"אסונות הם דוגמאות למה שהברדק עושה"

ממשלותיה המנופחות של ישראל ועשרות המעברים של גופים ביניהן עולים למדינה לכל הפחות מאות מיליוני שקלים - קבע השבוע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. פרופ' אייל יניב, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן, אומר שלממשלה בלתי יעילה אכן יש מחיר כבד מבחינת הציבור, הן במישרין והן בעקיפין.

דו"ח המבקר: אנגלמן: השינויים התכופים במבנה הממשלה עולים מאות מיליונים בשנה

בעיניים של מומחה לניהול, כיצד אתה קורא את דוח המבקר?

"הדו"ח הזה עוסק בכשלים ניהוליים שאפשר לחלק לכמה קבוצות. הראשונה היא המבנה הארגוני של הממשלה, בו יש שורה של בעיות: מספר משרדים חריג ביחס לעולם, פיצול תחומי אחריות ביניהם, משרדים שאין במדינות אחרות. זהו חוסר התאמה בין המבנה הארגוני לבין היעילות התפקודית.

"אנחנו מכירים הרבה תיאוריות שעוסקות בשאלות הללו, למשל: transaction cost. כאשר המבנה לא יעיל, לטרנזקציות יש עלויות גדולות מאוד שלא אמורות להיות חלק מהמחיר. תמיד יש מחיר לשירות, אבל הוא מתייקר מאוד.

• אנגלמן: השינויים התכופים במבנה הממשלה עולים מאות מיליונים בשנה
• הממשלה אישרה לקדם הקמת נמלים יבשתיים בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"קבוצה שנייה היא דינמיקה או חוסר יציבות. יש תחלופה גדולה של ממשלות שיוצרות שינויים תכופים. אני מכיר אגפים שכל הזמן נמצאים בתנועה ולא יודעים בעצמם לאיזה משרד הם שייכים. זה נושא מאוד בעייתי. יש ארגונים שיש בהם שינויים תכופים, והם בדרך כלל מפתחים יכולות דינמיות, כדי להתמודד עם אתגרים חדשים. אבל ממשלה היא נוקשה, וכאשר אגף עובר - הוא הולך לאיבוד או לא מתפקד כהלכה.

"קבוצה שלישית: ביצועים ואפקטיביות. יש קושי בקבלת החלטות, חיכוכים, עלויות עודפות. בסופו של דבר, כל הבלגן פוגע בשירות לציבור. האפקטיביות של השירות בישראל נמוכה ביחס ל-OECD: השירות פחות מועיל לציבור.

"קבוצה רביעית: כל מה שקשור לניהול עצמו. החלטות בלי עבודת מטה והפקת לקחים, חוסר מעקב אחרי החלטות, אי יישום המלצות מקצועיות, ומעל לכל - העדפה לשיקולים פוליטיים. זה מה שעובר כחוט השני בכל הקבוצות. זו אותה מסגרת: המבנה המורכב של הממשלה, השינויים התכופים ורמת ניהול נמוכה יוצרים ביצועים נמוכים".

• בית שמש: אושרה להפקדה תוכנית ל-460 יח"ד בשכונת המשקפיים
• בקשה לייצוגית ב-60 מיליון שקל: קרפור פרסמה הנחות "הסל של ישראל" בכל הרשת אך יישמה רק בשליש
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אפשר לומר שניהול שכזה מוביל לאסונות כמו 7 באוקטובר?

"אסונות הם דוגמא למה שהברדק עושה. אלו הם אסונות שנופלים בין הכסאות וכביכול אין להם אחריות, כמו אסון מירון ואסונות אחרים, כאשר הממשלה לא יודעת מי בדיוק אחראי על מה. לכאורה, 7 באוקטובר הוא אסון מגודר יותר: הוא צבאי ומודיעיני, בוודאי לא באחריות שר המורשת. אבל יש מרכיבים שיכולים לנבוע מהבלגן, כי איש לא לוקח אחריות. ברגע שהתרבות היא שדברים יכולים לנפול בין הכסאות - גם הדברים הכי הרי גורל יכולים ליפול ביניהם והתוצאה היא אסון".

המבקר אומר שהמבנה הממשלה עולה לפחות מאות מיליוני שקלים. אפשר באמת לשים עליו תג מחיר?

"בתיאוריות הכלכליות יש כל מיני כללי אצבע לגבי עלות הטרנזקציה. כאשר מעורבים בה שני גופים במקום אחד, יש תוספת עלות לטרנזקציה ביניהם. אפשר בהחלט להעריך שזו עלות גבוהה, כי ככל שהמבנה יותר מורכב כך עולה המחיר. כאשר יש עמימות בירוקרטית, היא הופכת להיות לא רציונלית ויש לה עלויות שמאוד קל לראות שהן קיימות. כדי למדוד בדיוק, צריך עבודה הרבה יותר מעמיקה.

יוקר המחיה נגרם גם בשל ממשלה בלתי יעילה (צילום: ניצן כהן, ויקיפדיה)

"יש גם תוצאות עקיפות, כמו יוקר המחיה. לממשלה יש תפקיד חשוב מאוד ברגולציה, וכאשר הממשלה לא מתפקדת, הרגולציה לא מתואמת ולא יעילה, ולפעמים פועלת לטובת קבוצות מסוימות - זה יותר עלויות גבוהות וחסמי כניסה, מה שמתבטא ביוקר המחיה. אם עלויות הממשלה גבוהות מאוד, זה עולה יותר לכל שרשרת האספקה ובסופו של דבר מתגלגל לצרכן.

"במדינות שבהן יוקר המחיה נמוך יותר, הממשלות יעילות יותר, יש יותר איחוד תחומים תחת גופים רחבים וכך הרבה יותר קל לשלוט בדברים ולפעול לטובת האינטרס הרחב. לעומת זאת, כאשר יש רסיסי משרדים, כל שר מחפש לעצמו תעסוקה ותקציבים, וכך חוסר היעילות הולך וגובר".

"היא לא הייתה שורדת. לחברה עסקית, בניגוד לממשלה, יש תחרות. חברה שהייתה פועלת בצורה כזאת - בהנחה שהיא אינה מונופול - הייתה עפה מהשוק, כי החברות האחרות היו עובדות בצורה הרבה יותר יעילה ומסלקות אותה מהשוק. לחברה כזאת לא היו לקוחות, כי היא הייתה מעניקה שירות גרוע במחיר גבוה. לממשלה, לעומת זאת, אין מתחרים ולכן נגזר עלינו לקבל שירות גרוע ויקר".

"כן, אבל זה לא יקרה ביום אחד. אין ספק שצריך להקטין את הממשלה וליצור ניהול הרבה יותר יעיל. אנחנו חיים בתרבות בה לרסיסי קבוצות ורסיסי מפלגות יש כוח עצום כמפלגות בממשלה וכבודדים במפלגות. בתרבות הזאת מאוד קשה לבצע את התיקון, כי הפוליטיקה מחייבת להעניק להרבה מאוד אנשים הטבות על חשבון התועלת והמחיר".

"גם ממשלת השינוי של בנט ולפיד הייתה גדולה מאוד. הם הכריזו על התייעלות אבל לא הצליחו. בשווייץ החוק הוא שבעה שרים בלבד. נכון שזו פדרציה, אבל זהו מספר נמוך מאוד גם בהתחשב בכך. זה כנראה עובד להם היטב, כי הם לא משנים את זה. בישראל זו הקיצוניות השנייה, הכי רחוק שאפשר. אצלנו תמיד מעדיפים את השיקולים הפוליטיים על פני השיקולים הניהוליים, הארגוניים והתוצאתיים. שם אנחנו תקועים, פחות או יותר".

פרופ' אייל יניב