עמלה של 3% גם על עמלת הכספומט בחו"ל: התביעה נמחקה

מי שמושך דולרים או יורו מכספומט בחו"ל משלם לחברת האשראי הישראלית עמלה באחוזים, והיא מחושבת על כל הסכום שנרשם בעסקה, כולל העמלה שגבה הבנק הזר שמפעיל את המכשיר. תביעה ייצוגית טענה שמדובר ב"עמלה על עמלה" ושהלקוחות לא יודעים עליה. המפקח על הבנקים קבע שהשיטה סבירה, והבקשות נגד כאל וישראכרט הסתיימו בהסתלקות, בלי פיצוי ללקוחות ועם 120 אלף שקל ומע"מ למבקש ולבאת כוחו.

את פסק הדין נתן השופט אמיר לוקשינסקי-גל מבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבקשה לאישור הוגשה בשנת 2023 על ידי ראובן כהן חללה, באמצעות עורכת הדין ד"ר ליאת שטיין, נגד שתי החברות יחד. בהמשך פוצלה לשני תיקים, אחד נגד כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ואחד נגד ישראכרט, והשניים נדונו במאוחד.

מה בדיוק נטען נגד חברות האשראי?

הבקשה נשענה על שתי טענות. הראשונה עסקה בגילוי. "המשיבות פרסמו ללקוחותיהן שבעת משיכת מזומן במטבע זר בחוץ לארץ באמצעות כספומט תיגבה עמלה אחוזית מסוימת מסכום המשיכה", נטען, "אולם בפועל הן אינן מגלות שעמלה נוספת נגבית בעת המשיכה על ידי הבנק הזר".

הטענה השנייה נגעה לבסיס החישוב. לפי המבקש, החברות גובות את האחוז "לא רק על סכום המזומן שנמשך, אלא גם על העמלה שגבה הבנק הזר, כך שמדובר ב'עמלה על עמלה'". הוא הפנה גם למחשבונים באתרי החברות, ובהם כלי שכותרתו "מחשבון המרה מיוחד - כולל עמלות", שלדבריו לא מזכיר את התוספת של המפעיל המקומי ואת העמלה שנגזרת ממנה.

בתגובה לבקשה טענו החברות שהעמלה מחושבת "כאחוז מסכום העסקה שנקלט אצלן ומטופל על ידן", ושאין להן דרך לדעת אם הסכום הזה כולל עמלה שגבה גורם זר. לדבריהן, המפעיל בחו"ל מציג את העמלה שלו על המסך, והלקוח מאשר אותה לפני שהוא מקבל את הכסף. עוד טענו שבאתרים, במחשבונים ובתעריפונים "ניתן גילוי מלא וכדין בנוגע לעמלות המשיבות, ולא נפל כל פגם בהתנהלותן".

המבקש השיב שיש פער בין הפרסומים לבין מה שקורה בפועל. לשיטתו, המחשבונים והפרסומים שמעודדים להשתמש בכרטיס "בראש שקט" יצרו רושם של סכום סופי וידוע מראש, בעוד שבפועל נוספות עלויות שהלקוח לא ראה ברגע ההחלטה.

מה אמר המפקח על הבנקים?

אחרי הדיון הראשון ביקש בית המשפט את עמדת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הפיקוח התייחס לשתי הטענות. לגבי בסיס החישוב, הוא הפנה לתעריפון המלא שקבעו כללי העמלות משנת 2008, שבו מופיע השירות "משיכת מזומן במטבע חוץ בחוץ לארץ", עם הערה שלפיה העמלה תחושב לפי סכום העסקה. מכאן הסיק שעמדת החברות, "שלפיה העמלה השיעורית אמורה לחול גם על רכיב עמלת המפעיל הזר (שהוא חלק מסכום העסקה) היא עמדה סבירה".

בעניין הגילוי הגיע הפיקוח למסקנה הפוכה. "במסגרת חובות הגילוי הנאות ואיסור על הטעיה", כתב, "היה על התאגידים האמורים ליידע את לקוחותיהם במסגרת ההסכמים עם הלקוחות או בפרסומים, ובכלל זאת במסגרת המחשבון המיועד לשימוש לקוחותיהם, כי ייתכן וייגבו מהלקוח עמלות נוספות על ידי מפעילי המכשירים בחו"ל".

בעקבות העמדה הזו המליץ בית המשפט לצדדים לפנות לגישור. ההליך הסתיים בהסדר הסתלקות, ובו מודה המבקש שאחרי עמדת הפיקוח הסיכוי שלו בטענה על בסיס החישוב מוגבל.

• מי נכנס למרוץ על כאל? טריוויה שבועית של ביזפורטל
• כאל שוב מציגה רווח רבעוני, בדיוק כשדיסקונט מחדש את המכירה

מה ישתנה אצל בעלי הכרטיסים?

במסגרת ההסדר התחייבו כאל וישראכרט להוסיף לטקסט שמופיע במחשבון המרת המטבע הבהרה ברורה שבמשיכת מזומן במטבע חוץ בחו"ל ממכשיר אוטומטי ייתכן שהמפעיל הזר יגבה עמלה נוספת. ההתחייבות חלה על כל מחשבון המרה ועל כל עמוד מידע באתר שעוסק בעמלות על משיכת מזומן בחו"ל. גם בהסכם השימוש בכרטיס של כל אחת מהחברות ייכתב במפורש שעמלה כזו עשויה להיגבות. לפי ההסדר, השינויים ייכנסו לתוקף תוך 45 ימים, ותוך 20 יום נוספים יוגש לבית המשפט דיווח על הביצוע. מי שרוצה לבדוק מראש מה עולה שימוש בכרטיס האשראי בחופשה בחו"ל ימצא שם מבט רחב יותר על העמלות והתקלות הנפוצות.

מי מקבל את 120 אלף השקלים?

כל אחת מהחברות תשלם למבקש גמול של 10,000 שקל ולבאת כוחו שכר טרחה של 50,000 שקל, בתוספת מע"מ. השופט אישר את הסכומים וכתב שמדובר "בסכומים סבירים ומידתיים בשים לב למידת ההשקעה בהליך, להוצאות המבקש, ולתועלת הצומחת לחברי הקבוצה" משיפור היידוע על עמלות המט"ח, בפרסומי החברות ובמחשבון בפרט.

חברי הקבוצה עצמם לא יקבלו כסף. "ההסדר אינו כולל פיצוי לציבור", ציין השופט, וקיבל את עמדת הצדדים שבנסיבות העניין אין בכך צורך. הוא הסביר שהמפעיל הזר מציג את העמלה שלו בעת המשיכה, כמקובל במדינות שונות, ושגביית האחוז גם על הרכיב הזה "היא חוקית על פני הדברים ומתאימה לתעריפון המלא". ההסתלקות גם לא יוצרת מעשה בית דין, כך שלקוח אחר יכול עדיין להגיש בקשה משלו.

למה התעריפון של כאל עוד לא סגור?

בחלק אחד הלך פסק הדין רחוק יותר מההסדר. השופט השווה בין התעריפונים של שתי החברות. אצל ישראכרט מופיע ליד השירות ביאור שלפיו העמלה תחושב מהסכום לחיוב החשבון. "הסכום לחיוב בחשבון, וסכום העסקה הם היינו הך", כתב, ולכן לא ראה צורך בתיקון.

בתעריפון של כאל המצב שונה. בשורה של משיכת מזומן במט"ח בחו"ל מופיע רק השיעור, 3%, בלי הבהרה שהוא נגזר מסכום העסקה. השופט ציין שהמילים "מסכום העסקה" כן מופיעות אצל כאל ליד שירות אחר, עמלת עסקאות במט"ח, והציע להוסיף אותן גם כאן, או לאמץ את נוסח ההערה מהתעריפון המלא. מאחר שכל שינוי בתעריפון מחייב אישור של הפיקוח על הבנקים, הוא הותיר את ההחלטה בידיו והבהיר שאישור ההסדר אינו תלוי בה. כאל, שעומדת בחודשים האחרונים במרכז מהלכי המכירה של חברות כרטיסי האשראי, תפנה לפיקוח ותעדכן את בית המשפט תוך 14 יום מקבלת התשובה.

• רווחיות של 19%: עתירת אאורה נגד היטל ההשבחה נמחקה
• "הקו הוא בין שירות הבוחרים לבין שירות הנבחר"

בינתיים, לפי התעריף של כאל, לקוח שמושך 500 דולר בכספומט שגובה 5 דולר משלם 3% על 505 דולר.