
נתב"ג - אולם הנוסעים היוצאים (צילום: איתמר לוין)
השיחה
מס על כל טיסה. מי ישלם את רוב החשבון?
1.1 מיליארד שקל בשנה מהנוסעים: מתן חודורוב על מס הטיסות שהאוצר מציע, על העשירונים שישלמו את רובו ועל הפטורים שאפשר לבטל במקומו
השיחה | שיחה מס' 4 לכל השיחות ←
האוצר מציע לקראת תקציב 2027 מס חדש על כל טיסה שממריאה מישראל, מעשרות שקלים לטיסה פנימית ועד מאות שקלים לארצות הברית. המס הוא חלק מחבילת המס שהאוצר בוחן, והוא מגיע דווקא כשאירופה מקצצת במסי הטיסות שלה. בשיחה הפעם מתן חודורוב מסביר למה דווקא הטיסות, מי ישלם בפועל את רוב המס, ואיפה לדעתו אפשר למצוא את הכסף בלי להכביד על כל הציבור.
מיליארד שקל בשנה מהנוסעים
Biz
אתה בדרך לכמה ימים בחו״ל, וזה מזכיר מיד את מס הטיסות החדש של האוצר. מאיפה הוא נולד, ולמה?
בדיוק. למזלי אני עוד לא אצטרך לשלם אותו, זו עדיין הצעה, ועד שהיא תהפוך לחוק, אם בכלל, ייקח זמן. הוא נולד בגדול מהניסיון של רשות המסים למסות כל דבר שזז לקראת תקציב 2027.
הבור הצפוי בקופת המדינה גדול, ולפקידי האוצר יש מוטיבציה מיוחדת למלא אותו עד כמה שאפשר. והטיסות הן, לפי ההסברים של רשות המסים, תחום שכמעט לא ממוסה בפועל: אין מע״מ על טיסות לחו״ל, ודלק המטוסים פטור מבלו, להבדיל מהבנזין במכוניות שלנו.
ולכן ראו כאן הזדמנות להטיל על הציבור עוד מיליארד ומאה מיליון שקל מדי שנה, באמצעות מס טיסות שמתחיל בכ-12 שקל להמראה בתוך הארץ, ממשיך בכ-58 שקל לאירופה, ומגיע ל-274 שקל בטיסה לארצות הברית במחלקת תיירים, ופי שלושה במחלקה גבוהה.
1.1 מיליארד
שקל בשנה, ההכנסה שהאוצר מעריך ממס הטיסות
מי ישלם את רוב המס
Biz
כשאני חושב על זה, זה לא כזה נורא. מי שיכול לטוס לארצות הברית באלפי שקלים, שישלם עוד 200-300 שקל, לא?
לפי ההיגיון הזה, מי שיכול לשלם 50% מס הכנסה שישלם 51%, מי שמשלם 18% מע״מ שישלם 19%, ומי שמשלם 8% מס רכישה שישלם 9%. ואין לדבר סוף. אני אציע לך ניתוח קצת שונה.
לפי הניתוח של רשות המסים עצמה, 26% מהמס נופלים על העשירון העליון, זה שממילא נושא ברוב מס ההכנסה ובעיקר בהשתתפות בשוק העבודה. שני העשירונים שמתחתיו, השמיני והתשיעי, ישלמו עוד 23% ממס הטיסות החדש.
בעצם, 30% מהציבור יישאו בכמחצית מתוספת העלות הצפויה
איפה עוד אפשר למצוא כסף
Biz
אבל ברור שהמסים מחושבים על העשירונים העליונים. לרשות המסים אין דרך אחרת לעשות קסמים.
אני חושב שרשות המסים תצטרך להסתכל קצת יותר באומץ על ביטול פטורים שקיימים בתקציב המדינה. למשל, מס רכוש על קרקעות ריקות שלא מקודמת בהן בנייה, למרות שזה אפשרי מבחינה תכנונית.
להסתכל שוב על מס רווחי היתר של הבנקים, רווחים שהושגו ברובם בזכות הריבית הגבוהה ולא בעקבות התייעלות כלכלית אמיתית. ולבחון את רשימת היישובים שזכאים להטבה במס הכנסה, שהתרחבה מאוד בשנת הבחירות 2026, כשעשרות יישובים קיבלו לפתע הכרה ככאלה שמזכים את התושבים בהנחה במס הכנסה.
החוכמה היא לא רק להטיל מיסוי רוחבי על כל הציבור כל הזמן, אלא לבדוק מי נהנה מהטבות חריגות שלא בצדק, ולנסות לטפל בהן באופן כירורגי, לפני שמגיעים למהלכים הרוחביים.
אבל אתה צודק. כשעוד לא יודעים איך תיבנה הממשלה הבאה, מאילו מפלגות תורכב הקואליציה, מי יהיה שר האוצר ואילו צעדים הוא יקבל או ידחה, הכי קל לכתוב מחקרים ולתכנן צעדים רוחביים, שמפילים את עיקר הנטל על מי שיוצא לנסיעות עבודה, או חוסך שקל לשקל לקראת חופשת קיץ עם הילדים בחו״ל. אם הצעד הזה לא ייגנז הפעם, כולנו נשלם יותר גם על כרטיסי הטיסה.
בלון ניסוי, בפעם השנייה
Biz
אני שואל בכנות: יש משמעות לבלוני הניסוי האלה בתקופה כזאת? עוד לא ידוע מי יהיה שר האוצר הבא, הצוות המקצועי מחקר, אבל בסוף זה מגיע לשולחן של הפוליטיקאים. זה המון יריות באוויר בלי מטרה.
היטבת להגדיר. אלה בלוני ניסוי שהפקידים מפריחים כדי לבדוק את השטח, וגם כדי להראות לפוליטיקאי שישב בקרוב על כיסא שר האוצר אילו צעדים עוברים ואילו עלולים לעורר התנגדות ציבורית רחבה.
המטרה כרגע היא להכניס לשיח מקסימום גזרות ומקסימום צעדי מיסוי חדשים, ולהרחיב את התפריט שממנו שר האוצר יצטרך לבחור: מה הוא לוקח, מה הוא זורק, ועל מה הוא נאבק כדי להתגבר על ההתנגדויות הצפויות.
זו כבר הפעם השנייה שהאוצר מנסה להציג את מס הטיסות. זה לא עבר בפעם הקודמת, אצל סמוטריץ', ואני מתקשה לראות את זה עובר אצל שר אוצר של גוש השינוי.
אם יש דבר אחד שמאחד את כולנו בקונצנזוס לאומי, בלי שום מחנאות פוליטית, זה הרצון לטוס כמה שיותר, וכמה שיותר בזול
וקשה לי מאוד לראות את הפוליטיקאים לוקחים מהישראלים את הנחמה הקטנה הזו.
מה קורה בעולם
Biz
אילו מסים יש על טיסות בעולם?
ברשות המסים כמובן חישבו ומצאו שיש בעולם סוגים רבים של מיסוי, וחלקם מחושבים לפי כמות הפחמן שנפלטת לאוויר, מתוך רצון להפחית את הזיהום. כל הטרמינולוגיה שמלווה את העבודה המחקרית הזו היא לא באמת מילוי קופת המדינה, אלא יצירת זיקה בין הזיהום שהנוסע גורם לבין הפנמת העלות שלו, בדמות תוספת למחיר כרטיס הטיסה.
באותה רוח סביבתית, שהובילה בזמנו גם למס על כלים חד-פעמיים ועל משקאות ממותקים, מטעמי בריאות בלבד כמובן, טוענים באוצר שמדינות רבות, בעיקר כאלה שמחויבות לאמנות האקלים, כבר הטמיעו את המס הזה. ואנחנו אפילו משלמים אותו כתיירים כשאנחנו ממריאים מאירופה, רק שאנחנו לא תמיד יודעים איך בנוי הכרטיס.
גם כאן המס לא ישולם בנפרד על ידי הנוסעים, אלא יוטמע במחירי הכרטיסים. בסוף נמשיך לשלם פעם אחת לחברת התעופה, והשאלה היא איך יתגלגל המס ויתחלק בינה לבין המדינה.