התערבות יפנית חריגה בשוק המט"ח: עשרות מיליארדי דולרים לבלימת היחלשות הין
מהלך נוסף של הרשויות בטוקיו בניסיון לייצב את המטבע היפני - גם במחיר של התערבות חוזרת ותדירה בשוק המט"ח
הרשויות ביפן ככל הנראה ביצעו התערבות נוספת בשוק המט"ח בהיקף של כ-30 מיליארד דולר, ימים ספורים בלבד לאחר סבב קודם של פעולה דומה, כך לפי ניתוח של בלומברג המבוסס על נתוני חשבונות הבנק המרכזי של יפן.
מדובר באיתות נוסף לנחישות של מקבלי ההחלטות בטוקיו לתמוך ביין. ההיקף המשוער של ההתערבות עמד על כ-4.68 טריליון ין, לפי השוואה בין נתוני חשבונות בנק יפן שפורסמו היום לבין תחזיות של ברוקרים בשוק הכספים. יום חמישי היה יום המסחר הראשון לאחר חופשת "שבוע הזהב" ביפן.
לפי ההערכות, הרשויות כבר הוציאו כ-34.5 מיליארד דולר לצורך תמיכה ביין ב-30 באפריל, בהתבסס על חישוב דומה של נתוני הבנק המרכזי שפורסמו בשבוע הקודם.
מהנתונים לא ניתן לקבוע בוודאות אם התקיימו כמה התערבויות נוספות מאז סוף השבוע האחרון, או באיזה יום בדיוק בוצעה הפעולה הנוכחית. עם זאת, התחזקות חדה של היין ביום רביעי עוררה ספקולציות כי הרשויות פעלו בשוק באותה עת.
מדיניות אגרסיבית ביפן: ניסיון לבלום את היחלשות המטבע
במהלך השנים האחרונות, ובעיקר מאז 2022–2024, יפן נוקטת מדיניות של התערבויות נקודתיות בשוק המט"ח כדי להתמודד עם פיחות חד של הין, שנגרם בין היתר בשל פערי ריבית משמעותיים מול ארה"ב והמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה של הבנק המרכזי היפני.
על פי דיווחים של גופים פיננסיים בינלאומיים, כולל הערכות שוק שפורסמו על ידי בנקים מרכזיים ואנליסטים, יפן כבר ביצעה מספר התערבויות בהיקפים מצטברים של עשרות מיליארדי דולרים מאז 2022.
המהלך הנוכחי משתלב בדפוס פעולה שבו הרשויות פועלות באופן מהיר יחסית אך לא שקוף לחלוטין, לעיתים תוך שימוש במידע חלקי מהחשבונות הרשמיים כדי להעריך את היקף הפעולה.
המדיניות היפנית משקפת ניסיון לאזן בין שמירה על מטבע יציב לבין הימנעות משינוי חד במדיניות הריבית, שנותרת נמוכה במיוחד בהשוואה לכלכלות מערביות.
מה קורה בישראל: התערבות נקודתית בשוק המט"ח בעת משברים
גם בישראל נרשמו בשנים האחרונות התערבויות בשוק המט"ח, אם כי במתודולוגיה ובהיקפים שונים מיפן. בנק ישראל הודיע באוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה, על תוכנית מכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, במטרה לייצב את השקל ולצמצם תנודתיות חריגה בשוק.
לפי נתונים שפורסמו אז על ידי הבנק והוערכו גם על ידי גופים פיננסיים בינלאומיים כמו קרנות השקעה ובנקים זרים, בפועל נעשה שימוש חלקי בלבד במסגרת התוכנית, כאשר עצם ההצהרה על ההתערבות תרמה לייצוב השוק עוד לפני שימוש מלא בכל הסכום.
הגישה הישראלית נחשבת לרוב ל"התערבות מרסנת" ולא למדיניות מתמשכת: הבנק המרכזי מתערב בעיקר בעת תנודות חדות או אירועי קיצון, ולא כחלק מניהול יומיומי של שער החליפין.
בשלוש השנים האחרונות, נרשמה מגמה ברורה של התחזקות השקל מול הדולר והמטבעות המרכזיים בעולם. לפי נתוני בנק ישראל, השקל התחזק במספר גלים משמעותיים, ובמהלך 2025 בלבד תואר כאחד המטבעות החזקים בעולם, בין היתר על רקע עודף בחשבון השוטף והמשך ביצועים חזקים של ענף ההייטק הישראלי .
מתחילת שנת 2026 לבדה, נרשמה התחזקות של כ־8% בשער השקל מול הדולר, מגמה שמוסברת על ידי שילוב של זרימות הון זרות, יצוא חזק ושיפור מסוים בסנטימנט הגיאו־פוליטי והכלכלי, כפי שמשתקף גם בניתוחים עדכניים של שוק המט"ח. להרחבה: אלטשולר: "גם אם הדולר ירד ל-2.5 שקל זה לא יפתיע אף אחד"
בבנק ישראל מדגישים כי התחזקות השקל מסייעת אמנם לבלימת האינפלציה, אך במקביל יוצרת לחץ גובר על היצואנים ועל ענף ההייטק, אשר חלק ניכר מהכנסותיהם נקוב בדולרים אך הוצאותיהם בשקלים.
נגיד הבנק, פרופ’ אמיר ירון, נמנע עד כה מלהתייחס באופן ישיר לשאלה האם הבנק יתערב ברמות השער הנוכחיות, אולם בשוק גוברת ההערכה כי המשך התחזקות המטבע עלול להוביל בהמשך לבחינה מחודשת של מדיניות ההתערבות, נוכח הפגיעה האפשרית בכושר התחרות של המשק הישראלי ובענפים מוטי יצוא.
