יחס חוב תוצר

יחס חוב תוצר הוא מדד כלכלי המבטא את היקף החוב הציבורי של מדינה ביחס לתוצר המקומי הגולמי שלה, ומשמש ככלי מרכזי להערכת יכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות. יחס גבוה מצביע לרוב על נטל חוב כבד יחסית לגודל הכלכלה, בעוד יחס נמוך יחסית מעיד על מרווח

פיסקלי גדול יותר.

גופי דירוג אשראי בינלאומיים, קרנות מוניטריות ומשקיעים בשוקי האג"ח עוקבים באופן שוטף אחר יחס החוב תוצר של מדינות שונות, שכן הוא משפיע על עלות הגיוס של המדינה בשוקי ההון ועל דירוג האשראי הריבוני שלה.

מדינות רבות שואפות
לשמור על
יחס חוב תוצר יציב או יורד לאורך זמן, באמצעות מדיניות פיסקלית אחראית, אך משברים כלכליים, מלחמות או מגפות עלולים להוביל לעלייה חדה בהיקף החוב הציבורי ובהתאם גם ביחס חוב תוצר. ישראל נמדדת אף היא באופן שוטף ביחס חוב תוצר ומושווית למדינות מפותחות
נוספות, כאשר יחס
נמוך יחסית נחשב לאחד הגורמים התומכים בדירוג האשראי היציב של המדינה בעיני סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. עלייה חדה ביחס זה עלולה להוביל להורדת דירוג אשראי ולעלייה בעלויות המימון של הממשלה.

עלייה ביחס מייקרת את גיוס החוב הממשלתי
ומשפיעה על דירוג האשראי, ולכן היא מרכיב מרכזי בהתייחסויות בנק ישראל ובשיקולי משקיעים לגבי אפיקי השקעות סולידיים לטווח ארוך.