סוף עידן בבנק המרכזי של אירופה: נשיאת הבנק המרכזי פורשת מוקדם מהצפוי

כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB), הודיעה היום כי תפרוש מתפקידה ב-7 בפברואר 2027, תשעה חודשים לפני סיום כהונתה המתוכנן באוקטובר. ההודעה מסיימת חודשים של ספקולציות סביב עתידה ופותחת מאבק על אחד התפקידים המשפיעים ביותר בכלכלה העולמית, דווקא בתקופה שבה אירופה מתמודדת עם לחצים אינפלציוניים מחודשים, מחירי אנרגיה גבוהים וחששות מהאטה בצמיחה.

לגארד, שמכהנת בתפקיד מאז נובמבר 2019, הובילה את הבנק המרכזי דרך משבר הקורונה, הזינוק באינפלציה בעקבות המלחמה באוקראינה ומחזור העלאות הריבית שנועד לבלום את עליות המחירים. היא עוזבת בשעה שה-ECB נדרש שוב לאזן בין הצורך לרסן את האינפלציה לבין החשש מפגיעה בכלכלה האירופית - מצב שכאמור, מסובך לבנק המרכזי.

לאן לגארד הולכת? לפי דיווחים מהשבועות האחרונים, היא עשויה להתמנות ליו"ר הפורום הכלכלי העולמי (WEF), הגוף שמארגן את הכנס השנתי בדאבוס. לצד המינוי זה עדיין לא הוכרז רשמית. מועצת הפורום צפויה להתכנס בתחילת נובמבר, ועזיבתה המוקדמת של לגארד עשויה לסלול את הדרך למהלך.

בין השמות שהוזכרו כמועמדים בולטים נמצאים קלאס קנוט, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של הולנד, ופבלו הרננדס דה קוס, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ספרד. זהות המחליף עשויה להשפיע על הכיוון העתידי של הריבית בגוש האירו, במיוחד אם ייבחר מועמד שנחשב נוקשה יותר במאבק באינפלציה. תשואות האג"ח עם המח"מ הקצר באירופה עשויות לספר את הסיפור ולתמחר את העתיד בהתקרבות למינוי החדש.

עם זאת, החלטות הריבית מתקבלות במועצת הנגידים ולא בידי הנשיא לבדו, ולכן לא צפוי שינוי מיידי במדיניות רק בעקבות הפרישה. השאלה המרכזית תהיה האם ההנהגה החדשה תעדיף להמשיך להילחם באינפלציה גם במחיר של פגיעה בצמיחה, או תנקוט גישה מתונה יותר. התשובה עשויה להשפיע על האירו, תשואות האג"ח הממשלתיות והבורסות באירופה.