מספר דורשי העבודה זינק במרץ לכ-400 אלף: שוק העבודה ספג מכה זמנית מהמלחמה

שוק העבודה ספג במרץ מכה חדה בעקבות המלחמה מול איראן. מספר דורשי העבודה זינק מ-155 אלף בפברואר ל-396 אלף בסוף מרץ, כלומר יותר מפי 2.5 בתוך חודש אחד. מדובר בקפיצה חריגה גם ביחס לסבבי מלחמה קודמים, והיא משקפת את עוצמת השיבוש שנוצר במשק כאשר הלחימה התארכה, הטילים כוונו גם למרכז הארץ, והוראות פיקוד העורף הגבילו פעילות בענפים שלמים.

הנתון החשוב הוא לא רק מספר דורשי העבודה בסוף החודש, אלא גם הזרם החדש אל שירות התעסוקה. במהלך מרץ נרשמו כ-257 אלף דורשי עבודה חדשים. לשם השוואה, במלחמת 7 באוקטובר נרשמו כ-100 אלף דורשים חדשים, ובסבב הראשון מול איראן כ-130 אלף. הפעם הפגיעה הייתה רחבה יותר, בין היתר מאחר שמרכזי התעסוקה הגדולים במרכז הארץ נפגעו מהשיבושים הביטחוניים.

עם זאת, צריך לשים את הנתונים בפרופורציה. חלק גדול מהעלייה אינו אבטלה קלאסית של פיטורים קבועים, אלא יציאה לחל"ת או הפסקת עבודה זמנית בגלל מצב חירום. הניסיון מהקורונה ומסבבי לחימה קודמים מלמד שכאשר השגרה חוזרת, חלק משמעותי מהעובדים חוזרים למקומות העבודה. כלומר, מדובר בזעזוע חריף, אבל כזה שעשוי להתמתן מהר יחסית אם הפסקת האש תחזיק והמשק ייפתח מחדש.

הנשים והצעירים נפגעו ראשונים

כמו במשברים קודמים, גם הפעם נשים נפגעו יותר. במהלך מרץ הן היוו יותר מ-60% מהנרשמים החדשים, וחלקן בכלל דורשי העבודה עלה מ-54% ל-58%. הסיבה ברורה: נשים רבות מועסקות בענפי חינוך, שירותים, מכירות, אדמיניסטרציה ותפקידים חלקיים, שהם ענפים שנעצרים מהר יותר בזמן חירום. בנוסף, כאשר מערכת החינוך נסגרת או פועלת באופן חלקי, הנטל המשפחתי פוגע בעיקר באמהות לילדים.

• צניחה חדה במשרות הפנויות במרץ: שוק העבודה מתקרר
• ירידה בתביעות האבטלה בארה"ב: פחות פיטורים, שוק העבודה מתייצב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם הצעירים נפגעו בעוצמה. בכל קבוצות הגיל נרשמה עלייה, אבל בקרב צעירים היא הייתה חדה במיוחד. חלקם של הצעירים מכלל דורשי העבודה עלה ב-10 נקודות אחוז ל-37%. צעירים עובדים יותר במכירות, שירותים, מסעדנות, פנאי, ספורט, אירועים ומשרות זמניות. אלה בדיוק התחומים שתלויים בפתיחת המשק, בתנועת קהל ובמסגרות חינוך פעילות.

הערים החרדיות עברו לראש הטבלה

אחד הנתונים המעניינים ביותר הוא השינוי בצמרת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. במשך שנים עמדו בראש הרשימה ערים ערביות כמו רהט ואום אל פחם. במרץ התמונה השתנתה: מודיעין עילית הגיעה לכ-13% דורשי עבודה, ביתר עילית לכ-12%, אלעד לכ-11% ובני ברק לכ-10%.

העליות במספר דורשי העבודה בערים החרדיות היו חריגות במיוחד: בני ברק עם זינוק של 529%, מודיעין עילית עם 516%, אלעד עם 458% וביתר עילית עם 356%. זה לא מקרי. בערים החרדיות יש שיעור גבוה של משפחות צעירות, הורים לילדים, עובדים במשרות חלקיות, נשים המועסקות בחינוך ובשירותים, והרבה עובדים שאינם נמצאים במסלולי תעסוקה יציבים. כאשר המשק נעצר, ההוצאה לחל"ת קלה ומהירה יותר.

• 3,000 שקל ביום: המקצועות שמספקים הכנסה גבוהה דווקא בעידן ה-AI
• עובד אגד תובע 700,000 שקל על פיטורים - ומפסיד: "נעדר שלוש שנים ללא אישור רפואי אחד"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 3,000 שקל ביום: המקצועות שמספקים הכנסה גבוהה דווקא בעידן...

במקביל, החינוך החרדי הפרטי והמסגרות הלא רשמיות חשופים יותר לשיבושים. עובדים שאינם קבועים, סייעות, מטפלות, עובדי מוסדות ועובדי שירותים סביב מערכת החינוך נפגעים מהר. במילים אחרות, המלחמה חשפה נקודת חולשה קיימת בשוק העבודה החרדי: תלות גבוהה במשרות פחות יציבות ופחות מוגנות.

העבודות שאי אפשר לעשות מהבית ספגו את המכה

העלייה בדורשי העבודה נרשמה בכל משלחי היד, אבל הפגיעה החדה ביותר הייתה במקצועות שדורשים נוכחות פיזית, עבודה בחוץ או התקהלות. מספר דורשי העבודה בקרב גננים ועובדי חקלאות עלה בכ-496%, בקרב מטפלות וסייעות במערכת החינוך בכ-420%, ובקרב עובדי ספורט וכושר בכ-348%.

זו בעצם החלוקה החדשה של שוק העבודה בזמן חירום. מי שיכול לעבוד מהבית, בעיקר בהייטק, פיננסים, מטה וניהול, נפגע פחות. מי שתלוי במקום עבודה פתוח, בקהל, בילדים במסגרות או באישור התקהלות, נפגע מיד.

נתוני הלמ"ס שפורסמו במקביל מציגים תמונה רחבה עוד יותר: שיעור האבטלה המורחב זינק במרץ ל-16.6%, שהם כ-747 אלף איש. בינואר הנתון עמד על 4.2% בלבד, ובפברואר כבר עלה ל-7.8%. הפער בין נתוני הלמ"ס לשירות התעסוקה נובע משיטת מדידה שונה: שירות התעסוקה סופר בעיקר נרשמים שמצפים לדמי אבטלה, בעוד הלמ"ס כוללת גם אנשים שלא עבדו בשבוע הנמדד, כולל כאלה שמעמדם הרשמי בעבודה לא השתנה.