הכלכלן הראשי באוצר על עתיד המשק: "אני באמת אופטימי לגבי מה שאנו רואים, והקסם והפלא שאנו עשינו"
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הגיע לוועידת ההשקעות עם מסר אופטימי, אבל גם עם רשימת אתגרים ארוכה. "יש הרבה סיבות לגאווה לגבי כלכלת ישראל", אמר. "ברור שאנחנו עדיין מתמודדים עם הנטל שעוד יימשך של המלחמה. נטל גדול", בין בהוצאות ביטחון, במסים ובגירעון "שנצטרך לשלם מבחינת ריבית". ועדיין, לדבריו, "יש מגמה ברורה, משק שמתחיל לחזור ולהתכנס".
אברמזון התייחס לתופעה שלדבריו לא נצפתה מראש וגדלה משמעותית ב-2024: חברות ישראליות שהתוצר שלהן מיוצר בחו"ל אך משויך לישראל בזכות הקניין הרוחני. "זה לא 'אך'. זה חלק מההצלחה של כלכלת ישראל - להתחבר לשרשרת הערך הגלובלית בצורה פנומנלית", אמר. "אלה דברים שמשלמים מסים בישראל, מאפשרים לנו לממן את הוצאות הממשלה הגדולות מאוד. דברים אמיתיים". עם זאת הודה כי "ברור שלהתבסס על חברה אחת זה תמיד מאתגר. אגב, זה אפסייד לשני הכיוונים".
הדברים מגיעים על רקע הוויכוח סביב אפקט אנבידיה, שהפך בחודשים האחרונים לאחד הנושאים המרכזיים בניתוח הצמיחה של ישראל. בנק ישראל החל להציג בנפרד תחזית לתוצר הכולל ותחזית לתוצר בניכוי ייצור בחו"ל, כדי להבחין בין הפעילות המקומית לבין מכירות גלובליות של חברות שהקניין הרוחני שלהן משויך לישראל. לפי התחזית המעודכנת, המשק צפוי לצמוח ב-5.6% ב-2026 וב-7.5% ב-2027. בניכוי הייצור בחו"ל התחזיות מתונות יותר: 3.4% השנה ו-5.1% בשנה הבאה.
לדבריו, גם הרכב הצמיחה מעודד. "ב-2025-2026 מי שמוביל את הצמיחה זה לא הממשלה, הכסף שאנחנו מזרימים, אלא תמ"ג עסקי. לכן אני באמת אופטימי לגבי מה שאנו רואים, והקסם והפלא שאנו עשינו". הוא צופה עלייה בצריכה הפרטית, "שעד עכשיו הייתה כבושה, בין היתר כי אנשים היו במלחמה. אבל הצטברו פה חסכונות ועושר".
אברמזון הצביע גם על אמון המשקיעים כפי שהוא משתקף בשווקים. "זה לא רק פעילות ריאלית. אלה סיגנלים ברורים שקורה פה משהו טוב ונכון. במקרה הזה - תשואות אג"ח", אמר, והוסיף שאפשר להסתכל גם על מרווחי ה-CDS. לדבריו, זה קשור "ליצירת בסיס מימוני מקומי חזק של המוסדיים. ואנחנו גאים בזה. זה הוכיח את עצמו גם במלחמה". הוא הוסיף כי מבחינת הוצאה למו"פ והשקעות "קשה לראות עוד דוגמה של מדינה שמגיעה למספרים האלה".
"האב מספר 1 מחוץ לארה"ב להשקעות ב-AI"
על ההייטק אמר אברמזון כי "הסיפור פשוט פנומנלי", וכי לפי המספרים האחרונים ישראל, תלוי אם סופרים אקזיטים גדולים, "כבר לגמרי ההאב מספר 1 מחוץ לארצות הברית להשקעות ב-AI". הוא התעכב על רכישת קלאסיק בידי אינטל, בהיקף מוערך של 2.2-2.3 מיליארד דולר, "לפי מה שאני מבין, האקזיט הקוונטי הגלובלי הגדול ביותר עד עכשיו", שבו אינטל "שמה את הז'יטונים שלה", וציין את תפקיד המדינה דרך מפא"ת ורשות החדשנות ואת הכשרת המייסדים בתלפיות.
במקביל פירט את האתגרים. "שיעורי האבטלה נמוכים, אבל שיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה לא טובים, במיוחד אצל גברים. ולא רק חרדים - אנחנו רואים חולשה גם אצל יהודים לא חרדים", אמר, והזכיר את השפעת שירות המילואים ודחיית הכניסה לשוק העבודה. על תקציב הביטחון אמר: "מקווה שהממשלה החדשה תתמודד בצורה אחראית עם האתגר ותפוח האדמה הלוהט הזה. אחרת הדברים לא ייראו טוב".
ובכל זאת, בעניין החוב הוא אופטימי. "ב-2025, שנה של מלחמה, יחס החוב-תוצר בישראל ירד. וגם ב-2026 הוא הולך לרדת", אמר. "אם לא יעשו טעויות מבחינת מדיניות, יש מקום סביר להניח שיחס החוב-תוצר ימשיך לרדת, בניגוד למגמות שרואים בעולם". הוא הוסיף כי הרחבת הסכמי אברהם "יכולה להביא לנו הרבה מאוד דברים טובים", וכי גם באירופה צפוי לדעתו שיפור בשנה הקרובה. "אבל האתגרים גדולים. לא מקטין ראש", הדגיש.
על פי תחזית בנק ישראל, הגירעון צפוי לעמוד על 4.4% מהתוצר השנה ועל 4.6% ב-2027, ויחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-68% בסוף השנה ולכ-66.5% בסוף 2027.
בסיום ציין כי משרד האוצר עובד על רפורמות בתחום המיסוי שיובאו לממשלה, במטרה לשפר את הסביבה העסקית, "שעדיין לא מספיק טובה". לדבריו, "ההייטק יכול לקבל סביבה עוד יותר טובה, לתמרץ את היגיעה האישית, יציאה לעבודה". הבורסה יורדת בחדות? ההיסטוריה מלמדת מה קרה למניות בת"א בשנה שאחרי.
