היום בבורסה: זינוקים באסיה, מניות הבנקים, נייס והביטחוניות

עליות חדות בוול סטריט, עליות חדות באסיה, במיוחד ביפן שמזנקת ב-5.6%. הדיווחים על התקדמות בהסכם מול איראן מזניקים את השווקים ומורידים את מחיר הנפט.

ת"א צפויה להיות חיובית למרות שהדואליות חוזרות על האפס. העליות במניות הישראליות בוול סטריט מתורגמות לפי שער הדולר והדולר בירידה וזה פוגע בתשואות. הדולר  ב-2.9 שקל - דולר שקל רציף.

נייס תמשיך לרדת על רקע תחזית מאכזבת לרבעון השני וירידה בצמיחה בענן, אנלייט, נובה, קמטק צפויות לעלות מעל 1%. 

מניות הבנקים מספקים תשואת חסר בחודשים האחרונים. הרבעון הראשון צפוי להיות פחות טוב מהרבעון המקביל בגלל מדד שלילי, מס יתר על הבנקים וריבית בתהליך ירידה, אבל הירידה הזו לא תהיה דרמטית. החשש של המשקיעים ממניות הבנקים נובע כנראה משתי סיבות עיקריות - רפורמות עתידיות והרפורמה שמקודמת כעת לכניסה של בנקים קטנים לצד חשש מירידה בצמיחה במשק. 

• אחרי עליות חדות הבורסה נעלה במגמה מעורבת; נייס נחתכה 18%, הביטחוניות איבדו 5.4%
• סגירת מסחר: מגדל זינקה 6.5%, אלקטרה 6.8% - ת״א 90 זינק 2.3% והגיע לרמות שיא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרפורמות הן איום לטווח ארוך, זה לא ישפיע על הבנקים בזמן הקצר, כשאתמול רשות התחרות הגדירה את הבנקים שגופים שניצלו את הציבור בשל כוחם הריכוזי. בנק ישראל מיד הגן על הבנקים - זה נראה אפילו שהוא עובד בשבילם. נכון, בנק ישראל צריך לשמור על היציבות של הבנקים, אבל אם רגולטור אחר שאחראי על התחרות קובע שאין תחרות, זה מחזק את מה שאנחנו אומרים כאן וגם אחרים במשך שנים - אין תחרות אמיתית. זה לא סוד ובנק ישראל צריך לשבת בפינה ולהבין שהוא אשם במצב. יש עיוות אדיר בין הרווחי של הבנקים לרווחה של הלקוחות. בנק ישראל היה צריך לדאוד שהיציבות שהוא מכוון אליה לא תבוא על חשבון רווחי יתר על חשבון הרווחה של הלקוחות.

אז יש סיכון מבחינת הבנקים שרשות התחרות תחייב את הבנקים בתשואות-ריביות  בתחום הפיקדונות והעו"ש. בסוף כל רגולטור רוצה הישג, ישבו-ידברו ימצאו פתרון מאוד חלקי, ימכרו לציבור שיש הישג, והבנקים ימשיכו לחגוג. ככה היה עד היום. אולי זה ישתנה וזו שאלת המפתח בקשר להשקעה במניות הבנקים.

מניות הבנקים במכפיל רווח של 10-11. גם אם המשק לא יצמח לפי ההערכות ובנקים כידוע מבטאים במספרים שלהם את מצב המשק, מדובר בתמחור נוח. האיום הרגולטורי מתומחר בפנים באופן מסוים. אם משקיעים חושבים שמה שהיה הוא שיהיה - אז בנקים הם השקעה טובה. אם משקיעים סבורים שהפיקוח והרגולטורים בכל ידאגו לקחת רווחים מהבנקים לטובת הצרכנים - אז הבנקים עלולים להתברר כהשקעה בכיוון מטה.  

• אבי לוי מגדיל את ההשקעה בחג'ג' אירופה, יממש אופציות בכ-23 מיליון שקל
• על הכוונת של הרגולטורים: מניות הבנקים ירדו 10% מהשיא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אחרי עליות חדות הבורסה נעלה במגמה מעורבת; נייס נחתכה 18%,...

המניות הביטחוניות ירדו אתמול בשיעור חד. ההערכה שמתקרבים להסכם לא טובה למניות הביטחוניות. ארית כבר ירדה 50% מהשיא. חשבנו שהיא יקרה ב-50 שקל למניה וגם ב-60 שקל למניה, היא כעת ב-36 שקל למניה. האם היא עדיין יקרה? הכל תלוי בחוזים מאירופה. השנה הזו תהיה חלשה יחסית במכירות, ואם גם ההזמנות יהיו חלשות, המניה עדיין יקרה.  

האם השיחות באמת מתקרבות להסכם?

האם השיחות בין ארצות הברית לאיראן באמת מתקרבות להסכם, או שאיראן משתמשת בהן כדי למשוך זמן. לכאורה, יש התקדמות במגעים, אבל בשטח איראן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי, לפגוע בנתיבי סחר ולתקוף בעלות ברית של ארצות הברית. זה מעלה חשש שהמשא ומתן אינו בהכרח מסלול להסדרה, אלא כלי למסמוס, דחייה ושיפור עמדות.

מבחינת טהרן, הזמן יכול לעבוד לטובתה. כל עוד השיחות נמשכות, וושינגטון נזהרת מתגובה חריפה כדי לא לפוצץ את המגעים. במקביל, איראן יכולה להמשיך לייצר לחץ סביב הורמוז, סביב נמלי הנפט וסביב מדינות המפרץ. במילים אחרות, השאלה היא לא רק אם יש טיוטת הסכם, אלא האם איראן באמת רוצה להגיע אליו.

האמריקאים טוענים שהמגעים הם הזדמנות לסיים את המשבר, בעוד האיראנים אולי מתייחסים למגעים כדרך להאריך את המשבר ולצאת בהמשך בתנאים נוחים יותר. אם זה המצב, כל כותרת על התקדמות בשיחות עשויה להרגיע את השווקים לזמן קצר, אבל לא בהכרח להפחית את הסיכון האמיתי באזור.