכב חדש, זה גורם לירידת מחירים. 

במונחים יחסיים, שיעור היוצאים בשנת 2024 עמד על 8.5 יוצאים לכל אלף תושבים באוכלוסייה, בעוד ששיעור החוזרים עמד על 2.5 חוזרים בלבד לכל אלף תושבים. הפער בין שני השיעורים ממחיש את עומק התופעה ואת הלחץ המתמשך על מאזן ההגירה של ישראל, כאשר מגמת היציאה ממשיכה להיות חזקה בהרבה ממגמת החזרה.

נתוני הלמ"ס מבוססים על שיטת חישוב מעודכנת שנכנסה לתוקף החל משנת 2023. השיטה החדשה משנה את אופן האומדן של ישראלים היוצאים לטווח ארוך לחו״ל ושל ישראלים החוזרים לארץ, ולכן הנתונים העדכניים מציירים תמונה חדה וברורה יותר של מגמות ההגירה בשנים האחרונות.

לפי ההגדרות החדשות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהגר ישראלי יוצא הוא ישראלי ששהה בחו"ל לפחות 9 חודשים במצטבר בשנה ממועד יציאתו מהארץ, מתוכם 3 חודשים ראשונים ברציפות. מהגר ישראלי חוזר מוגדר כישראלי ששהה בארץ לפחות 9 חודשים במצטבר בשנה ממועד כניסתו לארץ, מתוכם 3 חודשים ראשונים ברציפות. הכוונה לישראלי שחוזר להתגורר בארץ לאחר הגירה לחו"ל.

עם הגידול במספר היוצאים בשנת 2024, עלה גם שיעור היוצאים מבין כלל האוכלוסייה, כלומר, היחס בין מספר היוצאים לבין גודל האוכלוסייה המתגוררת בישראל.  שיעור היוצאים הגיע ל-8.5 יוצאים לכל 1,000איש לעומת 5.7 יוצאים לכל אלף איש ב-2023.

שיא ההגירה: אוקטובר 2023

שנת 2024 מתאפיינת בשני חודשי שיא במספר היוצאים, אוגוסט ואוקטובר. באוגוסט 2024 הוגדרו כ-11.3 אלף ישראלים כמהגרים כאשר מועד היציאה הראשונה שלהם מהארץ הוא אוגוסט 2023, והם נקבעו כמהגרים לאחר שנה – באוגוסט 2024. הלמ"ס מציין בדוח כי אמנם לחודש זה יש מאפיינים עונתיים של הגירה בקיץ, אך מספר המהגרים גדול ב-1,800 איש ממספרו באוגוסט 2023, אז נספרו 9,500 ישראלים יורדים.

בחודש אוקטובר 2024 , הוגדרו כמהגרים, 14.8 אלף ישראלים, כלומר הם יצאו לראשונה מהארץ באוקטובר 2023 , חודש בו תקף חמאס את יישובי העוטף והחלה מלחמת חרבות ברזל. מספר המהגרים היה גדול ב-10,800 יותר ממספרם באוקטובר 2023, אז נרשמו רק כ-4,000 ירשאלים מהגרים שיצאו מהמדינה באוקטובר 2022.

40% מהיורדים הם צעירים בגילאי עבודה

גם בהרכב הדמוגרפי של הישראלים שיצאו לחו״ל בשנת 2024 נרשמת תמונה יציבה יחסית, עם נטייה קלה לטובת גברים. על פי נתוני הלמ״ס, מעט יותר ממחצית מהיוצאים היו גברים, 42.6 אלף איש, המהווים 51.5%מכלל המהגרים היוצאים. מנגד, 40.2 אלף נשים יצאו מהארץ, שיעור של 48%. מדובר בהרכב דומה מאוד לזה שנרשם בשנת 2023, אז עמד שיעור הגברים על 52 אחוז ושיעור הנשים על 48%.

יחס המינים בקרב היוצאים בשנת 2024 עמד על כ-943 נשים לכל אלף גברים, נתון גבוה מעט מהיחס שנרשם בשנת 2023, אז עמד על כ-921 נשים לכל אלף גברים. המשמעות היא שמספר הגברים עדיין גבוה יותר, אך הפער בין המינים הצטמצם במעט.

הנתונים מצביעים גם על כך שמדובר באוכלוסייה צעירה יחסית. הגיל החציוני של כלל היוצאים בשנת 2024 עמד על 31.9 שנים. עם זאת, קיימים הבדלים מסוימים בין המינים, כאשר גברים נוטים לצאת מהארץ בגיל צעיר יותר מנשים. הגיל החציוני של הגברים היוצאים עמד על 31.2 שנים, בעוד שהגיל החציוני של הנשים היה גבוה יותר ועמד על 32.6 שנים.

בחינת התפלגות הגילים מצביעה על ייצוג גבוה במיוחד של קבוצות הגיל המרכזיות בשוק העבודה, בעיקר בגילים 20 עד 39. בני קבוצת גיל זו היו כ-40% מכלל היוצאים, שיעור גבוה משמעותית מחלקם בכלל האוכלוסייה, העומד על כ-26.5% בלבד. מדובר בגילים שמאפיינים שלבים מוקדמים של קריירה והתבססות מקצועית, ולכן רבים מהיוצאים עושים זאת לצורכי לימודים או עבודה בחו״ל.

לעומת זאת, בקבוצות הגיל שבקצוות פירמידת הגילים נרשם ייצוג נמוך יותר בקרב היוצאים. ילדים ובני נוער עד גיל 19 היו כ-26.7% אחוז מהיוצאים, לעומת 35.5% באוכלוסייה הכללית. גם בקרב המבוגרים בני 65 היו רק 7.8% מהיוצאים, בעוד שחלקם באוכלוסייה הכללית עומד על 18.7%.