יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

החשב הכללי: עליה של 7.7% בחוב-תוצר ב-2024

יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל הסתכם ב-67.6% בשנת 2024; שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה״

חיים בן הקון | (1)

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2024: שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-67.6% לעומת 59.9% בשנת 2023.


יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.


 בשנתיים האחרונות לנוכח המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור מצטבר של 9.0%, כאשר עלייה של 7.7% הינה בגין שנת 2024.


 החוב הממשלתי לשנת 2024 הסתכם לכ-1,329.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,127.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד ש"ח, והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-30 מיליארד ש"ח. 


הגרעון התקציבי בשנת 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים כ-136.2 מיליארד ש"ח. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-621 מיליארד ש"ח, מתוכם נאמדו כ-100 מיליארד ש"ח הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי.


 בשנת 2024 סך גיוס החוב ברוטו עמד על כ-278 מיליארד ש"ח, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (79% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (2% מהגיוס) והחוב החיצוני (19% מהגיוס). מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' החשב הכללי גייס חוב שהסתכם לכ-360 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-272 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הסחיר, כ-5 מיליארד ש"ח באפיק המקומי הלא סחיר וכ-83 מיליארד ש"ח באפיק החיצוני. גיוס חוב שנתי בהיקף של כ-278 מיליארד ש"ח מעיד על הנגישות הגבוהה לשוק ההון המקומי והחיצוני גם בעת מלחמה, אשר הציגו ביקוש גבוה לאגרות החוב הממשלתיות לאורך השנה. לשם השוואה, בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, החשב הכללי גייס חוב ממשלתי בסך כ-265 מיליארד ש"ח, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור של 11.6%, ובמקביל בנק ישראל רכש בשוק המשני אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-46 מיליארד ש"ח (מתוך תכנית של 85 מיליארד ש"ח).


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%. מה שהעניק לנו גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לנו לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה".

ֿ

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה, בפן הבטחוני ובפן האזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם. יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבינלאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב ובתנאים המיטביים האפשריים".

קיראו עוד ב"בארץ"


 סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן: "צרכי המימון של הממשלה מאז פרוץ המלחמה עלו באופן דרמטי וגרמו לעלייה ביחס החוב לתוצר. המערכת הפיננסית המקומית והבינלאומית ממשיכה להצביע על אמון גבוה בכלכלה הישראלית וביכולתנו להחזיר את החוב, גם בתנאים גיאופוליטיים מאתגרים. אנו פועלים להבטיח את הנגישות לגיוס צרכי המימון של הממשלה בצורה יעילה, תוך שמירה על דירוג האשראי של מדינת ישראל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחחחחח 21/01/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
    אזרחים יקרים תתכוננו לשלם יותר. כנראה תראו זאת כבר בתלוש הקרוב.
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.