ובינתיים בשוק האג"ח: עליות
טראמפ שוק האג״ח האמריקאי עולה, והמשמעות ברורה: מחיר איגרות החוב הממשלתיות מטפס בזמן שהתשואות יורדות. התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים יורדת לסביבות 4.83%, רמה שנחשבת לשפל של כחודשיים, אחרי ירידה של יותר מ-6 נקודות בסיס במסחר. התשואה ל-30 שנה נסחרת סביב 5.25%, והתשואה לשנתיים יורדת בכ-11 נקודות בסיס לכיוון 4.47%.
מה אומרת ירידת תשואה למשקיע? כשמחיר האג״ח עולה, התשואה לפדיון יורדת - כי אותו קופון קבוע נרכש במחיר גבוה יותר. להפך ממה שקורה כשהתשואות מזנקות: אז מחיר האיגרות צונח. העליות באג״ח הן בפועל הראלי במחיר האיגרות, והתשואה היא המראה ההפוכה של אותו מהלך. מי שכבר מחזיק אג״ח ל-10 או ל-30 שנה רואה רווח בנייר; מי שקונה עכשיו מקבל תשואה נמוכה יותר עד לפדיון, אבל נכנס לנכס שנחשב למקלט בזמן מכרזים במניות.
הזרם לכיוון האג״ח מגיע בעיקר ממעבר של כסף ממניות הטכנולוגיה וממניות הקשורות לבינה מלאכותית, אחרי ירידות חזקות בוול סטריט. כשהנאסד״ק נמכר בעוצמה, חלק מהמשקיעים מעבירים כסף לאג״ח ממשלתיות, שמציעות עדיין תשואה של כמעט 5% ל-10 שנים בלי סיכון אשראי של חברה בודדת. במקביל, תוצאות בחירות האמצע בארה״ב - עם שליטה דמוקרטית בקונגרס מול נשיא רפובליקני - מחזקות את ההערכה שיהיה קושי להרחיב הוצאות פיסקליות. שוק האג״ח מגיב לכך בירידת תשואות ארוכות: פחות חשש מגיוסי חוב ממשלתיים ענקיים נוספים.
ברקע נמשך המעקב אחרי סקירת וול סטריט, שבה המניות נסחרות בתנודתיות גבוהה. גם מחיר הנפט יורד אחרי הבחירות, על רקע הערכות שעימות צבאי נרחב יותר מול איראן נעשה פחות סביר. נפט זול יותר מקל על חששות אינפלציה, וזה תומך גם הוא באג״ח: כשהשוק מצפה לאינפלציה נמוכה יותר, הוא מוכן לקבל תשואה נומינלית נמוכה יותר על חוב ארוך.
המסחר באג״ח נשאר תלוי גם בנתוני התעסוקה שצפויים להתפרסם. הערכות בשוק מדברות על תוספת של כ-60 אלף משרות באוקטובר, אחרי דוח ספטמבר שהציג תוספת קטנה יחסית ועלייה באבטלה ל-4.2%. תביעות דמי אבטלה שבועיות ירדו לכ-189 אלף - רמה נמוכה שמעידה על שוק עבודה שעדיין מחזיק מעמד. אם דוח התעסוקה ייצא חזק מהצפוי, התשואות עלולות לחזור לעלות; אם הוא ייחלש, הראלי באג״ח עשוי להעמיק.
השוואה למהלך קודם ממחישה את השינוי. לפני חודשיים התשואה ל-10 שנים הייתה גבוהה יותר, ובספטמבר כבר נרשמו רמות שהכבידו על מניות הצמיחה. התשואות בארה״ב שוב עולות - וזה מתחיל להכביד על וול סטריט תיאר אז את ההיגיון ההפוך: כשהאג״ח הממשלתית נותנת כמעט 5%, מניות במכפילים גבוהים נראות פחות נוחות. עכשיו הכיוון מתהפך זמנית - התשואה יורדת, מחיר האג״ח עולה, והשוק מנסה להעריך אם מדובר במעבר זמני למקלט או בתחילת מגמה ארוכה יותר של ירידת תשואות.
גם באג״ח הקונצרניות יש הבדלים. חברות חזקות עם תזרים יציב נהנות מירידת תשואות הממשלה, כי עלות המימון שלהן יורדת יחד איתה. חברות ממונפות בתחום חוות השרתים נשארות בסיפור אחר: שם התשואות על חוב מסוים כבר הגיעו לרמות דו-ספרתיות. להרחבה: תשואה של 11% על אג״ח של קורווייב - מה זה אומר. הפער בין אג״ח ממשלתית ל-10 שנים סביב 4.8% לבין אג״ח של חברות ענן ממונפות בתשואות של 11% ומעלה מסביר למה משקיעים מבדילים בין "מקלט" לבין אשראי בסיכון גבוה.
עקום התשואות נשאר תלול יחסית בין השנתיים ל-30 שנה: הפער בין כ-4.47% לכ-5.25% משקף ציפייה לריבית גבוהה לאורך זמן, גם אם השוק מוריד מעט את הציפיות לעליות נוספות מיידיות. חוזים על הריבית של הפד עדיין מתמחרים הסתברות גבוהה להעלאה נוספת בחודשים הקרובים, אבל ירידת הנפט ותוצאות הבחירות מקטינות חלק מהפרמיה על אינפלציה פיסקלית.
בשורה התחתונה למשקיע הישראלי שעוקב אחרי דולר ואג״ח אמריקאית: עליות באג״ח פירושן מחיר גבוה יותר לאיגרות הקיימות ותשואה נמוכה יותר לקונים חדשים. התשואה ל-10 שנים סביב 4.83% עדיין גבוהה בהשוואה לשנים של ריבית אפס, אבל נמוכה מהשיאים שנרשמו בתקופות של חשש אינפלציוני חזק. כל עוד מניות הטכנולוגיה נמכרות והנפט נחלש, הביקוש למקלט באג״ח הממשלתיות צפוי להישאר במשחק - עד שהשוק יקבל סימן ברור יותר מנתוני התעסוקה או מהפד.
