רן יונגר חוזר לזירת ההמבורגרים: רוכש את הגראז' לפי שווי של כ-10 מיליון שקל
כעשרה חודשים אחרי שסגר את הסניף האחרון של וולפנייטס בתל אביב, המסעדן רן יונגר חוזר לעסקי ההמבורגרים. יונגר ואיש העסקים טום קרול רכשו את רשת הגראז', בעסקה שמשקפת לה שווי של כ-10 מיליון שקל. הרשת פועלת כ-13 שנה, מפעילה שני סניפים, בראשון לציון וברמת החייל שבצפון תל אביב, ומזוהה עם המבורגרים כבדים ועמוסים בתוספות.
הבעלים החדשים מתכוונים להפוך את המותג המקומי לרשת ארצית. התוכנית כוללת פתיחת סניפים נוספים בערים שונות, ולצידם פורמט מצומצם של מזללות אקספרס, עם תפריט ממוקד ושירות מהיר, שיוצבו בנקודות עם תנועת קהל גבוהה. מיקומי הסניפים, לוחות הזמנים והיקף ההשקעה הנדרש טרם פורסמו. מודל כזה מוכר מרשתות מזון מהיר בעולם: סניף קטן דורש שטח מצומצם, פחות עובדים ושכר דירה נמוך יותר, ומאפשר להגיע מהר יחסית למספר גדול של נקודות מכירה. מן הצד השני, הוא מחייב מטבח מרכזי או שרשרת אספקה מסודרת, כדי שהמנה בסניף העשירי תהיה זהה לזו שבסניף הראשון.
יונגר מכיר היטב את הצד הקשה של הענף. וולפנייטס, שהוקמה ב-2005 והייתה בשעתה אחת מרשתות ההמבורגר הבולטות בתל אביב לצד אגאדיר ומוזס, צמצמה בהדרגה את פעילותה. הסניף האחרון, שפעל בשנים האחרונות במתכונת משותפת עם פיצרייה תחת השם קלאסיק, נסגר בסוף 2025. יונגר הסביר אז שהסיבה העיקרית הייתה המחסור החריף בעובדים, שהחמיר מאוד מאז 7 באוקטובר, לצד עליית מחירי חומרי הגלם ונטל הרגולציה על מסעדות.
המעבר מסניף בודד במרכז תל אביב לשני סניפים מחוץ ללב העיר, ובהמשך לפריסה ארצית, נראה כמו ניסיון לבנות עסק על בסיס רחב יותר. ראשון לציון נמנית עם הערים המובילות בהזמנת המבורגרים במשלוחים, ורמת החייל, שסמוכה לאזור תעסוקה עם אלפי עובדי הייטק, מספקת ביקוש קבוע בשעות הצהריים.
ההמבורגר עצמו מוסיף להיות המנה המוזמנת ביותר באפליקציות המשלוחים בישראל. לפי נתוני וולט מסוף מאי, הזמנה שכוללת המבורגר נרשמת באפליקציה בממוצע כל שמונה שניות, והביקוש לסמאש בורגר, קציצה דקה שנצרבת על פלנצ'ה לוהטת, צמח בכ-47% בתוך שנה. הסגנון הזה עומד גם בבסיס התפריט של הגראז', לצד מנות עשירות כמו צ'יפס ארוך במיוחד וכדורי מק אנד צ'יז בטיגון עמוק. משלוחים מאפשרים לרשת כזו להגדיל מכירות בלי להרחיב את שטח הישיבה, אם כי העמלות לאפליקציות שוחקות חלק מהרווח על כל הזמנה.
העסקה מצטרפת לגל רכישות במסעדנות המקומית. בינואר רכשה קבוצת נונו, שבה השקיעו לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, יחד עם מור, מחצית ממותג ההמבורגרים GDB לפי שווי של כ-65 מיליון שקל, כחודש אחרי שרכשה את טאקריה ב-29 מיליון שקל. קבוצת קיסו מכרה מחצית ממניותיה לפי שווי של 350 מיליון שקל לקראת הנפקה, וקבוצת לאנדורה, שמפעילה את ג'פניקה, ניהלה מגעים להכנסת משקיע לפי שווי של 850 מיליון שקל. להרחבה: שוק המסעדות רותח
בהשוואה לעסקאות האלה, השווי של הגראז' צנוע: כ-5 מיליון שקל לכל סניף פעיל, לעומת כ-32.5 מיליון שקל לסניף ב-GDB, שגם היא מפעילה שני סניפים. הפער עשוי לשקף את המיקום, את פרופיל הקהל ואת המיצוב של כל מותג, וגם את העובדה שבמקרה של GDB הרוכשת הייתה קבוצה ממומנת היטב שמכוונת להנפקה. מבחינת הרוכשים, מחיר כניסה נמוך יחסית משאיר יותר כסף להתרחבות עצמה.
עם זאת, מסעדנות נחשבת לענף תנודתי. טעמי הקהל משתנים מהר, עלויות השכירות והשכר גבוהות, ומותגים שהצליחו בשניים-שלושה סניפים מתקשים לעיתים לשמור על אותה רמה כשהם גדלים. וולפנייטס, שהתרחבה אל מחוץ לתל אביב ובהמשך צמצמה את פעילותה עד לסגירה, היא דוגמה שיונגר מכיר מקרוב, וכנראה תשמש לו נקודת ייחוס כשיתחיל לפרוס את הגראז' ברחבי הארץ.
