תובע ייצוגי סדרתי חויב בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל

בתי המשפט המחוזיים ממשיכים ליישם את קביעת בית המשפט העליון, בנוגע להטלת הוצאות משמעותיות בבקשות סרק לתביעות ייצוגיות. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, כרמית בן-אליעזר, חייבה את עו"ד ליאור חאיק בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל, לאחר שדחה את בקשותיו להגיש תביעות נגד רשת שופרסל וחברת אלוניאל (זכיינית מקדונלד'ס).

חאיק טען, כי בחשבוניות הדיגיטליות של שופרסל ומקדונלד'ס הופיע מידע שיווקי בניגוד לחוק הסאפם. שתי החברות השיבו, כי ההודעות נשלחו כדין לבקשתו של חאיק, ולא כללו פרסומת אסורה אלא מלל המופיע ממילא על החשבונית הנמסרת ללקוח. בן-אליעזר אומרת, כי אין עדיין הלכה פסוקה בנוגע לחשבונית הכוללת גם דברי פרסומת, ובתי המשפט לתביעות קטנות פסקו בנושא בצורה סותרת. היא גם מציינת, כי חאיק הגיש כתריסר בקשות דומות - כתובע או כמייצג - וכולן הסתיימו בהסתלקות מתוגמלת.

לדברי בן-אליעזר, חוק הספאם נועד למנוע פגיעה בפרטיותו של המקבל ואת הטרדתו בפרסומות בהן אין הוא מעונין, אם כי הפסיקה מבחינה בין הודעות לגיטימיות לבין כאלה העוברות על החוק. החשבוניות הדיגיטליות של שופרסל ומקדונלד'ס אינן "דבר פרסומת" כפי שהוא מוגדר בחוק, וגם אם היו כאלה - יש לראות את חאיק כמי שהסכים לקבל אותן.

אם התוכן הפרסומי המופיע בחשבוניות היה נשלח בפני עצמו, ניתן היה לראות בו "דבר פרסומת" המחייב הסכמה מראש של המקבל - ממשיכה בן-אליעזר. אולם, חאיק אישר במסרון את קבלת החשבוניות, והיקף הפרסומת היה מצומצם יחסית ולכן אינו מהווה הפרה של חוק הספאם. על פי הפסיקה, "דבר פרסומת" הוא כזה שמטרתו לעודד את הנמען לרכוש מוצר או שירות מן השולח, ועל בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולקבוע האם זו אכן המטרה העיקרית של המסר.

"בענייננו, עיקר תכליתה ותוכנה של ההודעה שנשלחה למבקש הוא הרכיב השירותי האינפורמטיבי, דהיינו החשבונית, אותה ביקש המבקש (או למצער הסכים) לקבל באמצעות מסרון. הרכיב הפרסומי הכלול בהודעה, הגם שהוא קיים, הוא תפל ושולי יחסית. החשבונית נשלחה למבקש במסרון לבקשתו, כאשר אין חולק כי אלמלא היה מבקש לקבלה במסרון, הוא היה מקבל את אותה חשבונית, הכוללת גם את אותם מסרים פרסומיים, כחשבונית מודפסת. אין חולק כי אין כל איסור על הכללת פרסומות בחשבונית מודפסת הנמסרת ללקוח".

לא צריך להפעיל כלי רב עוצמה

בן-אליעזר מוסיפה: "משלוח החשבונית הכוללת מסר פרסומי באחת הדרכים הקבועות בחוק אינו עומד בסתירה לתכלית החוק: הוא לא פגע בפרטיות המבקש - שהרי המבקש עצמו הוא שביקש (או למצער הסכים) לקבל את החשבונית במסרון ומסר את מספר הטלפון שלו לצורך כך; ואף לא גרם לו טרחה או טרדה כלשהי לצורך הטיפול בהודעה, למצער לא מעבר לטרחה שהייתה נגרמת לו מעצם קבלת החשבונית במסרון, שכאמור נעשתה לבקשתו".

עוד אומרת בן-אליעזר, כי גם אם הייתה סבורה שמדובר בהפרה לכאורה של חוק הספאם, היא הייתה דוחה את הבקשה מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט. ספק אם נגרם למקבלי החשבוניות נזק או טרחה של ממש, וההפרה היא לכל היותר גבולית. מי שנפגע יכול להגיש תביעה קטנה לפיצוי של עד 1,000 שקל על כל הודעה; ויש לעודד משלוח חשבוניות דיגיטליות משיקולים של איכות הסביבה.

"ביחסים שבין המשיבות ללקוחותיהן קיימים מנגנונים אחרים המרסנים את התנהלות המשיבות, ולא נראה כי נדרשת הפעלתו של הכלי רב העוצמה בדמות התובענה הייצוגית, על העלויות הכרוכות בו, המושתות על המשיבות ועל הציבור, לצורך הרתעתן. במצב דברים זה, ספק בעיני אם תכליות חוק תובענות ייצוגיות, לעודד אכיפת הדין ולהרתיע מפני הפרתו - אכן מצדיקות את אישור התביעה וניהולה כתביעה ייצוגית, ואף מטעם זה היה מקום לדחות את בקשת האישור", מסיימת בן-אליעזר. 

חאיק חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל לכל אחת מן החברות. את חאיק ייצג עו"ד אליעזר שוורץ, את שופרסל ייצג עו"ד נועם מחלב, ואת אלוניאל - עו"ד מוטי ארד.