הכלכלן הראשי באוצר: יחס החוב-תוצר "הולך לרדת" גם ב-2026

יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-2025 למרות המלחמה, והוא צפוי לרדת גם ב-2026, כך לדברי הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון. "צריך להגיד: ב-2025, שנה של מלחמה, יחס החוב-תוצר בישראל ירד, וגם ב-2026 הוא הולך לרדת. אז הכיוון הוא דווקא כלפי מטה," אמר אברמזון בהרצאה "כלכלת ישראל - תמונת מצב" בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, שהתקיימה בבורסה בתל אביב.

אברמזון אמר שהוא אופטימי יותר מתחזיות קרן המטבע הבין-לאומית שהוזכרו קודם בוועידה, אבל הציב תנאי. "אם לא יעשו טעויות מבחינת מדיניות, אני חושב שיש גם מקום סביר להניח שיחס החוב-תוצר ימשיך לרדת, בניגוד למגמות שאנחנו רואים בעולם," אמר, והעריך שהמשק עוד יראה את הדיבידנדים של המגמה הזאת. הסיכום המלא של ההרצאה של אברמזון כבר פורסם באתר.

את הסיכון המרכזי הוא זיהה בהוצאות הביטחון. "הסיפור הגדול זה תקציב הביטחון. אני מאוד מקווה שהממשלה החדשה תתמודד בצורה אחראית עם האתגר ותפוח האדמה הלוהט הזה. בלי זה, הדברים לא ייראו טוב," אמר. בפתח ההרצאה הזכיר שהמשק עוד יישא זמן רב בנטל המלחמה, בהוצאות ביטחון ובגירעון שהמדינה תשלם עליו ריבית בשנים הבאות.

הנתונים הרשמיים מראים עד כמה התמונה תלויה בדרך שבה מודדים את התוצר. באומדן הראשוני של החשב הכללי במשרד האוצר, שפורסם בתחילת השנה, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ב-2025 ל-68.6%, לעומת 67.7% ב-2024. מאז עדכנה הלמ"ס את נתוני החשבונאות הלאומית, והתברר שהייצור של חברות שרשומות בישראל ומייצרות בחו"ל זינק מ-1.7% מהתוצר ב-2023 ל-3.5% ב-2025. בטבלת התחזית של בנק ישראל, שכבר נשענת על הנתונים המעודכנים, יחס החוב לסוף 2025 עומד על 67.8%. על הפער שהייצור בחו"ל יוצר בין הצמיחה הרשמית לצמיחה בפועל במשק כתבנו כאן בהרחבה.

אברמזון עצמו התייחס בהרצאה לתופעה, שלדבריו התחילה ב-2024. "נפתחה פה איזושהי תופעה שלא צפינו אותה, צריך להגיד את האמת," אמר. הוא הדגיש שמדובר בתוצר שמיוצר בחו"ל ונזקף לישראל בזכות קניין רוחני שפותח כאן, ושהוא משלם מסים בישראל ומממן חלק מהוצאות הממשלה.

בבנק ישראל צופים תמונה זהירה יותר ל-2026. לפי תחזית חטיבת המחקר, יחס החוב יעמוד בסוף השנה על 68%, כמעט ללא שינוי, וירד ל-66.5% רק ב-2027. הגירעון צפוי להגיע ל-4.4% תוצר ב-2026 ול-4.6% ב-2027. הבנק המרכזי גם מזהיר שירידה ביחס החוב שנובעת מהייצור בחו"ל עלולה להטעות, כי שיעור המס שנגבה מהרווחים האלה נמוך בהרבה מהממוצע במשק. בחישוב שמנכה את הייצור בחו"ל, יחס החוב יעמוד על כ-70% ב-2026 ועל 70.5% ב-2027.

באגף החשב הכללי מגדירים את יחס החוב לתוצר כמדד מרכזי ליציבות הפיננסית של המדינה, ויש לו משקל ישיר בקביעת דירוג האשראי שלה. חוב גבוה מגדיל את תשלומי הריבית של הממשלה, ומחקר של האוצר בדק איך חוב גבוה ביחס לתוצר פוגע בצמיחה ודוחק השקעות פרטיות.

לצד המספרים, אברמזון שלח מסר למקבלי ההחלטות. "במשרד האוצר בירושלים אנחנו לא ניתן הנחות למקבלי החלטות, ואנחנו נציף את זה בפניהם," אמר. הוא הצביע על שוק העבודה: שיעור האבטלה נמוך, אבל שיעורי התעסוקה וההשתתפות חלשים, במיוחד אצל גברים, ולא רק בציבור החרדי. חולשה דומה נרשמת גם אצל יהודים לא חרדים, שחלקם מתמודדים עם שירות מילואים ועם דחייה בכניסה לשוק העבודה. לדבריו, האוצר עובד על רפורמות במיסוי שיובאו לממשלה, כדי לשפר את הסביבה העסקית ולעודד יציאה לעבודה.