החשב הכללי: עליה של 7.7% בחוב-תוצר ב-2024
יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל הסתכם ב-67.6% בשנת 2024; שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה״
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2024: שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-67.6% לעומת 59.9% בשנת 2023.
יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.
בשנתיים האחרונות לנוכח המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור מצטבר של 9.0%, כאשר עלייה של 7.7% הינה בגין שנת 2024.
החוב הממשלתי לשנת 2024 הסתכם לכ-1,329.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,127.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד ש"ח, והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-30 מיליארד ש"ח.
הגרעון התקציבי בשנת 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים כ-136.2 מיליארד ש"ח. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-621 מיליארד ש"ח, מתוכם נאמדו כ-100 מיליארד ש"ח הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי.
- 20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
- הגירעון נותר יציב - 5.2% מהתוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2024 סך גיוס החוב ברוטו עמד על כ-278 מיליארד ש"ח, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (79% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (2% מהגיוס) והחוב החיצוני (19% מהגיוס). מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' החשב הכללי גייס חוב שהסתכם לכ-360 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-272 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הסחיר, כ-5 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הלא סחיר וכ-83 מיליארד ש"ח באפיק החיצוני. גיוס חוב שנתי בהיקף של כ-278 מיליארד ש"ח מעיד על הנגישות הגבוהה לשוק ההון המקומי והחיצוני גם בעת מלחמה, אשר הציגו ביקוש גבוה לאגרות החוב הממשלתיות לאורך השנה. לשם השוואה, בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, החשב הכללי גייס חוב ממשלתי בסך כ-265 מיליארד ש"ח, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור של 11.6%, ובמקביל בנק ישראל רכש בשוק המשני אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-46 מיליארד ש"ח (מתוך תכנית של 85 מיליארד ש"ח).
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%. מה שהעניק לנו גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לנו לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה".
ֿ
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה, בפן הבטחוני ובפן האזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם. יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבינלאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב ובתנאים המיטביים האפשריים".
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן:
"צרכי המימון של הממשלה מאז פרוץ המלחמה עלו באופן דרמטי וגרמו לעלייה ביחס החוב לתוצר. המערכת הפיננסית המקומית והבינלאומית ממשיכה להצביע על אמון גבוה בכלכלה הישראלית וביכולתנו להחזיר את החוב, גם בתנאים גיאופוליטיים מאתגרים. אנו פועלים להבטיח את הנגישות לגיוס
צרכי המימון של הממשלה בצורה יעילה, תוך שמירה על דירוג האשראי של מדינת ישראל".
- 1.חחחחחחח 21/01/2025 13:49הגב לתגובה זואזרחים יקרים תתכוננו לשלם יותר. כנראה תראו זאת כבר בתלוש הקרוב.
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
