מחקר: מחצית מחולי הלונג קוביד השתפרו בתוך 3 שנים, רבע בלי תסמינים

כמחצית מהמבוגרים שסבלו מלונג קוביד שנה אחרי ההדבקה בקורונה הגיעו לשיפור מתמשך בתסמינים בתוך שלוש שנים מההדבקה, וכרבע כבר לא דיווחו על אף אחד מהתסמינים שנבדקו, כך לפי מחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת לרפואה פנימית של הקולג' האמריקאי לרופאים.

המחקר נערך במסגרת RECOVER, תוכנית המחקר של המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) על השלכות הקורונה ארוכות הטווח. בראש הצוות עמד ד"ר הריסון רידר, ביוסטטיסטיקאי בבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל ובבית הספר לרפואה של הרווארד. החוקרים עקבו אחרי 1,019 מבוגרים שעמדו בהגדרה של "לונג קוביד סביר" 12 חודשים אחרי ההדבקה הראשונה שלהם, ובדקו כמה מהם השתפרו בהמשך ומתי. בהנחיית המחקר השתתפו גם פרופ' אנדריאה פולקס ממערך הבריאות מאס ג'נרל בריגהאם ומבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, ד"ר לאורה הורוביץ מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק וד"ר ברוס לוי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון.

חצי משתפרים, אבל בקצב איטי

המשתתפים מילאו שאלון תסמינים כל שלושה חודשים, ומהתשובות חושב ציון במדד שפיתחו חוקרי RECOVER. המדד מבוסס על 11 תסמינים: ערפל מוחי, עייפות, שינוי בחוש הריח או הטעם, החמרה במצב אחרי מאמץ, סחרחורת, דפיקות לב, צמא, כאבים בחזה, שיעול כרוני, דום נשימה בשינה וקוצר נשימה. ציון של 11 ומעלה הוגדר כלונג קוביד סביר, ושיפור מתמשך הוגדר כשני שאלונים רצופים עם ציון מתחת לסף.

שנתיים אחרי ההדבקה עמדו בהגדרה של שיפור מתמשך 36.2% מהמשתתפים, ובסוף השנה השלישית 50.1%. הזמן החציוני עד לשיפור היה 36 חודשים, ולכן מחצית מהחולים עדיין לא הגיעו לשיפור כזה בסוף תקופת המעקב.

החוקרים בדקו גם שני מדדים מחמירים יותר. 56.4% מהמשתתפים הגיעו בתוך שלוש שנים לירידה של חצי לפחות בציון התסמינים, ובמקביל דיווחו על איכות חיים טובה או טובה מאוד. 26.9% הגיעו לציון אפס, ללא אף אחד מהתסמינים שבמדד. אחרי שנתיים עמד השיעור הזה על 15%, והשיעור של מי שהגיעו לירידה של חצי בציון עמד על 40.8%.

ציון אפס במדד אינו מבטיח שהחולה בריא לגמרי. המדד בודק 11 תסמינים מוגדרים, ומי שהגיע לאפס עדיין עשוי לסבול מתסמינים אחרים שאינם חלק מהשאלון.

מי שעדיין סבלו מלונג קוביד 18 חודשים אחרי ההדבקה השתפרו בהמשך בקצב דומה. אצל מי שהתסמינים נמשכו שנתיים, הסיכוי להשתפר בשנים הבאות היה מעט נמוך יותר.

ריח וטעם מול פגיעה בכמה מערכות בגוף

במחקר קודם של RECOVER, שפורסם ב-2025 בכתב העת Nature Communications, חולקו החולים לקבוצות לפי התסמינים הבולטים אצלם. במחקר החדש התברר שהחלוקה הזאת משפיעה מאוד על הסיכוי להשתפר. בקרב מי שסבלו בעיקר משינוי או מאובדן של חוש הריח והטעם, 59.6% השתפרו בתוך שלוש שנים. בקבוצת השיעול הכרוני השיעור היה 54.6%, ובקבוצת הערפל המוחי 48.5%. בקבוצה שאצלה התסמינים פגעו בכמה מערכות בגוף במקביל, כמו הלב, מערכת העצבים ומערכת העיכול, השתפרו כ-19% בלבד.

"זו יכולה להיות קבוצה שבה טיפול יעיל ישנה יותר מאשר אצל אנשים שהסיכוי שלהם להשתפר גבוה ממילא", אמר רידר בראיון לאתר Live Science על החולים שאצלם נפגעו כמה מערכות.

• השתלמות במילאנו עלתה לרופא ביוקר בזמן הקורונה
• 20% פחות סמני דופמין: מה שסריקות המוח גילו על קורונה ממושכת

גם הזן שגרם להדבקה הראשונה השפיע. מבין מי שנדבקו לראשונה בגל האומיקרון השתפרו 48.3%, לעומת 35.9% בקרב מי שנדבקו בזנים מוקדמים יותר. בני 18 עד 45 השתפרו בשיעור גבוה יותר מבני 46 עד 64, ובין גברים לנשים לא נמצא הבדל של ממש בקצב השיפור.

משך התסמינים הוא אחד המשתנים המרכזיים בהערכות של ימי עבודה אבודים ושל העלויות למערכות הבריאות בארה"ב. המערכות האלה מחפשות בשנים האחרונות דרכים לקצץ בהוצאות, בין השאר עם סוכן AI חדש של גוגל לניירת של בתי החולים והביטוח.

מה המחקר לא יכול לקבוע

מדובר במחקר תצפיתי: החוקרים עקבו אחרי המשתתפים ולא נתנו להם טיפול, ולכן אי אפשר ללמוד ממנו מה גרם לשיפור. המחקר גם לא בדק אם המשתתפים נטלו תרופות או קיבלו טיפולים אחרים בזמן המעקב. בנוסף, ההגדרה דרשה שהציון יעבור את הסף בדיוק בחודש ה-12, ולכן חולים שהתסמינים שלהם עולים ויורדים עלולים להיעדר מהמדגם. גם השאלה אם מי שהשתפר חזר להחמיר בהמשך נשארה מחוץ למחקר.

הרכב המדגם מגביל את ההכללה: 78% מהמשתתפים היו נשים, 79% נדבקו לראשונה בתקופת האומיקרון, וכולם גויסו בארה"ב. לכן לא ברור עד כמה התוצאות תקפות לאוכלוסיות אחרות, למשל למי שנדבקו בגלים הראשונים של המגפה או למדינות עם מערכות בריאות שונות.

בשונה ממחקרים קודמים, שמדדו כמה אנשים סובלים מתסמינים ברגע נתון, החוקרים עקבו אחרי המסלול של כל חולה וחולה. הניתוח הסטטיסטי, שנקרא "זמן עד אירוע", מעריך כמה זמן עובר עד שהתסמינים יורדים מתחת לסף. המחקר החדש ממשיך עבודה קודמת של RECOVER, שבחנה איך המחלה מתפתחת ב-15 החודשים הראשונים אחרי ההדבקה.

• אימוני כוח עם מונג'רו: 25% פחות אובדן מסה רזה, ועלייה של 10% בכוח
• מחקר: כ-90% מההתחממות של עולם ה-1.5 מעלות כבר הגיעה לכל אזור

אם מחצית מהחולים משתפרים בתוך שלוש שנים גם בלי טיפול ייעודי, ניסוי תרופתי ללא קבוצה שמקבלת אינבו עלול לייחס לתרופה שיפור שהיה מגיע בכל מקרה. לפי החוקרים, החלוקה לקבוצות תסמינים צריכה להשפיע גם על תכנון הניסויים, משום שבקבוצות שבהן הסיכוי להשתפר באופן טבעי נמוך, קל יותר לזהות השפעה של טיפול. להרחבה: אימוני כוח עם מונג'רו: 25% פחות אובדן מסה רזה, ועלייה של 10% בכוח

"בהתחשב במספר הגדול של מבוגרים שעדיין חיים עם לונג קוביד, המחקר שלנו מצביע על צורך בניסויים טיפוליים לשיפור ההחלמה, עם קבוצות ביקורת שיאפשרו להפריד בין השפעת הטיפול לבין שיפור טבעי בתסמינים", כתבו החוקרים במאמר.