הדמוקרטים לוקחים את הקונגרס, ואיראן חוגגת: ישראל עלולה להישאר לבד מול טהראן
בטהראן מיהרו לקרוא את תוצאות בחירות האמצע בארה"ב כניצחון. יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, שמוביל גם את המגעים מול וושינגטון, כתב ברשת X שהאמריקאים אמרו "לא למלחמה", בין אם בגלל המצפון ובין אם בגלל יוקר המחיה, והוסיף איום: אם הממשל יתעלם מרצון הציבור, ה"לא" האיראני יגיע עם סיוט. התחזיות מצביעות על כך שהדמוקרטים יחזיקו ברוב בבית הנבחרים ובסנאט בשנתיים הקרובות, והמשמעות עבור ישראל עשויה להיות דרמטית יותר מכל החלטה כלכלית שתתקבל בוושינגטון.
המלחמה, שפרצה בפברואר בתקיפות משותפות של ארה"ב וישראל, הייתה אחד הנושאים המרכזיים בקמפיין. היא דחפה את מחירי האנרגיה בארה"ב למעלה והפכה לחלק מהוויכוח על יוקר המחיה. הנשיא דונלד טראמפ עצמו הודה שאיראן הייתה "חלק" מהסיבות להפסד הרפובליקני, אבל התעקש שעשה את הדבר הנכון ושהיה חוזר על ההחלטה.
הכלי שבידי הדמוקרטים הוא החלטה מחייבת לפי חוק סמכויות המלחמה, שתורה לנשיא לסיים את העימות אם הקונגרס יימנע מלאשר אותו. ביוני, כשהרפובליקנים עוד שלטו בשני הבתים, עברה החלטה משותפת לסיום הלחימה, אבל היא הייתה הצהרתית בלבד ונטולת תוקף חוקי. ניסיונות קודמים להעביר החלטה מחייבת נכשלו. להרחבה: הדמוקרטים לוקחים את בית הנבחרים ומתקרבים לסנאט, והחוזים בוול סטריט נסוגים
יש לזכור שהקונגרס החדש יושבע ב-3 בינואר, כך שלטראמפ נותר חלון של שמונה שבועות בערך לפעול מול הרכב נוח יותר. בוושינגטון נערכים לאפשרות של חידוש התקיפות, והצבא האמריקאי ממשיך לתגבר את כוחותיו באזור. טראמפ, מצידו, אמר שאין לו תוכנית מיידית לתקוף, שההתנהלות מול טהראן "מבריקה" ושארה"ב מקבלת כל מה שהיא רוצה. במקביל מתנהלים מגעים עקיפים בתיווך קטאר, פקיסטן וסעודיה.
הסיכון הישראלי: מלחמה שנגמרת בלי הכרעה
כאן נמצאת הבעיה האמיתית של ישראל. המלחמה מתקרבת לסיומה, והשאלה היא מה יישאר אחריה. ארה"ב עלולה לצאת מהמערכה בלי הישגים של ממש: בלי פירוק מלא של תוכנית הגרעין, בלי ריסון של תעשיית הטילים ובלי הכרעה מול משמרות המהפכה. אמריקה תחזור הביתה, וישראל תישאר מול איראן שמתעצמת, שספגה מכות אבל שרדה, ושתציג את עצם ההישרדות כניצחון.
הסיכון הגדול ביותר עבור ירושלים הוא טראמפ שמאבד עניין. נשיא שספג מפלה בבחירות, שמתמודד עם קונגרס עוין ושמחפש הקלה במחירי הדלק לקראת 2028, עשוי להעדיף הסכם מהיר על פני מערכה ארוכה. טראמפ כבר הבטיח בספטמבר שהמלחמה באיראן תיגמר אחרי הבחירות, ואז הנפט ייפול, וזה בדיוק התרחיש שמדאיג את ישראל: הסדר שנולד מתוך שיקולי פוליטיקה פנימית אמריקאית, ופחות מתוך ניצחון על השטח.
הסימנים מצטברים. רגע לפני הבחירות הודיע טראמפ שישראל תפסיק לקבל את 4 מיליארד הדולר בשנה של הסיוע הביטחוני, צעד שמעביר לישראל חלק גדל והולך מהעלות של הביטחון שלה. אם לכך יתווסף נשיא שמסיים את המלחמה בלי להבטיח את האינטרסים הישראליים, ישראל תצטרך להתמודד לבדה עם איראן משוקמת, בגב תקציבי צר יותר.
טהראן, מצידה, ממשיכה להפעיל את המנוף הכלכלי שלה. ארבע מכליות נפט עלו באש אחרי שעלו על מוקשים ימיים במצר הורמוז, ומחירי הנפט העולמיים עדיין גבוהים ב-60% עד 70% בהשוואה לרמתם לפני המלחמה. המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי הורה לכוחות המזוינים להגיב לכל איום בתגובה מיידית וללא מגבלות גיאוגרפיות. במדינות המפרץ כבר חוששות מסבב נוסף מול איראן, ופגיעה במתקני אנרגיה ובתשתיות אזרחיות היא תרחיש ממשי מבחינתן.
ההמשך יוכרע כנראה בשבועות שנותרו עד ינואר. ישראל מעוניינת שכל הסכם יכלול מגבלות ברורות על הגרעין ועל הטילים ומנגנון פיקוח אמיתי, ובירושלים יצטרכו לפעול מהר מול הבית הלבן לפני שהקונגרס החדש ייכנס לתפקידו. אם טראמפ יבחר לסגור את הפרק בהסכם חלקי, איראן תצא ממנו עם זמן להתאושש ולהתחמש מחדש, וישראל תמצא את עצמה מול אותו איום, עם פחות גיבוי אמריקאי.
