הניתוח שחושף: 66% מחברות ת"א-35 מציינות את ה-AI כסיכון - ומי הבנק היחיד שמתכחש?

אנחנו כבר מתקרבים לסוף השנה, והבינה המלאכותית הספיקה לעשות כברת דרך משמעותית. הכלים הפכו למתקדמים יותר, השימוש בהם התרחב וכך גם החששות מפני ההשפעה שלהם על חברות וענפים שלמים. גם בבורסה כבר ראינו את הפחד הזה מתורגם למימושים חזקים. בפברואר, חששות מסאאספוקליפסיה (מינוח שנוצר מהלחמת אפוקליפסיה ו-SaaS) מניות שירותי ה-IT והתוכנה ספגו מימושים חדים מחשש שה-AI ייתתר חלק מהשירותים שהן מספקות. מטריקס, וואן, מלם תים ומניות נוספות מחקו חלק גדול משוויין בתוך זמן קצר.

מאז נרשמה התאוששות מסוימת. הדוחות שפורסמו בהמשך הראו שבטווח הקצר לפחות, הביקושים לשירותי IT, ענן, דאטא והטמעת מערכות עדיין קיימים, ולעיתים אף מתחזקים בזכות ה-AI עצמו. השוק השכיל להבחין בין האיום ארוך הטווח על המודל העסקי לבין הפעילות בפועל, שעדיין מצליחה לצמוח ולהתרחב. אבל החשש לא נעלם, והשאלה היא כבר לא רק מי תרוויח ממהפכת ה-AI, אלא גם מי עלולה להיפגע ממנה.

על הרקע הזה מעניינת במיוחד בדיקה שערכה פאהן קנה ניהול בקרה בדוחות השנתיים של החברות הגדולות בבורסה ל-2025. הבדיקה מעלה כי 24 מתוך 36 החברות שנבחנו, כשני שלישים, כבר התייחסו לבינה המלאכותית כגורם סיכון עסקי. ב-16 חברות ה-AI מופיע כגורם סיכון עצמאי או בסעיף ייעודי, ובשמונה נוספות הוא משולב בסיכונים רחבים יותר, כמו סייבר, אבטחת מידע, מערכות מידע או סיכוני מודלים. 12 חברות כלל אינן מגדירות את הטכנולוגיה כגורם סיכון כלל וכלל.

אלא שמעניין לגלות פערים גדולים בין הענפים. בעוד שבבנקים, בחברות הביטוח ובחברות הטכנולוגיה הבינה המלאכותית כבר מופיעה בחלק ניכר ממערכי ניהול הסיכונים, בענפים אחרים ההתייחסות אליה עדיין מצומצמת. חלק מהחברות מתארות אותה בעיקר כהזדמנות להתייעלות או ליצירת מקורות הכנסה חדשים.

ארבעה בנקים מזהירים, מזרחי טפחות לא מציין את ה-AI

הפער הראשון והמסקרן עולה דווקא במערכת הבנקאית. ארבעה מתוך חמשת הבנקים הגדולים מתייחסים ל-AI כגורם סיכון בדוחות 2025. לאומי ודיסקונט מקדישים לנושא סעיפים ייעודיים, ואילו הפועלים והבינלאומי משלבים אותו במסגרת סיכוני המודלים, הסייבר ומערכות המידע.

בלאומי, למשל, מזהירים שהשימוש הגובר בבינה מלאכותית מגביר את ההסתמכות על מודלים, ובמקביל מאפשר לתוקפים לבצע מתקפות סייבר מתוחכמות יותר. הבנק מציין כי אימץ אסטרטגיית AI שאושרה בהנהלה ובדירקטוריון, לצד מדיניות לניהול הסיכונים הנלווים. בדיסקונט ההתייחסות רחבה יותר וכוללת גם סיכונים הקשורים לפרטיות, תלות בספקים, השפעה על העובדים ותהליכי קבלת החלטות.

הפועלים והבינלאומי מתייחסים בעיקר לסיכוני הסייבר והמודלים. כך למשל, שימוש במערכות AI בתהליכי קבלת החלטות עלול להוביל להטיות, לפגיעה בשקיפות ולבעיות בעמידה בדרישות רגולטוריות. במקביל, הבנקים עצמם מטמיעים כלים מבוססי AI לשיפור השירות והיעילות התפעולית.

ומי הבנק החריג? מזרחי טפחות. מבדיקת הדוח השנתי שלו ל-2025 לא נמצאה התייחסות לבינה מלאכותית כגורם סיכון, בניגוד לארבעת הבנקים האחרים. למעשה, לפי הבדיקה, גם לא נמצאה התייחסות מהותית לטכנולוגיה כמנוע צמיחה או להתייעלות. כמובן שאין בכך בהכרח כדי להעיד שהבנק אינו משתמש בכלי AI או שאינו מנהל את הסיכונים הנלווים, אבל הוא יוצא דופן ביחס למתחרים בהתייחסות שלו לבינה.

חברות הביטוח כבר מכניסות את ה-AI לניהול הסיכונים

בענף הביטוח התמונה אחידה. כל חמש חברות הביטוח שנכללו בבדיקה - הפניקס, הראל, כלל, מגדל ומנורה - מתייחסות ל-AI כגורם סיכון עצמאי בדוחות 2025. חלקן אף מדרגות את השפעתו כבינונית, ומצביעות על סיכונים הנוגעים להונאות, אבטחת מידע, הטיות במודלים וקבלת החלטות אוטומטית. מנגד, הבורסה לניירות ערך, שנכללה בבדיקה במסגרת המגזר הפיננסי, אינה מציינת את ה-AI כגורם סיכון בדוחות. להפך, היא מציגה את הטכנולוגיה ככלי לשיפור הפעילות ולהנגשת מידע למשקיעים, בין היתר באמצעות תרגום אוטומטי של דיווחי החברות לאנגלית באתר מאיה.

• צרפת: הצבא ברחובות, האג"ח בשפל
• ברקליס תקצץ 5,000 משרות

בהפניקס, הראל וכלל אף מדרגים את השפעת הסיכון כבינונית. החברות מתייחסות בין היתר לסכנות של הונאות באמצעות תוכן מזויף, מתקפות סייבר, שימוש במידע רגיש, הטיות במערכות אוטומטיות ותלות בספקי טכנולוגיה חיצוניים. בענף שבו החלטות על חיתום, תמחור ותביעות מבוססות במידה רבה על נתונים ומודלים, הטמעה לא מבוקרת של AI עלולה ליצור גם חשיפה משפטית ורגולטורית.

בחלק מהחברות כבר נבנו מנגנוני בקרה ייעודיים. בהראל, למשל, פועלת ועדת דירקטוריון ייעודית ל-AI, ובהפניקס גובשה מדיניות לשימוש אחראי בטכנולוגיה, לרבות הגנה על פרטיות ומניעת חשיפת מידע רגיש. בכלל מתארים סיווג של סיכוני מודלים ובניית מערכי בקרה בהתאם לרמת הסיכון.

"הנתון המעניין בבדיקה אינו רק שכ-66% מחברות ת"א-35 כבר מתייחסות ל-AI כסיכון, אלא הפער המשמעותי בין הענפים", מסביר לביזפורטל רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה. "בבנקים, בחברות הביטוח ובחברות הטכנולוגיה ההתייחסות ל-AI כבר הופכת לחלק מניהול הסיכונים והממשל התאגידי, בעוד שבענפים כמו נדל"ן ובנייה הוא עדיין נתפס במידה רבה כהזדמנות עסקית".

בטכנולוגיה מזהירים גם מפני אובדן הכנסות

בענף הטכנולוגיה והתקשורת שש מתוך שמונה החברות שנבדקו מתייחסות ל-AI כגורם סיכון עצמאי. מדובר באלביט מערכות, נייס, נובה, טאואר, קמטק ופאלו אלטו. שתי החברות שאינן מגדירות אותו כסיכון בדוחות שנבדקו הן בזק ונקסט ויז'ן.

אלא שכאן הסיכונים אינם מוגבלים לסייבר או לאבטחת מידע. חלק מהחברות חוששות מפגיעה ממשית במודל העסקי שלהן. נייס, למשל, מציינת את התחרות מצד מערכות AI של חברות אחרות, שעלולות לפתח יכולות המתחרות במוצריה, לצד הסיכון שהמעבר לסוכני AI יפגע בביקוש לחלק מפתרונות שירות הלקוחות המסורתיים.

• דינמיקה ואיידיגיטל תחת קורת גג אחת? המהלך שסלקום בוחנת
• לידר מהמרת נגד בנק ישראל: הריבית תישאר 3.25% גם בעוד שנה

אצל יצרניות השבבים התמונה מורכבת יותר. קמטק, למשל, מציינת שכמחצית מהכנסותיה מגיעות ממוצרים התומכים בייצור שבבים ליישומי AI, בעיקר זיכרונות מתקדמים ואריזה מתקדמת. מצד אחד מדובר במנוע צמיחה מרכזי, אבל מצד שני האטה בהשקעות בתחום עלולה לפגוע משמעותית בביקושים למוצריה. גם טאואר מזהירה מפני תנודתיות בביקוש למוצרים הקשורים ל-AI ומפני הסיכונים הנלווים להשקעות ולהטמעת הטכנולוגיה.

המשמעות היא שהסיכון אינו בהכרח שה-AI יחליף את הפעילות הקיימת. עבור חלק מהחברות, דווקא התלות הגוברת בביקושים הקשורים אליו היא זו שיוצרת את החשיפה.

ובנדל"ן? רק חברה אחת מתוך שש

התמונה שונה לחלוטין בענף הנדל"ן והבנייה. מתוך שש חברות שנבדקו - עזריאלי, מליסרון, ביג, י.ח דמרי, מגה אור ושפיר - רק י.ח דמרי משלבת התייחסות לסיכוני בינה מלאכותית בדוח השנתי.

דמרי מציינת בין היתר חשיפה לסיכוני פרטיות, אבטחת מידע וקבלת החלטות אוטומטית, ומתארת שימוש מבוקר בכלי AI בסביבה ארגונית מאובטחת. לעומתה, אצל חמש החברות האחרות לא נמצאה התייחסות ל-AI כגורם סיכון.

זה לא אומר שהטכנולוגיה אינה רלוונטית לענף. עזריאלי ומגה אור, למשל, כבר נהנות מהביקוש למרכזי נתונים שנוצר בין היתר בעקבות התרחבות השימוש בבינה מלאכותית. אבל הבדיקה מעלה כי מבחינת הדיווח על סיכונים, הענף עדיין מפגר אחרי הבנקאות, הביטוח והטכנולוגיה.

לדברי כהן, "זה ממחיש שהאתגר של החברות אינו רק להבין מה AI יכול לעשות עבורן, אלא גם להעריך כיצד הוא משנה את פרופיל הסיכון שלהן ולבנות בהתאם את מנגנוני הבקרה".

גם באנרגיה מזהים את הסיכון, אבל נהנים מהביקוש

ממצא מעניין נוסף עולה בענף האנרגיה. חמש מתוך שבע החברות שנבדקו מתייחסות ל-AI כסיכון - או.פי.סי, ניו-מד, קבוצת דלק, אנלייט וקנון. עם זאת, בארבע מהן ההתייחסות משולבת בסיכונים אחרים, בעיקר סייבר ואבטחת מידע, ורק באנלייט מופיע סעיף סיכון עצמאי.

מנגד, שש מתוך שבע החברות בענף מציגות את הבינה המלאכותית כהזדמנות עסקית או כמקור לביקוש חדש. הגידול בצריכת החשמל של מרכזי הנתונים, שנדרש כדי לתמוך בהתרחבות השימוש ב-AI, עשוי לתרום לביקוש לחשמל ולפיתוח תשתיות חדשות. כך יוצא שאותה טכנולוגיה מייצרת לחברות האנרגיה גם הזדמנות להגדלת הפעילות וגם סיכונים תפעוליים וטכנולוגיים נוספים.

גם בענפים אחרים קיימים פערים. טבע ואיי.סי.אל, שתי החברות שנכללו בקבוצת הפארמה והכימיקלים, מתייחסות ל-AI כגורם סיכון עצמאי. בקמעונאות, שטראוס משלבת את הסיכון במסגרת אבטחת מידע והשפעות על כוח האדם, בעוד ששופרסל אינה מגדירה את הטכנולוגיה כגורם סיכון בדוח שנבדק, אף שהיא מציגה אותה ככלי לשיפור הפעילות.

23 חברות רואות ב-AI גם סיכון וגם הזדמנות

למרות החששות, מרבית החברות אינן מציגות את הבינה המלאכותית כאיום בלבד. למעשה, 30 מתוך 36 החברות שנבדקו מתייחסות אליה גם כמקור לתועלת עסקית, תפעולית או לביקוש חדש. 22 חברות מגדירות אותה כיתרון או כמנוע צמיחה, שתיים מציינות תועלת תפעולית בלבד, ושש נוספות מזהות ביקוש עקיף לפעילות שלהן בעקבות התרחבות השימוש בטכנולוגיה.

ב-23 חברות נמצאה התייחסות כפולה - גם כסיכון וגם כהזדמנות. הנתון הזה ממחיש את הדילמה שאיתה מתמודדות ההנהלות. מצד אחד, חברות שיאמצו AI עשויות לשפר את הפריון, לצמצם עלויות ולפתח מוצרים ושירותים חדשים. מצד שני, הטמעה מהירה מדי, ללא מנגנוני בקרה מתאימים, עלולה לחשוף אותן לסיכונים שלא היו קיימים קודם.

רו"ח חנן טויזר, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה, מדגיש כי האחריות להתמודדות עם הסיכונים אינה יכולה להישאר רק בידי אנשי הטכנולוגיה. "AI כבר אינו נושא ששייך רק למחלקת הטכנולוגיה. הוא נוגע במידע, בקבלת החלטות, בסייבר, בפרטיות ובאופן שבו הארגון מנהל את פעילותו, ולכן האחריות צריכה להגיע עד להנהלה ולדירקטוריון". 

לדבריו, "העובדה שחלק מהחברות עדיין מציגות את AI בעיקר כמנוע צמיחה, בלי התייחסות מקבילה למנגנוני בקרה וניהול סיכונים, צריכה להדליק נורה אדומה. המטרה אינה לבלום את השימוש ב-AI, אלא לוודא שהארגון יודע איפה הוא משתמש בו, מה הסיכונים שהוא מייצר ואיך הוא שולט בהם".

מבחינת המשקיעים, השאלה אינה רק אם החברה מזכירה AI בדוחות, אלא כיצד היא מתמודדת עם השינוי. חברה יכולה להציג את הטכנולוגיה כמנוע צמיחה, אבל להיחשף במקביל לפגיעה במודל ההכנסות, לעלויות השקעה גבוהות, לתחרות חדשה או לסיכונים משפטיים. העובדה שהסיכון מופיע בדוח אינה אומרת בהכרח שהוא מהותי יותר מזה של חברה שלא דיווחה עליו, אבל היא מספקת הצצה לאופן שבו ההנהלה תופסת את האיום.

איך נערכה הבדיקה?

הבדיקה התבססה על הדוחות התקופתיים והשנתיים לשנת 2025 של החברות שנכללו בהרכב מדד ת"א-35 שנבחן ב-6 באוקטובר האחרון. המדגם כולל 36 חברות, ולא 35, מכיוון שבאוגוסט הצטרפה פאלו אלטו למדד במסלול המהיר, באופן שהגדיל זמנית את מספר ניירות הערך במדד. יצוין כי שנת הכספים של פאלו אלטו הסתיימה ביולי 2026, ולכן אינה חופפת לשנת הדיווח של יתר החברות.

הניתוח התמקד בפרקי גורמי הסיכון בדוחות, ובנוסף נבחנו תיאורי הפעילות העסקית כדי לזהות התייחסויות ל-AI כמקור לצמיחה או להתייעלות. החברות חולקו לשלוש קבוצות: כאלה שמציגות AI כגורם סיכון עצמאי, כאלה שמשלבות אותו בסיכון אחר, וכאלה שאינן מגדירות אותו כסיכון.

במסגרת הבדיקה לא נותחו דוחות גילוי הסיכונים הנפרדים של הבנקים, וייתכן שקיימות בהם התייחסויות נוספות. כמו כן, אצל חלק מהחברות הדואליות הדיווח נעשה במתכונת אמריקאית שאינה כוללת דירוג חומרה אחיד של הסיכונים. לכן, הבדיקה אינה משווה את רמת הסיכון בפועל בין החברות, אלא את היקף ההתייחסות אליו בדוחות.

חשוב גם להדגיש שהיעדר אזכור מפורש של AI כגורם סיכון אינו מעיד בהכרח על היעדר חשיפה לטכנולוגיה או על היעדר מנגנוני בקרה. הבדיקה מלמדת בעיקר כיצד החברות בוחרות להציג את הסיכון למשקיעים. ובכל זאת, הפערים הגדולים בין הענפים מעלים שאלה לגבי מידת ההיערכות של חברות ציבוריות לטכנולוגיה שכבר מתחילה לשנות את סביבת הפעילות שלהן.