המלחמה ופסח עצרו את הצריכה: ירידה בהוצאות באשראי באפריל
נתוני שבא לחודש אפריל מצביעים על ירידה של כ-1% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת אפריל שעבר. הסיבה המרכזית היא שילוב של מבצע "שאגת הארי" מול איראן, שנמשך בתחילת החודש, וחול המועד פסח ששינה את דפוסי הפעילות במשק. באונליין נרשמה עדיין עלייה קלה, אבל בעסקאות הפיזיות ובמשיכות המזומן נרשמה ירידה
הישראלים גיהצו פחות באפריל. לפי נתוני שבא, ההוצאות בכרטיסי אשראי הסתכמו בחודש אפריל 2026 בכ-45.3 מיליארד שקל, ירידה של כ-1% לעומת אפריל 2025, אז עמד היקף ההוצאות על כ-45.8 מיליארד שקל. מדובר בירידה של יותר מכ-500 מיליון שקל בהוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי.
הירידה מוסברת בעיקר בשילוב של שני גורמים: השבוע הראשון של אפריל עדיין התנהל תחת מבצע "שאגת הארי" מול איראן, עד להפסקת האש ב-8 באפריל, ובהמשך הגיע חול המועד פסח. שני האירועים האלה השפיעו על הפעילות במשק, על תנועת הקונים, על היקף הבילויים ועל צריכת השירותים.
ממוצע ההוצאות היומי באפריל עמד על כ-1.51 מיליארד שקל, ירידה של כ-2% לעומת מרץ 2026, שבו עמד הממוצע היומי על כ-1.55 מיליארד שקל. עם זאת, ביחס ליוני 2025, בזמן מבצע "עם כלביא", הפעילות באפריל עדיין גבוהה יותר בכ-9%. כלומר, המשק האט, אבל לא חזר לרמות שנרשמו בתקופת ההסלמה הקודמת.
הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי משפיעה כמובן על חברות כרטיסי האשראי, גם על הבנקים וגם על המגזרים באופן ישיר, אך זה לא אחיד. ברשתות מזון נרשמה באפריל עלייה צנועה של 0.7% לעומת החודש המקביל. בביגוד והנעלה נרשמה ירידה חדה של 6.5%.
המגמות האלו יתבטאו בתוצאות של הרבעון השני של החברות, כשכבר בפרסום הדוחות הקרובים ברבעון הראשון, נקבל תמונה על השפעת המלחמה שהחלה ביום האחרון של פברואר והשפיעה על העסקים במהלך מרץ - למעשה, בשליש מהרבעון היתה במקומות מסוימים עבודה מאוד חלקית. זה לא צפוי להשפיע על רשתות המזון, אבל בתחום הבילוי והמסעדות היתה ירידה משמעותית.
האונליין מחזיק, הקניות הפיזיות נחלשות
הפער הבולט נמצא בין הקניות באונליין לבין הקניות בבתי העסק עצמם. הרכישות באונליין הסתכמו באפריל בכ-25.3 מיליארד שקל, עלייה קלה של כ-1% לעומת אפריל שעבר. זה מראה שגם בתקופה של חוסר ודאות, הצרכנים ממשיכים להשתמש בערוצים דיגיטליים, כולל הזמנות, משלוחים, שירותים ותשלומים מרחוק.
עם זאת, לעומת מרץ נרשמה ירידה חדה יותר בקצב היומי של האונליין. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד באפריל על כ-845 מיליון שקל, ירידה של כ-6% לעומת מרץ. כלומר, גם אם ביחס לשנה שעברה האונליין עדיין צומח מעט, ביחס לחודש הקודם נרשמה האטה ברורה.
- ממחר ניתן לבקש מקדמה בגין פגיעה בעסק; המתווה אושר סופית הנה הפרטים
- השכר הממוצע עלה ל-16 אלף שקל אבל התעסוקה יורדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר
בעסקאות פיזיות, התמונה חלשה יותר. ההוצאות בבתי העסק עצמם הסתכמו בכ-20 מיליארד שקל, ירידה של כ-3% לעומת אפריל 2025. מדובר בירידה של כ-670 מיליון שקל. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות עמד על כ-666 מיליון שקל, כמעט ללא שינוי לעומת מרץ, אבל גבוה בכ-16% לעומת יוני 2025.
פחות מזומן, פחות פעילות שטח
גם משיכות המזומן ירדו. סך משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים הסתכם באפריל בכ-5 מיליארד שקל, ירידה של כ-4.5% לעומת אפריל שעבר. הממוצע היומי עמד על כ-167 מיליון שקל, ירידה של כ-3% לעומת מרץ.
הירידה במזומן משתלבת במגמה ארוכת טווח של מעבר לתשלומים דיגיטליים, אבל באפריל היא משקפת גם ירידה בפעילות הפיזית. כאשר פחות אנשים מסתובבים, קונים, מבלים ונוסעים, גם הצורך במזומן יורד.
בסך הכל, נתוני אפריל מציגים משק שפעל תחת מגבלות ואי ודאות. הצריכה לא קרסה, אבל נחלשה. האונליין ממשיך לתת תמיכה, בעוד הקניות הפיזיות והמזומן מצביעים על זהירות גבוהה יותר מצד הציבור. עבור העסקים, במיוחד בתחומי מסחר, בילוי, שירותים ותיירות, זו עוד עדות לכך שהמלחמה אינה פוגעת רק בשוקי ההון או בתקציב המדינה, אלא גם בתנועה היומיומית של הצרכן הישראלי.
