יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

החשב הכללי: עליה של 7.7% בחוב-תוצר ב-2024

יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל הסתכם ב-67.6% בשנת 2024; שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה״

חיים בן הקון | (1)

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2024: שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-67.6% לעומת 59.9% בשנת 2023.


יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.


 בשנתיים האחרונות לנוכח המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור מצטבר של 9.0%, כאשר עלייה של 7.7% הינה בגין שנת 2024.


 החוב הממשלתי לשנת 2024 הסתכם לכ-1,329.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,127.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד ש"ח, והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-30 מיליארד ש"ח. 


הגרעון התקציבי בשנת 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים כ-136.2 מיליארד ש"ח. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-621 מיליארד ש"ח, מתוכם נאמדו כ-100 מיליארד ש"ח הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי.


 בשנת 2024 סך גיוס החוב ברוטו עמד על כ-278 מיליארד ש"ח, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (79% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (2% מהגיוס) והחוב החיצוני (19% מהגיוס). מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' החשב הכללי גייס חוב שהסתכם לכ-360 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-272 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הסחיר, כ-5 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הלא סחיר וכ-83 מיליארד ש"ח באפיק החיצוני. גיוס חוב שנתי בהיקף של כ-278 מיליארד ש"ח מעיד על הנגישות הגבוהה לשוק ההון המקומי והחיצוני גם בעת מלחמה, אשר הציגו ביקוש גבוה לאגרות החוב הממשלתיות לאורך השנה. לשם השוואה, בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, החשב הכללי גייס חוב ממשלתי בסך כ-265 מיליארד ש"ח, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור של 11.6%, ובמקביל בנק ישראל רכש בשוק המשני אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-46 מיליארד ש"ח (מתוך תכנית של 85 מיליארד ש"ח).


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%. מה שהעניק לנו גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לנו לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה".

ֿ

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה, בפן הבטחוני ובפן האזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם. יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבינלאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב ובתנאים המיטביים האפשריים".

קיראו עוד ב"בארץ"


 סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן: "צרכי המימון של הממשלה מאז פרוץ המלחמה עלו באופן דרמטי וגרמו לעלייה ביחס החוב לתוצר. המערכת הפיננסית המקומית והבינלאומית ממשיכה להצביע על אמון גבוה בכלכלה הישראלית וביכולתנו להחזיר את החוב, גם בתנאים גיאופוליטיים מאתגרים. אנו פועלים להבטיח את הנגישות לגיוס צרכי המימון של הממשלה בצורה יעילה, תוך שמירה על דירוג האשראי של מדינת ישראל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחחחחח 21/01/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
    אזרחים יקרים תתכוננו לשלם יותר. כנראה תראו זאת כבר בתלוש הקרוב.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"

מאות בני אדם נחקרו בחשד למעורבות במנגנון שחיתות הענק בהסתדרות, שכללה קבלה של מיליוני שקלים, טיסות יוקרה וארוחות במסעדות פאר; במרכז הסערה עומדים יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי; כעת נחשפת בביזפורטל זהותם של החשודים הנוספים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה שוחד הסתדרות

ישראל עדיין המומה: פרשת "יד לוחצת יד", שכונתה במשטרה "אחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולות בתולדות המדינה", חושפת, על פי החשד, מנגנון שיטתי של שוחד, טובות הנאה ומינויים פוליטיים, שהפך את ההסתדרות - עמוד התווך של 800 אלף עובדים בישראל - למכונה משומנת של אינטרסים אישיים. תוך שבועיים נחקרו מאות בני אדם, 35 מהם חשודים מרכזיים. החקירה שנערכה בסתר במשך כשנתיים והתפוצצה בתחילת חודש נובמבר 2025, חשפה לטענת המשטרה העברות של מיליוני שקלים במזומן, טיסות יוקרה, ארוחות פאר במסעדות ועבודות בנייה פרטיות - בתמורה לחוזי ביטוח ענקיים וקידום מקורבים. במרכז הפרשה: יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, סוכן הביטוח עזרא גבאי ובכירים בעיריות, ברכבת ישראל, באל על ובקק"ל. ביזפורטל מגיש את התמונה המלאה: מי הם 35 החשודים? מה הרקע שלהם? מה מייחסים להם על פי החשד, ואיך הפרשה הזו עלולה לטלטל את הכלכלה הישראלית?

עד כה החקירה כבר מסתעפת ל-13 תתי-פרשיות. המשטרה טוענת כי מדובר ב"ריקבון עד לשד עצמותיו של המגזר הציבורי". הטרגדיה האנושית לא נעדרת: התאבדותו של קבלן עד מדינה שפיקח על עבודות בבית בר-דוד הוסיפה כאב עמוק לדרמה הפוליטית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דורש להוציא את נציגי הוועדים ממכרזים, ח"כ יואב סגלוביץ' קורא ל"שיח מוסרי חדש", והשווקים מחכים בדריכות: האם ההסתדרות תצא מחוזקת או תיכנס למשבר שיפגע בהסכמים קיבוציים וביציבות התעסוקתית?

כך הכול התחיל: "תן וקח" שהפך למכונה משומנת

ההסתדרות תמיד הייתה זירה של כוח. תחת ארנון בר-דוד, שכיהן מאז 2019, היא אכן צמחה - הסכמים קיבוציים גדולים, תמיכה בעצמאים ויוזמות חברתיות יצאו לפועל, אך מאחורי הקלעים פעל לטענת המשטרה מנגנון פשוט ויעיל: סוכן הביטוח עזרא גבאי, פעיל ליכוד ותיק, סיפק טובות הנאה לבכירים, ובתמורה קיבל חוזי ביטוח ענקיים לפנסיה, בריאות ושיניים של אלפי עובדים, לרוב ללא מכרז תקין. הרשת השתרעה, על פי החשד, מעיריות כמו קריית גת (שסיפקה את מספר החשודים הגדול ביותר) וראש העין, דרך רכבת ישראל ואל-על, ועד קק"ל, בנק יהב והאוניברסיטה העברית.

החשודים המרכזיים - הפרופילים ששינו את פני ההסתדרות, על פי החשד:

ארנון בר-דוד, 68, יו"ר ההסתדרות

האיש שהפך את ההסתדרות לכוח כלכלי ופוליטי עצום. יליד תל אביב, מפקד פלוגה בשריון במיל', התחיל כמנהל מחלקה בעיריית תל אביב, הקים את הסתדרות המעו"ף והגיע לראשות ההסתדרות ב-2019. ב-2022 נבחר מחדש וזכה ל-78% תמיכה. הוא נשוי להילה, אב לשישה וסב לשבעה, החקירה חושפת כי הודה בקלטת שקיבל 30 אלף ש"ח במזומן מגבאי כ"הלוואה", לצד טיסות ואכילה במסעדות יוקרה, בתמורה להעברת אלפי עובדים לסוכנות של גבאי, על פי החשד. הוא שוחרר למעצר בית של 30 יום, לצד הרחקה מוחלטת מבניין ההסתדרות וערבויות של מאות אלפי שקלים. מקורבים אומרים: "זה סוף עידן".

הילה קניסטר בר-דוד, 55, רעיית היו"ר