"כל מחזור מתמחים מביא עימו מיומנויות עכשוויות"
פתיחת שנת הלימודים האקדמית: סדרת ראיונות עם בכירים במשרדי עורכי הדין הגדולים. והפעם: עו"ד אריאל יוספי, מנהל מחלקת טכנולוגיה ורגולציה במשרד הרצוג וראש צוות גיוס ושימור מתמחים
האם בשנים האחרונות יש ירידה או עלייה ברמת עורכי הדין החדשים? מהם הגורמים לכך?
"יש לנו לעיתים נטייה מאוד אנושית, אולי בגלל ההטיה אל המוכר ואולי בגלל נוסטלגיה, להעדיף את איך שעשו דברים 'פעם'. אבל בפועל זה מרגש לראות, בכל שנה, לא רק את הרמה המקצועית המרשימה של המתמחים ועורכי הדין החדשים, אלא גם את הקשת הרחבה של האיכויות המקצועיות שהם מביאים מהרקעים המגוונים שלהם.
"כל מחזור חדש של מתמחים מביא עימו סט נוסף של מיומנויות מקצועיות עכשוויות, שכולנו נהנים מהם. אצלנו בהחלט לא מורגשת ירידה ברמת המתמחים ועורכי הדין החדשים. הרמה המקצועית והאנושית ניכרת בבגרות של המתמחים, בעצמאות המקצועית שלהם, בשליטה שלהם בכלים טכנולוגיים מתקדמים ומגוונים, בניסיון שהם מביאים משירות צבאי ולאומי משמעותי, ובהקשרים התרבותיים המגוונים שהם באים מהם".
האם אתם מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות או בוגרי מכללות בקבלה להתמחות? אתם רואים הבדלים ביניהם?
"הרצוג הוא משרד שמתרחב וגדל על בסיס ההון האנושי הצעיר שמתבגר במשרד, וככזה אנחנו מגייסים מועמדים מצוינים. ככלל, רף הקבלה והציונים באוניברסיטאות מחמיר יותר, ומצביע על מועמדים שיש להם סיכוי טוב יותר להצטיין ולהצליח אצלנו. לצד זאת, אנחנו לא רוצים להפסיד את המצוינים שמתאימים למשרד, למדו במכללה ברמה אקדמית גבוהה והוכיחו מצוינות אקדמית ומקצועית, ולכן מקבלים בברכה גם כאלה".
מה דעתך לגבי אורך ההתמחות הרצוי?
"לפני המלחמה הייתה תקופה קצרה בה התנסינו, כשאר המשרדים, בהתמחות בת שנה וחצי. היה יתרון מסוים בכך שזה מודל שמאפשר, אחרי כמה חודשים של כניסה ראשונית לעבודה, תקופה משמעותית של עבודה וחניכה. לצד זאת, למודל היו חסרונות בולטים שיצרו אי-סימטריה במעגלי הגיוס ובצורכי הגיוס השוטפים, ובעקבות כך גם פגיעה במקומות מסוימים בסיכויי המתמחים להתקבל ולהשתמר.
"בפועל, גם תוך תקופת התמחות של שנה המתמחים שלנו מצליחים לעשות עבודה משמעותית, ואנחנו מצליחים לעמוד על טיבם ולזהות את המתאימים להמשיך איתנו לשלבי הקריירה הבאים".
מה כולל מסלול ההתמחות אצלכם?
"המתמחים הם דור העתיד של המשרד. זו אסטרטגיית הפיתוח שלנו. כפועל יוצא, המתמחה הופך לחלק אינטגרלי מהצוות המשפטי מהיום הראשון, מעמיק את הידע והחשיפה לסוגיות המשפטיות, ואת הממשק עם לקוחותינו. המתמחה מצוות למחלקה ספציפית, ובמקרים של מחלקות גדולות - לצוות או שניים קונקרטיים בתוך המחלקה. אין אצלנו פול מתמחים משרדי, במסגרתו ההעסקה שלהם נעשית באופן ספוראדי לפי הצורך המשתנה בכל שבוע. זה מאפשר למתמחים שלנו לעשות עבודת עומק ולהתפתח מקצועית - בכל זמן נתון של ההתמחות.
"בשונה ממשרדים אחרים, בהם כבר בעת הראיון להתמחות מקבלים מתמחים למחלקות ספציפיות ובכך מגבילים את האפשרויות של כל מתמחה, בהרצוג מתקבלים למשרד, ואז בחירת תחום ההתמחות היא בידיים של המתמחה. ההחלטה על תחום ההתמחות נעשית סמוך למועד התחלת ההתמחות, לאחר מפגש הכרות חגיגי עם מנהלי המחלקות, ובכך ממקסמים את האפשרות של המתמחה לעסוק בתחום בו הוא מעוניין להשתלב.
"מלבד זאת אנחנו מקיימים תוכנית השתלמות פנים-משרדית פרקטית לכל המתמחים - הרצאות ובהן תכנים מקצועיים רבים של דברים שלא לומדים באקדמיה, לצד מגוון משמעותי של אירועי רווחה, גיבוש, מסיבות, אירועי בריאות וספורט ועוד".
האם יש מקום להעלות את רף הכניסה למקצוע, למשל על ידי העלאת ציון העובר בבחינות הלשכה?
"בחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין היא אינדיקציה משמעותית לרמתו המקצועית של המתמחה, אבל לא היחידה. קושי הבחינה גם הוא משתנה משנה לשנה, כך שלצד הציון המספרי כשלעצמו יש לקחת בחשבון אפשרות של מיצוע נכון. אנחנו מציעים למתמחים המתאימים, אלו שעל בסיס התרשמותנו בתקופת ההתמחות מצטיינים בעבודה ומתאימים למשרד, להמשיך איתנו לאחר סיום ההתמחות. מתמחים אלה עוברים את בחינות הלשכה, בין אם זו שנה עם בחינה קשה יותר או פחות".
- מחיר הניסיון להשתלט ברמייה על ירושה: 250,000 שקל ואולי מאסר
- פיצוי לנפגעי פרוטקשן: המדינה מעדיפה לשלם במקום למשול
מהן ההשלכות של ריבוי עורכי הדין?
"ככלל, שיעור עורכי הדין בקרב האוכלוסייה בישראל הוא גבוה, אבל בתוכם אחוז האנשים שהוסמכו לעריכת דין ואינם עוסקים במקצוע גם הוא גבוה. זה מאפשר מצד אחד מגוון רחב של מתמחים פוטנציאליים, אך גם תנועה לא קטנה של מתמחים ועורכי דין שעוזבים את המקצוע בחלוף תקופה קצרה. מבחינתנו, יש באפשרותנו לקבל אלינו שכבה מקצועית מצוינת, כך שהמספר הכללי של עורכי הדין פחות משפיע עלינו כמשרד".
עו"ד אריאל יוספי (צילום: ניקי וסטפהל)
