בנק ישראל חושף: 62% נתקלו בניסיון הונאה פיננסית - והמבוגרים נפגעים פי שניים ויותר
סקר חדש של הפיקוח על הבנקים מעלה כי 5% מהמשיבים כבר ספגו נזק כספי מהונאה, ובקרב בני 70 ומעלה השיעור מגיע ל-12%; מסרונים מתחזים הם אמצעי ההונאה הנפוץ ביותר, ואחד מכל חמישה ישראלים אינו נוקט כל אמצעי הגנה; בנק ישראל יוצא במהלך הסברה משותף עם הבנקים וחברות
האשראי לקראת מבצעי הקניות של נובמבר
הודעה שמתחזה לבנק, קישור לתשלום על חבילה שממתינה בדואר או שיחה מנציג שמבקש לאמת את פרטי כרטיס האשראי - עבור ישראלים רבים אלה כבר לא אירועים חריגים. סקר חדש שמפרסם היום הפיקוח על הבנקים מגלה כי 62% מהמשיבים נתקלו בשנתיים האחרונות בניסיון הונאה פיננסית, וכ-5% אף דיווחו כי נגרם להם נזק כספי בפועל. במילים אחרות, כמעט שניים מכל שלושה נחשפו לניסיון הונאה, ואחד מכל עשרים כבר איבד כסף בעקבות תרמית.
הנתונים מצביעים גם על פער משמעותי בין קבוצות האוכלוסייה. בקרב בני הגיל השלישי שיעור המדווחים על פגיעה כספית הגיע ל-12%, יותר מפי שניים בהשוואה לכלל המשיבים. עוד עולה כי מחצית מהמשיבים המבוגרים דיווחו שהם ממלאים פרטים מזהים בקישורים המשמשים לניסיונות הונאה, לעומת 17% בכלל המדגם. מדובר בנתונים שנאספו מקבוצת הרחבה של 50 משיבים בני 70 ומעלה, אך הם ממחישים את החשיפה של אוכלוסייה שפעמים רבות מתקשה יותר לזהות ניסיונות התחזות דיגיטליים.
הסקר, שנערך עבור הפיקוח על הבנקים באמצעות מכון המחקר רושינק, כלל 1,003 משיבים בני 18 עד 70 המחוברים לאינטרנט, לצד קבוצות הרחבה של בני 70 ומעלה ודוברי רוסית. הוא נועד לבחון לא רק כמה ישראלים נפגעו מהונאות, אלא גם כיצד הנוכלים מגיעים אליהם, באילו שיטות הם משתמשים ועד כמה הציבור יודע להתגונן.
ואחד מכל חמישה לא עושה דבר
הדרך הנפוצה ביותר שבאמצעותה מנסים הנוכלים להגיע ללקוחות היא הודעת SMS מתחזה. לא פחות מ-77% מהמשיבים שנחשפו לניסיון הונאה דיווחו כי קיבלו מסרון כזה. במקום השני נמצאות הודעות דואר אלקטרוני מתחזות, עם 35%, ואחריהן קישורים לאתרי אינטרנט מזויפים או לאפליקציות מתחזות, עם 33%.
גם אפליקציות המסרים הפכו לערוץ משמעותי לפעילות הנוכלים: 21% מהמשיבים שנחשפו לניסיונות הונאה דיווחו על פניות באמצעות וואטסאפ או טלגרם, ו-18% על שיחות טלפון שבהן התחזה המתקשר לנציג בנק או חברת כרטיסי אשראי. הנתונים אינם מסתכמים ל-100%, שכן אותו אדם יכול להיתקל בכמה שיטות הונאה.
חלק גדול מהניסיונות מבוסס על יצירת תחושת דחיפות או על התחזות לגוף מוכר. הודעה על חיוב חריג, למשל, עשויה להפנות את הלקוח לאתר שנראה כמו אתר הבנק, ושם הוא מתבקש להזין פרטי התחברות או קוד חד-פעמי. במקרה אחר הנוכל מתקשר ומציג את עצמו כנציג שירות שמנסה כביכול למנוע פעילות חשודה בחשבון. בשני המקרים המטרה דומה - לגרום ללקוח למסור את המידע שיאפשר לנוכל לבצע פעולה כספית.
לצד היקף החשיפה הגבוה, הסקר מצביע גם על כך שרבים מצליחים לזהות את התרמית בזמן. 62% מהמשיבים שנחשפו לניסיון הונאה ולא ספגו נזק כספי ציינו כי הבינו בעצמם שמדובר בהונאה, ובכך מנעו את הפגיעה האפשרית. אלא שמנגד, 19% מהנשאלים מעידים כי אינם עושים דבר כדי להתגונן מפני הונאות פיננסיות.
עוד עולה כי כשליש מהמשיבים מקבלים מדי פעם קישורים חשודים, וכ-17% מהם מדווחים שהם מזינים בקישורים כאלה פרטים אישיים או פיננסיים. המשמעות היא שגם כאשר הודעה נראית חשודה, חלק מהלקוחות עדיין ממשיכים בתהליך שעלול לחשוף את חשבון הבנק או את אמצעי התשלום שלהם.
בני הגיל השלישי ודוברי רוסית חשופים לשיטות הונאה שונות
אחד הממצאים הבולטים בסקר נוגע לאוכלוסיות שהנוכלים מתמקדים בהן. מעבר לשיעור הפגיעה הגבוה בקרב בני 70 ומעלה, נרשם גם פער משמעותי בשיטות ההתחזות המופנות לדוברי רוסית וליוצאי חבר העמים.
בקבוצה זו, 53% מהמשיבים שנחשפו לניסיונות הונאה דיווחו על שיחות טלפון מתחזות, לעומת 18% בכלל אוכלוסיית הסקר. הפער עשוי להעיד על התאמה של שיטות ההונאה לקהלי יעד שונים: בעוד שבציבור הרחב המסרונים הם ערוץ מרכזי, באוכלוסיות מסוימות הנוכלים מסתמכים הרבה יותר על שיחות אישיות ועל יצירת אמון באמצעות הטלפון.
הנתונים מדגישים גם את הקושי שבהתמודדות עם הונאות בעידן הדיגיטלי. מצד אחד, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מעבירים עוד ועוד פעולות לאפליקציות ולאתרים, ומאפשרים ללקוחות לבצע העברות ותשלומים בלי להגיע לסניף. מצד שני, אותן מערכות יוצרות נקודות מגע שהנוכלים מנסים לנצל באמצעות אתרים מתחזים, הודעות מזויפות ושיחות טלפון.
דניאל חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, מזהיר כי "עם ההתקדמות הטכנולוגית והתפתחות הבינה המלאכותית, שיטות ההונאה משתכללות ומתגברות". לדבריו, הפיקוח פועל בשיתוף גופים נוספים לצמצום התופעה, וכעת הוא יוצא במהלך הסברה נרחב נוסף שנועד לסייע לציבור לזהות ניסיונות הונאה ולהימנע מהם.
מי מחזיר את הכסף כשלקוח נופל להונאה?
מעבר לנתוני החשיפה, הסקר מעלה גם שאלה צרכנית משמעותית: מי נושא בהפסד כאשר ההונאה מצליחה? התשובה תלויה, בין היתר, באופן שבו הכסף יצא מחשבון הלקוח.
כאשר נוכל משתמש ללא הרשאה בכרטיס אשראי או בפרטי גישה של לקוח, חוק שירותי תשלום מעניק ללקוח הגנות שעשויות להגביל את אחריותו הכספית ולחייב את נותן שירותי התשלום להשיב לו את הכסף, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. המצב מורכב יותר כאשר הלקוח עצמו מבצע העברה לחשבון של נוכל, לאחר שהשתכנע שמדובר בגורם לגיטימי. במקרים כאלה שאלת האחריות עשויה להיות נתונה למחלוקת, ולא כל נפגע זכאי להשבה אוטומטית.
מכאן שגם ההבחנה בין ניסיון הונאה לבין נזק כספי בפועל חשובה. הסקר החדש מלמד כמה אנשים דיווחו שנפגעו, אך אינו מפרט את סכומי הכסף שאבדו, את שיעור ההחזרים שקיבלו הנפגעים מהבנקים או מחברות האשראי, או את החלוקה בין הונאות שבהן בוצעה פעולה ללא הרשאה לבין העברות שביצעו הלקוחות עצמם.
על רקע הממצאים, ובמיוחד לקראת מבצעי הקניות של נובמבר, הפיקוח על הבנקים משיק מהלך הסברה נוסף באמצעות פורום חינוך פיננסי, בהשתתפות איגוד הבנקים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. במסגרת המהלך יופצו הנחיות לציבור לזיהוי מסרונים וקישורים מתחזים, להגנה על פרטי אמצעי התשלום ולהתמודדות עם פניות חשודות.
בבנק ישראל מדגישים כי אין להיכנס לחשבון הבנק באמצעות קישור שמתקבל במסרון או בדואר אלקטרוני, ואין למסור קוד אימות חד-פעמי בשיחה שהלקוח לא יזם. במקרה שבו נמסרו פרטים לגורם חשוד, ההמלצה היא לפנות מיד לבנק או לחברת כרטיסי האשראי, לדווח על האירוע ולבדוק את הפעולות שבוצעו בחשבון.
