מחיקת חברה לא תציל אותה מכתב אישום

בדצמבר 2025 נגזרו על איש העסקים גבי מגנזי 22 חודשי מאסר, ומחברה בשליטתו חולטו 22 מיליון שקל. במסגרת הסדר טיעון הוא הודה, בין היתר, בתיאום הצעות עם מתמודדים אחרים במכרזים ציבוריים גדולים. אבל אחת החברות שנאשמו באותו תיק ניסתה לצאת ממנו בדרך אחרת: היא פשוט נעלמה. חברת הקבלנות רולידר, שלפי כתב האישום תיאמה עם מגנזי הצעה במכרז של עיריית שוהם ב-2011, מוזגה בעיצומו של המשפט לתוך חברה אחרת ונמחקה מרשם החברות. ואז טענה: חברה שאינה קיימת דומה לאדם שנפטר, ואין עוד את מי לשפוט.

מאז המכרז חלפו 15 שנה, ומאז הגשת כתב האישום, באוגוסט 2019, יותר משבע. בתקופה כזו חברות נמכרות, ממוזגות ומשנות את פניהן: ביולי 2025 נחתם הסכם לרכישת מניותיה של רולידר, ובמרץ 2026 היא חוסלה. טענת "החברה המתה" נשענה על החלטה מ-2017 של בית משפט השלום בבאר שבע, שביטל כתב אישום נגד חברה שבלעה חברה אחרת, בנימוק שאין להטיל עליה אחריות פלילית למעשי החברה שנבלעה ושאת השאלה צריך להכריע המחוקק.

השבוע דחה בית המשפט המחוזי מרכז את הגישה הזו. רולידר אמנם נמחקה מכתב האישום, אך המשפט יימשך נגד החברה שקלטה אותה, שתבוא בנעליה. לפי ההחלטה, חוק החברות קובע שהחברה הקולטת באה במקום החברה הנבלעת "בכל הליך משפטי", ואין סיבה להוציא מכך הליך פלילי. בית המשפט הוסיף, שלא יעלה על הדעת שחברה תתחמק מאחריות לעבירות באמצעות מיזוג יזום.

התמונה המשפטית אינה אחידה

ההבדל המכריע בין שני המקרים הוא העיתוי. בפרשה מ-2017 כתב האישום הוגש רק אחרי המיזוג, נגד חברה שמעולם לא הייתה צד להליך. במקרה הנוכחי, לעומת זאת, כתב האישום הוגש יותר משש שנים לפני המיזוג, והמשפט כבר היה בעיצומו. לפי ההחלטה, במצב כזה חוק החברות עצמו מעביר את ההליך לחברה הקולטת.

מכאן הלקח לרוכשים ולמשקיעים: מיזוג לא יוביל למחיקת כתב האישום. יותר מזה: מי שיסיק שעדיף לא לשאול שאלות - טועה. הליך פלילי שכבר תלוי ועומד נגד חברת המטרה, צפוי לעבור לחברה הרוכשת בכל מקרה. לפני כעשור הועלתה (בתזכיר חוק) הצעה ראויה ונכונה לשנות את אחריות החברה הקולטת, כך שהיא תהיה פטורה אם לא ידעה ולא יכלה לדעת עליהן. מי שוויתר במודע על בדיקה לא יוכל לטעון כך. לכן יש לברר מראש על קיומן של חקירות והליכים פליליים, ולתמחר ולגדר את הסיכון בשיפוי ובהפקדת חלק מהתמורה בנאמנות.

בינתיים התמונה המשפטית אינה אחידה: שתי ההכרעות ניתנו בערכאות דיוניות, והתזכיר לא הבשיל לחקיקה. על המחוקק להשלים את המלאכה ולקבוע כלל ברור, שיפטור במקרים המתאימים חברה קולטת שלא ידעה ולא יכלה לדעת על העבירות. עד אז, מוטב לכל מי שמתכנן עסקה לצאת מנקודת הנחה פשוטה: המיזוג לא יעלים את כתב האישום, והחברה הקולטת תשא באחריות של החברה שבלעה.

עו"ד אסף מוזס, שותף במשרד מיתר (צילום: תומר יעקובסון)