טראמפ מודיע: ישראל תפסיק לקבל את 4 מיליארד הדולר בשנה. מה זה אומר לתקציב הביטחון?

כ-12 מיליארד שקל בשנה, בשער של כ-3.16 שקלים לדולר, הם הסכום שישראל מקבלת מארה"ב במסגרת הסיוע הביטחוני, ובבוקר יום הבחירות לאמצע הקדנציה בארה"ב הודיע הנשיא דונלד טראמפ שהכסף הזה עומד להיגמר. בשיחה עם תוכנית הבוקר של פוקס ניוז אמר טראמפ שהוא וראש הממשלה בנימין נתניהו סיכמו כבר לפני כמה חודשים להפסיק את התשלומים, ושעד סוף השנה ארה"ב תפסיק לשלם לישראל. לדבריו, ישראל הפכה למדינה מצליחה שכבר לא זקוקה לכסף, ארה"ב תעזור לה אם יהיה צורך, והיא תוכל לקנות בארה"ב כל נשק שתרצה, בדיוק כמו אירופה.

טראמפ הוסיף נימוק פוליטי פנימי: לטענתו, השמאל האמריקאי משתמש בתשלום השנתי לישראל כדי להציג את הממשל כמי שנוהג באופן לא הוגן. מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה מיידית, והנשיא לא פירט אם מדובר בכל רכיבי הסיוע או בחלק מהם.

הפער בין ההצהרה להסכם הקיים גדול. מזכר ההבנות שנחתם בספטמבר 2016 בין ממשל אובמה לממשלת נתניהו מבטיח לישראל 38 מיליארד דולר על פני עשר שנים, מ-2019 ועד 2028. כ-33 מיליארד דולר מתוכם הם מימון צבאי שמיועד בעיקר לרכש, ועוד כ-5 מיליארד דולר מוקצים לפרויקטים משותפים של הגנה מפני טילים, ובהם כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. הכסף עובר בכל שנה דרך אישור של הקונגרס, ולכן הפסקה מוקדמת תדרוש ככל הנראה גם החלטה בגבעת הקפיטול, ולא רק הבנה בין שני המנהיגים. להרחבה: ישראל וארה"ב חתמו על הסכם הסיוע הביטחוני בגובה 38 מיליארד דולר בעשור

הכיוון עצמו מוכר כבר כמה חודשים. במאי אמר נתניהו בראיון ל-CBS שישראל צריכה להיגמל מהסיוע הצבאי האמריקאי בתוך עשור, ובמכתב לחבר קונגרס כתב ביוני שהגיע הזמן לעבור ממעמד של מקבלת סיוע למעמד של שותפה. החידוש הוא בלוח הזמנים: עשור הפך, לפי טראמפ, לכמה חודשים. להרחבה: נתניהו רוצה לסיים את הסיוע האמריקאי: "ישראל התבגרה"

מבחינה תקציבית, הסיוע מהווה כ-8% מתקציב הביטחון, שעומד על כ-145 מיליארד שקל. אבל המשקל שלו ברכש גדול בהרבה. מטוסי הקרב, המסוקים, החימושים המונחים וחלק ממערכות ההגנה האווירית נקנים בכסף האמריקאי, ובלעדיו ישראל תצטרך לשלם עליהם מהקופה שלה, בדולרים. המשמעות היא בחירה בין הגדלת תקציב הביטחון, קיצוץ בסעיפים אזרחיים או גיוס חוב נוסף, וזאת בתקופה שבה ההוצאה הביטחונית ממילא גבוהה בעקבות המלחמות. להרחבה: תוכנית של 400 מיליארד שקל וחוב שמטפס: תקציב הביטחון יכריע את כלכלת הממשלה הבאה

לצד העלות, יש גם צד אחר. חלק גדול מהסיוע חוזר ממילא לכלכלה האמריקאית, כי הוא מחויב ברובו לרכש אצל יצרניות נשק בארה"ב. המזכר הנוכחי גם מבטל בהדרגה את האפשרות של ישראל להמיר חלק מהכסף לרכש בשקלים מהתעשייה המקומית, אפשרות שתיעלם לגמרי עד סוף ההסכם. סיום הסיוע עשוי לשחרר את ישראל מחלק מהמגבלות האלה, ולתת לה יותר חופש להחליט אם לקנות בארה"ב או לבנות בבית.

כאן נכנסות לזירת השוק התעשיות הביטחוניות המקומיות. אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל נהנות בשנים האחרונות מצבר הזמנות גבוה ומשיאים ביצוא הביטחוני, ותקציב רכש מקומי גדול יותר עשוי לחזק את הביקוש להן. עם זאת, אם הכסף יצטרך לבוא מתקציב מצומק, ייתכן שדווקא פרויקטים מקומיים יידחו. גם השיתופים עם ארה"ב בהגנה מפני טילים מבוססים בחלקם על ייצור משותף, ולכן כל שינוי ברכיב הזה ישפיע ככל הנראה על שני הצדדים. להרחבה: עסקה ראשונה מכספי הסיוע האמריקאי: רפאל תרחיב את ייצור המיירטים

ברקע מתנהלות כבר שיחות על ההסדר שיחליף את המזכר הנוכחי. וושינגטון מבקשת בהן נגישות לפטנטים ולטכנולוגיות שפותחו בישראל, כחלק ממודל של שותפות במקום מענקים. להרחבה: בשיחות על הסיוע הבא: וושינגטון רוצה גישה לפטנטים הביטחוניים של ישראל

מאז מלחמת העולם השנייה קיבלה ישראל מארה"ב יותר מ-170 מיליארד דולר, במונחים נומינליים, ורוב הסכום היה צבאי. בשנים של מלחמה אישר הקונגרס תוספות חריגות שהגדילו את הסכום השנתי פי כמה מהבסיס של 3.8 מיליארד דולר. גם אם התשלום הקבוע ייפסק, נראה שבירושלים יקוו שהאפשרות לתוספות כאלה בשעת חירום תישאר פתוחה, ושהמשפט של טראמפ על עזרה בעת הצורך יקבל תוקף ממשי.

• הבנים של טראמפ מחזיקים בחברה שמתכננת מכרה טונגסטן בקזחסטן - והיא בדרך לוול סטריט
• ניל יאנג נגד טראמפ: תביעה של 10 מיליון דולר על שימוש בשיר בלי רשות

השאלה הפתוחה היא מה בדיוק יקרה ב-2027 וב-2028, שתי השנים האחרונות של המזכר. אם ההסכמה שטראמפ מתאר חלה עליהן, ישראל תאבד כ-7.6 מיליארד דולר שכבר נכללו בתכנון הרב-שנתי של צה"ל. אם היא חלה רק על התקופה שאחרי 2028, מדובר בעיקר בהקדמה של החלטה שכבר התקבלה. עד שירושלים או וושינגטון יפרסמו את הפרטים, תקציב 2027 ייבנה כנראה תחת סימן שאלה של מיליארדי שקלים.