
איירפורט סיטי מאשרת עוד 120 מיליון שקל לקניית מניות, והמניה נסחרת בכמחצית מההון
התוכנית החדשה תיכנס לתוקף יום מסחר אחד אחרי פרסום הדוח לרבעון השלישי ותימשך עד סוף מרץ, מיד אחרי שהקודמת, בהיקף 100 מיליון שקל, נוצלה כמעט במלואה; כחמישית מהון המניות כבר מוחזקת בידי החברה עצמה, וחלקו של חיים צוף ממשיך לעלות בלי השקעה נוספת
הדירקטוריון של איירפורט סיטי אישר תוכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 120 מיליון שקל. הרכישות יתחילו יום מסחר אחד אחרי פרסום הדוח לרבעון השלישי, ויימשכו עד 31 במרץ 2027, או עד ניצול מלוא הסכום, ובכל מקרה יסתיימו לפני אישור הדוחות השנתיים לשנת 2026. המימון יגיע ממקורות עצמיים של החברה.
ההחלטה מגיעה ממש בסוף התוכנית הקודמת. באוגוסט אישרה החברה תוכנית של 100 מיליון שקל, ובתחילת נובמבר כבר עמד שיעור הביצוע בה על כ-90%. ביום אישור התוכנית החדשה קנתה החברה עוד 37,910 מניות בכ-2.12 מיליון שקל, והגיעה לניצול של 99.55% מהתקציב. כלומר, כמעט בלי הפסקה, הקונה הקבוע של המניה בבורסה ממשיך לפעול.
הנימוק של הדירקטוריון מוכר: רכישה עצמית עשויה להיות הזדמנות עסקית, להגדיל את התשואה למניה ולשדר אמון בחברה. הדירקטוריון ציין גם שהחברה עומדת במבחני החלוקה, ושבחן את התזרים החזוי, את רמת המינוף, את הנכסים הלא משועבדים ואת היכולת לגייס חוב, לפני שקבע שהרכישה תאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה. התוכנית בלתי הדירה ותבוצע בידי חבר בורסה בלתי תלוי, עם מגבלות כמות, מחיר ומועדים שנקבעו מראש. המבנה הזה נשען על מנגנון "נמל מבטחים" של רשות ניירות ערך, שנועד להגן על החברה מפני טענות לשימוש במידע פנים, דווקא בתקופה שבה היא יודעת יותר מהשוק על התוצאות שבדרך.
המספרים מסבירים למה ההנהלה ממשיכה לקנות. שווי השוק של איירפורט סיטי עומד על כ-5.68 מיליארד שקל, בזמן שההון העצמי המיוחס לבעלי המניות מסתכם בכ-10.2 מיליארד שקל. המניה נסחרת אפוא במכפיל הון של כ-0.56 ובמכפיל רווח של כ-7.9. כל מניה שהחברה רוכשת במחיר כזה מגדילה את ההון למניה של מי שנשאר. התוכנית החדשה שווה לכ-2.11% משווי השוק, ובקצב הנוכחי היא עשויה להסתיים הרבה לפני המועד שנקבע. להרחבה: איירפורט סיטי קנתה השנה 8% מהמניות שלה: מה מסתתר מאחורי מכפיל הון של 0.55
לרכישות יש גם צד של שליטה. כ-27.2 מיליון מניות, כ-20.7% מההון המונפק, כבר מוחזקות בידי החברה כמניות רדומות, בלי זכויות הצבעה ובלי זכות לדיבידנד. אקויטל, שבשליטת חיים צוף, ממשיכה להחזיק באותה כמות מניות, אבל מאחר שמספר המניות במחזור קטן, שיעור ההחזקה שלה טיפס לכ-57%, לעומת כ-48% בסוף 2022. כל סבב רכישה נוסף מגדיל את חלקה עוד, בלי שקל מכיסה.
עבור משקיעי המיעוט, המצב מורכב יותר. איירפורט סיטי בוחרת בשיטה עקבית ברכישה עצמית במקום בחלוקת דיבידנד, אף שהרווחים הראויים לחלוקה שלה מסתכמים במיליארדים. רכישה עצמית מתגמלת בעיקר את מי שנשאר במניה, מצמצמת את הסחירות ומקטינה את משקל הציבור. בד בבד, במחצית הראשונה של השנה ירדה יתרת המזומנים של החברה בכ-400 מיליון שקל, בעקבות פירעונות חוב ורכישות מניות.
ועדיין, הפער מול המתחרות בנדל"ן המניב נשאר רחב. עזריאלי נסחרת במכפיל הון של כ-1.7, מליסרון סביב 1.35 ואמות כ-0.9. חלק מההנחה שהשוק נותן לאיירפורט סיטי קשור, כנראה, לנכסים שקשה לתמחר, ובראשם נכסי התחבורה כמו התחנה המרכזית בתל אביב, וחלק לפיזור הנמוך של המניה ולמבנה השליטה. מניית החברה נסחרה בשנה האחרונה בטווח של כ-49 עד 66 שקלים, ונעלה במסחר האחרון סביב 54.5 שקלים.
הדוח לרבעון השלישי, שיפתח את חלון הרכישות החדש, יספק גם עדכון על ההון העצמי, על ה-FFO ועל מצב הנזילות. ב-2025 הגיע ה-FFO בגישת ההנהלה לכ-605 מיליון שקל, ורווח של כ-213 מיליון שקל ברבעון השני הציב רף גבוה לרבעון הנוכחי.