מטה אנבידיה ביקנעם, לשעבר מלנוקס (צילום: ויקימדיה, CC BY-SA 4.0, אמיר שטנגר)
מטה אנבידיה ביקנעם, לשעבר מלנוקס (צילום: ויקימדיה, CC BY-SA 4.0, אמיר שטנגר)

אנבידיה צפויה להכפיל את המס שהיא משלמת בישראל לכ-2.6 מיליארד דולר

בשנה שהסתיימה בינואר שילמה ענקית השבבים בישראל כ-1.3 מיליארד דולר מס, ושיעור המס המופחת וההטבות שקיבלה הורידו את המסיוי הכולל ב-3 מיליארד דולר. הרווחים הוכפלו, ומתחילת 2026 חל גם מס מינימום של 15%, אבל את רוב התוספת ישראל תקבל בעוד שנה-שנתיים
מנדי הניג |

אנבידיה צפויה לשלם בישראל בשנת הכספים הנוכחית, שתסתיים בסוף ינואר, כ-2.6 מיליארד דולר מס חברות, פי 2 מהשנה הקודמת. בשנה שהסתיימה בינואר 2026 שילמה החברה כאן 1.29 מיליארד דולר, כ-4 מיליארד שקל. הנתון מופיע בדוח השנתי, שבו אנבידיה פירטה לראשונה את תשלומי המס שלה לפי מדינה. ישראל היא המדינה הזרה היחידה שקיבלה בטבלה שורה משלה: כל שאר המדינות מחוץ לארה"ב קיבלו יחד 156 מיליון דולר, מתוך תשלומי מס של כ-20.3 מיליארד דולר בסך הכול.

רוב הסכום קשור לפעילות שנולדה במלאנוקס, שאנבידיה רכשה ב-2020 בכ-6.9 מיליארד דולר. מלאנוקס נשארה חברה ישראלית, ולכן הרווחים שלה ממוסים בישראל. מעבר לכך, אנביידה משלמת על מחירי העברה - מוצרים שפותחו בישראל אבל מייצרים הכנסות ורווח במקומות אחרים בעולם. 

אנבידיה מעל כולם בתשלומי המס שלה, היא פי 7 מאינטל, ועל פי ההערכות פי 10 ומעל האחרות בנטרול מס חד פעמי. סיילספורס שביצעה בשנה האחרונה רכישות בקצב גדול, משלמת בקצב של 200-300 מיליון דולר, אבל זה לא מס על רווחים תפעוליים, המס על רווחים תפעוליים הוא כנראה עשרות מיליוני דולרים.  

איך מגיעים ל-2.6 מיליארד דולר

הרווח של אנבידיה הוכפל. בשנה הקודמת היא הרוויחה לפני מס כ-141 מיליארד דולר, ובחצי הראשון של השנה הנוכחית הגיעה כמעט לאותו סכום. לפי התחזית של החברה לרבעון השלישי והערכות האנליסטים לרבעון הרביעי, הרווח לפני מס לכל השנה צפוי להגיע ל-290 עד 300 מיליארד דולר. אם גם המס בישראל יוכפל, הוא יגיע לכ-2.6 מיליארד דולר.

ייתכן שהמספר בפועל יהיה גבוה יותר. הרווח בישראל קשור בעיקר לעסקי התקשורת של אנבידיה, הרשתות שמחברות בין אלפי שבבים בחוות השרתים, שמפותחות ברובן ביקנעם. ההכנסות מהתחום הגיעו בשנה הקודמת לכ-31.4 מיליארד דולר, ובחצי הראשון של השנה כבר לכ-32.3 מיליארד. אם המס בישראל יגדל באותו קצב, הוא עשוי להגיע לכ-3.2 מיליארד דולר. ההערכה של 2.6 מיליארד נשענת על הקצה הזהיר, כי מס שמשולם בשנה מסוימת כולל גם מקדמות והתחשבנות על שנים קודמות, ושנות המס של ישראל ושל אנבידיה שונות.

6% במקום 23%

אנבידיה משלמת בישראל שיעור מס נמוך בהרבה מחברה רגילה. כמו חברות הטכנולוגיה הגדולות, היא נהנית ככל הנראה ממעמד של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", שמזכה במס של 6% על רווחים מקניין רוחני שפותח כאן, במקום 23%. בדוח השנתי מפרטת החברה שהשיעור המופחת בישראל חסך לה כ-3.06 מיליארד דולר בשנה הקודמת. באותה טבלה מופיעים רכיבים ישראליים אחרים שהוסיפו כ-1.6 מיליארד דולר, כך שבנטו ישראל הורידה מחשבון המס של אנבידיה כ-1.46 מיליארד דולר.

הטבות המס לחברות הגלובליות

מס החברות הרגיל בישראל הוא 23%. כדי שחברות טכנולוגיה ישאירו כאן את הפיתוח ואת הקניין הרוחני, המדינה מציעה להן מסלולים מוזלים. הוותיק שבהם הוא החוק לעידוד השקעות הון. מאז תיקון 73 מ-2017, חברה שמוכרת כ"מפעל טכנולוגי מועדף" משלמת 12% על רווחים מקניין רוחני שפותח בישראל, ו-7.5% אם היא באזור פיתוח א'. קבוצות ענק, עם הכנסות של 10 מיליארד שקל ומעלה בשנה, משלמות 6% במסלול "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד".

מס המינימום העולמי של ה-OECD משנה את המשחק: קבוצות עם מחזור של 750 מיליון אירו ומעלה ישלמו לפחות 15% בכל מדינה. ישראל אימצה מתחילת 2026 מס משלים מקומי, כך שההפרש עד 15% נשאר בקופה הישראלית ולא עובר למדינה אחרת.

כדי לשמור על האטרקטיביות, נחקק במרץ 2026 חוק המו"פ החדש, החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח. קבוצות גדולות מקבלות זיכוי מס של 25% מהוצאות המחקר והפיתוח בישראל, ו-30% על ההוצאות שמעל 1.05 מיליארד שקל. את הזיכוי אפשר לקזז מהמס, ויתרה שלא נוצלה בתוך שלוש שנים משולמת במזומן כמענק. רשות החדשנות היא שמאשרת את תוכניות המו"פ הזכאיות.

מס המינימום יגדיל את החשבון, אבל באיחור

מתחילת 2026 חל בישראל מס מינימום של 15% על קבוצות רב-לאומיות גדולות. אם השיעור האפקטיבי של אנבידיה כאן יעלה מכ-6% לסביבת 15%, המס שיירשם בספרים על רווחי השנה עשוי להגיע, לפי חישוב גס, ל-5.5 עד 7 מיליארד דולר. את רוב התוספת הקופה תראה מאוחר יותר: הדוח על מס המינימום מוגש כ-15 חודשים אחרי סוף שנת המס, ובשנה הראשונה אף יותר, ולכן התשלום המשלים על 2026 צפוי להגיע ב-2027 או ב-2028. חלק גדול ואולי רוב תוספת המס יחזור לאנבידיה דרך הזיכוי על הוצאות המו"פ, שאפשר לקזז גם מול מס המינימום. להרחבה: ועדת הכספים אישרה: זיכוי מס בגין מו"פ החל מ-1 בינואר

בקופת המדינה כבר מרגישים את ההשפעה. הכנסות המדינה ממסים עלו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-13.3%, וסוכנות הדירוג S&P ייחסה חלק גדול מהעלייה לתשלומים של אנבידיה. ביוני לבדו קפצה הגבייה ב-28%, בין היתר בזכות מס חברות גבוה מתחומי הפיננסים וההייטק. להרחבה: הגירעון נחתך כמעט בחצי: המדינה גבתה 13% יותר מסים והוציאה רק 3.4% יותר

התלות הזו מגדילה גם את החשיפה של הקופה לחברה אחת. מניית אנבידיה ירדה בכ-35% מהשיא, ועזיבת ג'נסן הואנג מוסיפה אי ודאות, אבל חלק גדול מהרווח שעליו יחושב המס של השנה כבר נרשם. במקביל החברה ממשיכה להתרחב בישראל ומתכננת קמפוס בקריית טבעון לעד 10,000 עובדים. להרחבה: אנבידיה תוסיף 2% לצמיחת התוצר הישראלי ב-2026 ו-4% ב-2027

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה