ברק בנסקי, משנה למנכ"ל כלל: המטרו יביא בום תשתיות

חברות התשתיות עברו תקופה לא קלה בבורסה, אבל ברק בנסקי, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים ומנהל חטיבת ההשקעות בקבוצה, רואה בהן את אחת ההזדמנויות המעניינות בשוק המקומי. "עוד מקום בישראל שיכול להיות מאוד מעניין, והחברות שם סבלו לאחרונה, זה כל תחום התשתיות," אמר בנסקי בפאנל ההשקעות "איפה נמצאות ההזדמנויות ב-2027" בוועידה הכלכלית של ישראל, בהנחיית אבישי עובדיה. "המטרו הוא פרויקט ענק, גם ברמה בינלאומית. אנחנו רואים את כל החברות הבינלאומיות מגיעות לפה".

לדבריו, העבודה לא תישאר רק בידי הענקיות מחו"ל. "אני חושב שלא מעט מחברות התשתיות המקומיות הולכות ליהנות מזה. כולן ייקחו חלק במקטע כזה או אחר. השאלה בדיוק איפה, אבל אני חושב שהולך להיות פה בום תשתיות משמעותי," אמר. "והחברות האלה נמצאות במקום מצוין כדי ליהנות ממנו".

המטרו של גוש דן מתוכנן לשלושה קווים, M1, M2 ו-M3, באורך כולל של כ-150 קילומטרים, רובם מתחת לקרקע, עם 109 תחנות ב-24 רשויות מקומיות. לפי מבקר המדינה, העלות מוערכת בכ-150 מיליארד שקל במחירי 2021, ובכ-177 מיליארד שקל אחרי הצמדה. המכרז הגדול הראשון, אינפרא 1, כולל כ-75 קילומטרים של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, בהיקף של כ-65 מיליארד שקל, ויחד עם מכרז המערכות לרכבות ללא נהג מכרזי המטרו מגיעים לכ-100 מיליארד שקל.

החברות הבינלאומיות שבנסקי דיבר עליהן כבר בתמונה. בסינון המוקדם של אינפרא 1 נשארו 19 קבוצות עם 31 חברות, בהן קבוצות מהודו, מסין, מארצות הברית, מיוון, מדרום קוריאה ומצרפת. לשלב הבא עברו גם חברות ישראליות כמו אלקטרה, דניה סיבוס, שפיר, אשטרום, תדהר ורימון, חלקן בשותפות עם הזרות. לפי לוח הזמנים הרשמי, הפתיחה החלקית מתוכננת ל-2034 והמלאה ל-2037, אבל מבקר המדינה מטיל ספק ביכולת לעמוד ביעדים. בחודש שעבר ניתן ההיתר הראשון להקמת תחנת מטרו, בפארק אריאל שרון שעל קו M3.

"צוואר הבקבוק של כל עולם ה-AI"

התשתיות הן לא המקום היחיד שבנסקי מסמן. "קשה להגיד ברמת סקטור, זה באמת במיקרו, ברמת המניות הבודדות. אבל אני חושב שאנרגיה, כתמה ארוכת טווח, בטח בעולם של AI והדרישה לייצור חשמל, היא מקום מאוד מעניין," אמר. כשנשאל אם הכוונה לאנרגיה ירוקה, הבהיר: "זה גם וגם. אני לא מדבר עכשיו על נפט, אני מדבר על ייצור חשמל, אם זה באנרגיה ירוקה ואם זה באנרגיה אחרת".

את הביקוש הוא לא רואה נעלם גם בתרחיש של צינון. "היום זה צוואר הבקבוק של כל עולם ה-AI. אני חושב שזה מקום שימשיך להיות עם ביקושים מאוד מאוד חזקים, גם אם מחירי המניות ירדו וגם אם ישקיעו קצת פחות," אמר. "די ברור שהמקום הזה הולך ליהנות מאוד מהסיפור הזה".

אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות, הצטרפה להערכה. "נראה לי שזה קונסנזוס, יש מעט אנשים שחושבים אחרת. ככל שתעשיית ה-AI והטכנולוגיה ימשיכו להתפתח, ככל שנרצה יותר מקום אחסון, כל הדאטה סנטרים והאנרגיה שהם צורכים לא הולכים להיעלם מחיינו," אמרה. "תוסיף לזה את הרכב החשמלי, והרבה דברים שיעברו לחשמל". לדבריה, תרחיש אחד יכול להקפיץ את ההשקעות בתשתיות הרבה מעבר לצפוי: "אם נראה את מה שכולם סביבנו ממש רוצים שנעשה, הסעודים, האמירויות והרחבה של הסכמי אברהם, ההשקעה בתשתיות פה תהיה ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאנחנו יכולים לדמיין".

את ההערכות על התשתיות והאנרגיה הציג בנסקי בתוך תמונה רחבה יותר, שבפאנל ההשקעות בוועידה הובילה אותו למסקנה ש-2027 תהיה שנה של פיזור. "בשנים האחרונות היינו בעיקר בשווקי המניות, החשיפות עלו מדי שנה, ואני חושב שהשנה הגענו לשיא בחשיפה למניות," אמר. "עם הריביות והתשואות בשוק אגרות החוב, יש מקום לשילוב יותר משמעותי של אגרות חוב בתיק, לצד המשך ההחזקה במניות".