ה-AI כותב בשביל התלמידים, והמעסיקים מחפשים את מי שיודע לבדוק אותו
משתתפים שכתבו חיבורים בעזרת צ'אטבוט התקשו אחר כך לצטט במדויק משפטים מהטקסט שהגישו בעצמם. הממצא הזה עלה בניסוי של חוקרי MIT, שבו 54 משתתפים נחלקו לשלוש קבוצות: כתיבה בעזרת מודל שפה, כתיבה בעזרת מנוע חיפוש וכתיבה בלי שום כלי. מכשיר EEG מדד את הקישוריות במוח בזמן העבודה, ובקבוצת הצ'אטבוט היא נמצאה החלשה מבין השלוש. אותם כותבים גם דיווחו על תחושת בעלות נמוכה על החיבור, ולאורך ארבעה חודשים הם פיגרו בביצועים בכמה מדדים.
מערכות חינוך ברחבי העולם מנסות להבין מה המשמעות לכיתה, ולשאלה יש גם צד כלכלי מובהק. התלמידים של עכשיו ייכנסו לשוק עבודה שבו כלים כאלה יהיו חלק מהשגרה, והמעסיקים כבר מגדירים מה הם מצפים מהם.
מה המעסיקים מבקשים
דוח עתיד המשרות של הפורום הכלכלי העולמי, שנשען על נתונים מיותר מ-1,000 חברות, צופה שעד 2030 ייווצרו 170 מיליון משרות וייעלמו 92 מיליון. כמעט 40% מהמיומנויות שנדרשות בעבודה צפויות להשתנות, ולכן 63% מהמעסיקים מציינים את פער הכישורים כמחסום העיקרי שלהם. לצד הביקוש לידע ב-AI ובנתונים, הדוח ממקם חשיבה אנליטית, חשיבה יצירתית, חוסן וגמישות בין מיומנויות הליבה. 77% מהמעסיקים מתכננים להכשיר מחדש את העובדים, אבל 41% מתכננים לצמצם כוח אדם במקומות שבהם ה-AI מחליף משימות.
בתוך המשרדים עצמם, סקר של מיקרוסופט בקרב 319 עובדי ידע, שאספו 936 דוגמאות לשימוש בכלי AI בעבודה, מצא שככל שהעובד סומך יותר על הכלי, כך הוא מפעיל פחות חשיבה ביקורתית. ביטחון של העובד ביכולות של עצמו פעל בכיוון ההפוך. לפי החוקרים, העבודה המחשבתית עוברת מיצירה לאימות מידע, לשילוב התשובות ולפיקוח על התוצר. להרחבה: סקרנות, למידה וגמישות - זה מה שמעסיקים באמת מחפשים בעידן ה-AI, וזה הרבה יותר חשוב מהתואר
הצד השני של המטבע
הנתונים מצביעים גם על פוטנציאל. בפיילוט של הבנק העולמי בניגריה, תלמידים שלמדו אנגלית עם מודל שפה במשך שישה שבועות, בליווי מורים, השיגו שיפור של כ-0.3 סטיית תקן. החוקרים מעריכים שמדובר בהתקדמות של כמעט שנתיים של למידה רגילה, תוצאה שעקפה כ-80% מהתוכניות החינוכיות שנבדקו בניסויים מבוקרים במדינות מתפתחות. גם בניסוי של MIT הכיוון השתנה כשהסדר התהפך: מי שכתב קודם בכוחות עצמו ועבר בשלב מאוחר יותר לצ'אטבוט, הפגין זיכרון טוב יותר ופעילות מוחית ערה יותר. נראה שהשאלה המכרעת היא מתי הכלי נכנס לתהליך, ולא אם הוא נכנס.
איפה עומדים התלמידים בישראל
במבחן החשיבה היצירתית של פיז"ה 2022, הראשון מסוגו, תלמידים בני 15 בישראל קיבלו ציון ממוצע של 32 מתוך 60, קרוב לממוצע ה-OECD שעמד על 33. סינגפור הובילה עם 41. 30% מהתלמידים הישראלים הגיעו לרמות העליונות, מעט יותר מהממוצע, אבל הפער בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק לחלש הגיע ל-13.3 נקודות, לעומת 9.5 בממוצע. כלומר, היכולת לייצר רעיונות ולשפר אותם תלויה בישראל בבית שממנו התלמיד מגיע יותר מאשר ברוב המדינות שנבדקו.
הפער הזה עשוי להתרחב אם הגישה לכלי AI ולהדרכה בשימוש בהם תתחלק באופן דומה. כשמערכות חינוך, כמו בניו יורק, מגבילות צ'אטבוטים בכיתות הצעירות ומשלבות אותם בהדרגה בכיתות הגבוהות, ההחלטות האלה עשויות להפוך בפועל להחלטות על כוח העבודה של העשור הבא.
להרחבה: ניו יורק שמה גבול ל-AI: הצ'אטבוטים נשארים מחוץ לכיתה
להרחבה: מה כדאי ללמוד בעידן ה-AI? בכירי הטכנולוגיה כבר לא נותנים תשובה אחת
