עמית: השינויים בוועדה לבחירת שופטים הם שינוי משטרי

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן עבודתה הם שינוי משטרי - אומר נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, בהמשך הדיון בעתירות נגד השינוי. ככל שחולפות השעות, כך גובר הרושם שבג"ץ יפסול את התיקון; השופטים הקשו ממושכות על באי כוח הממשלה, עוה"ד יעקב בן-שמש ואפי מיכאלי.

השופט עופר גרוסקופף: "אני רוצה שמנהלי בתי חולים יתנהלו משיקולים מקצועיים ולא משיקולים פוליטיים. כך היה במינוי שופטים, וכאן יש תפיסה שמשנה את עבודת הוועדה". השופטת רות רונן: "המחוקק יצא מתוך הנחה שלכל קבוצה יש תפיסה פוליטית מסוימת". השופט חאלד כבוב: "שיקול מקצועי צריך להיות המוביל".

"השאלה היא התמהיל. השינוי משמעותי"

עמית: "אין כאן טענה שפוליטיקאים הם מושחתים. יש כאן שילוב של שיקול פוליטי ומקצועי. אם הייתי צריך לבחור ראש מחלקה נוירולוגית, אין לי את הכישורים. מי יודע מי השופט המקצועי? אנחנו השופטים ועורכי הדין יודעים יותר טוב מהפוליטיקאים. המינוי יהיה בידי שופט עליון שארבע שנים קודם לכן מונה בידי פוליטיקאים. השרשור יעבור לערכאות הדיוניות".

כבוב: "גם היום יש לפוליטיקאים השפעה על מינוי שופטים. השאלה היא התמהיל. השינוי משמעותי. בראש שיקוליו של הגוף הבוחר יעמדו שיקולים פוליטיים. ברגע שמנטרלים את לשכת עורכי הדין והשופטים הופכים לשחקני משנה והפוליטיקאים מכתיבים את הטון, זה מה שיוצר את החשש שההטיה תהיה פוליטית".

רונן: "המסר הזה בהכרח מהדהד לשופטים שרוצים להתקדם ולמי שרוצים להתמנות מלכתחילה. החוק קובע כללי משחק שמשפיעים בהכרח על כל השחקנים – גם חברי הוועדה וגם השופטים שרוצים להתקדם. אף אחד לא רוצה שכדי להתקדם הם יעשו משהו מבחינת הטקטיקה. זה חייב לצאת מהמשחק".

"הכי בולט - הזיהוי הפוליטי-מחנאי"

בן-שמש ביקש להשוות את מינוי השופטים למינויים ברמטכ"ל, אך עמית אמר: "אנחנו מדברים על שופטי השלום שהם המח"טים ושופטי המחוז שהם האוגדונרים". השופטת דפנה ברק-ארז: "הצבא כפוף לממשלה; בתי המשפט עצמאיים". השופט יחיאל כשר: "הדבר הכי בולט בחוק הזה, הוא הזיהוי הפוליטי-המחנאי. מי שחוקק את החוק הזה, אמר: מעכשיו זה ייעשה לפי חלוקת המחנות הפוליטיים".

השופט אלכס שטיין: "לפי תורת המשחקים, מה יעשה השופט המחוזי? הוא יבדוק לאיזה פוליטיקאי אני צריך לכתוב פסק דין, איזה תיקים אני רוצה לקחת, וכל זה מנוגד לעצמאות השיפוטית. אי-אפשר להתווכח עם זה. אני לא מכיר אנשים שיתעלו מעל שיקולים כאלה". גרוסקופף: "אנחנו רוצים מערכת שיפוט שתהיה מזוהה פוליטית? זה לא פוגע בעצמאות?" רונן: "אתה אומר שזה כבר ככה, אבל יהיה הרבה יותר גרוע".

ברק-ארז: "איש אינו אומר שהשיקול הציבורי אינו רלוונטי. אדרבא: אמרו בשבחה של הוועדה, שהיא מזיגה ראויה בין שיקולים  ציבוריים ומקצועיים. השינוי אומר, שאנחנו רוצים שהגוון הפוליטי יהיה הדומיננטי. יהיה מאגר גדול של שופטים שלא יקודמו משיקולים פוליטיים".

עמית: "אנחנו יורדים בכל המדדים הדמוקרטיים. העמוד היחיד שהתחברתי אליו בטיעון שלכם היה הראשון, בו כתבתם שמדובר בתיקון שנוגע לליבת המבנה המשטרי. אחרי שכולנו הסכמנו על חשיבות עצמאות מערכת המשפט, השאלה היא האם אנחנו לא פוגעים בה". בהמשך אמר עמית: "יכול להיות שהתמריץ של הפוליטיקאים לשמר את כוחם עלול להשפיע".

• עמית: לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים
• היום: בג"ץ דן בהרכב מלא בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

השופטת גילה כנפי-שטייניץ: "יש כאן חוק שעשה שינוי דרסטי במנגנון בחירת השופטים, תוך שהוא הסיט את הספינה לעבר השיקולים הפוליטיים ודחק את השיקולים המקצועיים. זה מעורר חשש גדול מאוד לגבי לאן זה יוביל את מערכת המשפט בעוד 15-10 שנים". עמית: "האם הכיוון של החוק הוא הפרדת רשויות או השתלטות גדולה יותר?"

"בית המשפט נאלץ להיכנס"

רונן על הפוליטיזציה של המינויים: "הממצא העובדתי מעיד שזה חשש שכבר קיים. לא צריך לתת לו מוטיבציה גדולה עוד יותר". כבוב בציניות: "אמון הציבור במערכת המשפט יגבר כי הפוליטיקאים ימנו את השופטים, והם ישלטו למעשה ברשות השופטת. זה לא שינוי מהפכני ביחסים בין הרשויות?"

שטיין: "אין שום מסמך שמגביל את הסמכויות של הכנסת. יש שאלה האם הכנסת יכולה להעביר כל חוק; כנראה לא. כדי שחוקי יסוד יבטאו את רצון העם, צריכה להיות פרוצדורה מוסדרת, ולא שיבוא כל רוב מקרי ויקבע חוק יסוד הגנה על עוזרות בית. בגלל שאין - בית המשפט, על כורחו, נאלץ להיכנס לכל מיני דברים".

מיכאלי טען, כי יש לחכות עד אחרי הבחירות, אם כי מדברי השופטים נראה שאינם מקבלים טענה זו. רונן: "גם אם הכנסת הבאה תצטרך לשנות, זה חוק יסוד". מיכאלי: "הכנסת אומרת שהשותפה שלה היא הכנסת הבאה". עמית: "זה לא נכון. אין כאן קריאה רביעית [כפי שהוצע בשעתו], אין כאן אשרור".

ברק-ארז: "התיקון ממשיך את הקיפאון הכבד בתיקון שופטים. הכנסת הבאה תצטרך לבחור בין שתי רעות: או לאפשר מינוי שופטים לפי התיקון הזה, או שלא ייבחרו שופטים. זו גרירה עוד יותר גרועה של בית המשפט לזירה הפוליטית". עמית: "אם החוק הוא בעייתי, מה לי  
בכנסת הזאת, מה לי בכנסת הבאה?"

• בלומברג תשלם 357,000 שקל למי שאמור היה לנהל את נציגותה בישראל
• "כשאתה מעביר חופשה ללא מזגן, יום וחצי הוא קריטי"

רונן: "אם יקודמו שופטים [שיפסקו משיקולים פוליטיים] - בהחלט צריך לבטל את חוק היסוד. אם החוק הזה פוגע בצורה מהותית בעקרונות הדמוקרטיים של המדינה, למה לחכות?" כבוב: "זה חוק לכל דבר ועניין, נקודה. הוא יבוצע החל מהכנסת הבאה, נקודה".