תקציב הבטיחות בדרכים התכווץ לחמישית - והכבישים גבו כ-300 הרוגים בשמונה חודשים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פעלה ב-2024 עם תקציב של כ-62.5 מיליון שקל, פחות מחמישית מכ-330 מיליון השקלים שעמדו לרשותה ב-2008. בשמונת החודשים הראשונים של 2026 נהרגו בכבישי ישראל כ-300 בני אדם, ירידה של כ-3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך עלייה של כ-15% מעל הממוצע של השנים 2022 עד 2024.
נתוני הלמ"ס, שפורסמו לקראת שבוע הבטיחות בדרכים בנובמבר, מצביעים על פער בין היקף התאונות לחומרתן. למשטרה דווחו כ-4,300 תאונות עם נפגעים, ירידה של כ-19% בשנה וכשליש פחות מהממוצע הרב-שנתי. מספר הנפגעים ירד בכחמישית, לכ-7,550, ומספר הפצועים קשה ירד בכ-9%, לכ-1,750. מנגד, נרשמו 276 תאונות קטלניות, כ-6% פחות מאשתקד אבל כ-17% מעל הממוצע.
המגמה הזאת ממשיכה את 2025, שהסתיימה עם 459 הרוגים, המספר הגבוה ב-19 השנים האחרונות. באותה שנה עלה מספר התאונות הקטלניות בכ-8%, ל-438, בזמן שמספר התאונות עם נפגעים ירד.
להרחבה: שיא במספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-2025, הגבוה ב-19 השנה האחרונות
מספר ההרוגים הערבים עלה בכ-22%, מ-97 ל-118. האזרחים הערבים מהווים כ-21% מהאוכלוסייה, אבל כמעט 40% מההרוגים וכרבע מהנפגעים בתאונות. בקרב ילדים עד גיל 14 נהרגו 13 ילדים ערבים ו-18 ילדים יהודים, לעומת 10 ו-13 בהתאמה בתקופה המקבילה. הפער הזה מוכר: בנתוני הרשות לבטיחות בדרכים לשנת 2025 כולה נמנו 152 הרוגים מהחברה הערבית, שיעור כפול כמעט מחלקה באוכלוסייה.
הנתונים מתפרסמים על רקע תקציבים שנועדו לבטיחות ביישובים הערביים ונותרו על הנייר. ב-2025 הוקצו 300 מיליון שקל לתשתיות ביישובים ערביים, והכסף נותר במגירה. השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, ביקשה להסיט כ-18 מיליון שקל שיועדו לפעילות הרשות לבטיחות בדרכים בחברה הערבית, לצד תקציבי תחבורה נוספים, למאבק בפשיעה.
בכלים החשמליים הפער בין הדיווח למציאות מתרחב. מספר הנפגעים בתאונות קורקינטים שדווחו למשטרה ירד בכ-1%, אבל מספר המאושפזים מתאונות שהגיעו ישירות לבתי החולים קפץ בכ-43%. באופניים חשמליים נרשמה ירידה של כ-1% בנפגעים מדווחים, מול עלייה של כ-29% בתאונות שעקפו את המשטרה. בשמונה החודשים אושפזו כ-900 נפגעי קורקינטים וכ-580 נפגעי אופניים חשמליים מתאונות כאלה.
התאונות האלה כבדות יותר. ב-2025 כמעט מחצית מהמאושפזים בתאונות קורקינטים שעקפו את המשטרה היו פצועים קשה, מול כ-11% בתאונות המדווחות. קטינים מתחת לגיל 16, שהרכיבה אסורה עליהם, היוו כ-27% מהנפגעים בתאונות שעקפו את המשטרה.
להרחבה: תאונות קורקינטים עלו 534% בשבע שנים - ורוב הפצועים הקשים כלל לא מדווחים למשטרה
הפער בין התוכניות לכסף בולט גם ברמה הלאומית. משרד התחבורה הציג בנובמבר 2025 תוכנית לאומית שמטרתה לצמצם את מספר ההרוגים בכבישים בחצי בתוך עשור וברבע בתוך חמש שנים. מתוך 350 מיליון השקלים שהובטחו למאבק בתאונות, אושרו בשלב הראשון כ-50 מיליון שקל, והם הועברו למשטרה במקום לרשות לבטיחות בדרכים. השחיקה בתקציב הרשות עצמה הדרגתית ועקבית: מכ-330 מיליון שקל ב-2008, לכ-140 מיליון שקל ב-2022 ולכ-62.5 מיליון שקל ב-2024. בתוך שני עשורים כמעט הרשות איבדה כ-80% ממקורותיה, דווקא בתקופה שבה מספר כלי הרכב, הקורקינטים והאופניים החשמליים בכבישים גדל בחדות.
להרחבה: מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
מאחורי כל הרוג ופצוע קשה עומדת גם עלות כלכלית: אשפוזים, שיקום ממושך, ימי עבודה אבודים ותשלומי ביטוח. העלות השנתית של תאונות הדרכים למשק מוערכת במיליארדי שקלים.
