ארבע שנים, ארבעה מיליארד שקל - מנכ"ל אפקון: "אני 15 שנה בתחום ולא ראיתי היקף כזה של השקעות"

אפקון אפקון החזקות -0.32%   רוצה להכפיל את ההכנסות שלה בתוך ארבע שנים ולהגיע למחזור שנתי של 3.5-4 מיליארד שקל עד 2030. אחרי שנים שבהן התמודדה עם הפסדים ועם פעילות בנייה שהכבידה על התוצאות, החברה שבשליטת קבוצת שלמה מציגה תוכנית צמיחה שמבוססת על השקעות בתשתיות חשמל, חוות שרתים, תחנות כוח, מערכות להסעת המונים ורכישות של פעילויות נוספות. אלא שמאחורי יעד ההכנסות עומדות כמה שאלות: כמה מהצמיחה כבר מובטח, איזה היקף הזמנות יידרש כדי להגיע ליעדים, ובעיקר - כמה מהרווח יישאר בשורה התחתונה?

בארבעת הרבעונים שהסתיימו ביוני 2026 רשמה אפקון הכנסות של כ-1.735 מיליארד שקל, EBITDA של כ-238 מיליון שקל ורווח נקי של כ-102 מיליון שקל. מדובר בשיעור רווח נקי של כ-5.9%. אם החברה תעמוד ביעד ההכנסות ותשמור על שיעור הרווחיות הזה, הרווח הנקי שלה עשוי להגיע לכ-206-235 מיליון שקל ב-2030. בראיון עם דודי הראלי, מנכ"ל הקבוצה, הוא אינו מסתייג מהחישוב ואף משתמש בהמשך השיחה ברווח נקי של כ-240 מיליון שקל כדי להסביר כיצד תיראה התפלגות הרווח בין הפעילות הקיימת לרכישות.

אני מסתכל על הנתונים שלכם. אתם בקצב רווח נקי של 102 מיליון שקל, שהם כ-5.9% מההכנסות. במצגת אתם כותבים שתשמרו על שיעורי הרווחיות הקיימים. אם אני לוקח את השיעור הזה ומכפיל ביעד ההכנסות, אני מגיע לרווח נקי של 206-235 מיליון שקל ב-2030. זה סדר הגודל שאתם רואים לנגד עיניכם?

"בדיוק, זה יכול להיות, כן", אומר הראלי, ומדגיש שהכוונה היא לשמור על שיעור הרווח הנקי, ולא רק על שיעור ה-EBITDA. בהמשך הוא גם מפרק לנו את הרווח העתידי למקורותיו. "אם היום אנחנו ברווח נקי של 102 מיליון שקל, ואנחנו מדברים על רווח עתידי של כ-240 מיליון שקל, אנחנו מעריכים שכ-25% מהרווח הנקי העתידי יגיע מפעילויות שנרכשו באמצעות מיזוגים ורכישות. אנחנו עושים את זה כל הזמן, קונים חברות ומרחיבים את הפעילות שלנו. אם ניקח רווח נקי של כ-240 מיליון שקל, אנחנו מעריכים שכ-60 מיליון שקל ממנו יגיעו ממיזוגים ורכישות, והיתר, תוספת של כ-80 מיליון שקל מעבר לפעילות הקיימת, יגיע מצמיחה אורגנית בתוך הקבוצה".

"1.5 מיליארד שקל מההכנסות בכלל לא יופיעו בצבר"

שאלת ארבעת מיליארדי השקל היא איך אפקון מתכננת להכפיל את המחזור הנוכחי. צבר ההזמנות שלה עומד כיום על כ-2.5 מיליארד שקל, רחוק מהיקף הפעילות השנתי שהיא מבקשת להשיג. אלא שהראלי מסביר כי לא כל ההכנסות של אפקון בעתיד יגיעו מפרויקטים שמופיעים בצבר, ודווקא הגדלת החלק שאינו תלוי בפרויקטים בודדים היא חלק מרכזי באסטרטגיה.

אתם מכוונים להכפיל את ההכנסות, אבל הצבר עומד היום על כ-2.5 מיליארד שקל. כמה מהיעד הזה כבר נמצא בידיים שלכם, וכמה עדיין מבוסס על הזדמנויות בשוק?

"קודם כול צריך להבין את המח"מ של הצבר שלנו, שהוא בסדר גודל של שנתיים. אם יש לי צבר של 2.5-3 מיליארד שקל, חלק משמעותי מההכנסות לשנתיים הקרובות כבר נמצא ביד.

"אבל אנחנו צופים גידול משמעותי בהכנסות שלא באות לידי ביטוי בצבר, בעיקר מתחום השירות, שבחלקו מופיע בצבר ובחלקו לא, מתחום הסחר וממכירת האנרגיה. אני מעריך שעד 2030 סדר גודל של 1.2-1.5 מיליארד שקל מההכנסות שלנו יהיו הכנסות שלא מופיעות בצבר.

"זה טוב לנו, כי חברות שהן במהותן פרויקטליות בלבד הן חברות שיש להן תנודות משמעותיות במחזור ההכנסות, ועוד יותר ברווח, כי רק בשלב מסוים אתה יכול להכיר ברווח מפרויקט. ראינו את התנודתיות הזאת גם באפקון בעבר. לנו חשוב שההכנסות החוזרות, שבעבר היו באזור של 15%-20% מההכנסות, יגיעו לאזור של 35%".

• אפקון מכוונת להכפיל את ההכנסות עד 2030 ל-4 מיליארד שקל; בוחנת הנפקת פעילות האנרגיה
• אפקון תקים תחנת משנה נוספת עבור חברת החשמל ב-26 מיליון שקל

אז לאיזה היקף צבר תצטרכו להגיע כדי לעמוד ביעדים?

"אנחנו צריכים להגיע לצבר הזמנות מתמשך של כ-4-4.5 מיליארד שקל. יחד עם כ-1.5 מיליארד שקל בהכנסות שלא מופיעות בצבר, זה יאפשר לנו להגיע להכנסות שנתיות של 3.5-4 מיליארד שקל.

"עכשיו השאלה היא מאיפה יגיע הצבר הנוסף. אנחנו נמצאים היום בכ-2.5 מיליארד שקל וצריכים להוסיף עוד כ-1.5-2 מיליארד שקל. אלה בדיוק ההזדמנויות שניתחנו במסגרת התוכנית - תחנות משנה, תחנות כוח, מתקני אגירה, מערכות להסעת המונים, דאטה סנטרים וגם תעשיית השבבים".

אפקון מעריכה שהשוק הנגיש לה בתחומים הללו מסתכם ביותר מ-70 מיליארד שקל בשנים הקרובות, מתוכם כ-35-40 מיליארד שקל בתשתיות חשמל, כ-30 מיליארד בחוות שרתים, כ-8 מיליארד בהסעת המונים ועוד 2-3 מיליארד בתעשיית השבבים. החברה מכוונת לנתח שוק של כ-15%, שמשקף פוטנציאל להכנסות מצטברות של יותר מ-10 מיליארד שקל לאורך מספר שנים. מדובר כמובן בהערכת שוק, ולא בהזמנות שכבר התקבלו.

זה לא יעד שאפתני מדי, לקחת 15% מהשוק הזה?

"לחלוטין לא. אני חושב שהיעד מאוד ריאלי. אפילו היו"ר שלנו אמר בסוף הכנס היום שהוא מצפה שזה יקרה הרבה לפני 2030. יכול להיות שהוא צודק.

"אנחנו לא מצפים שכל הגידול בהיקף הפעילות יגיע מצמיחה אורגנית בלבד. אנחנו מדברים גם על מיזוגים ורכישות, וגם על הנבטת פעילויות חדשות בתוך הקבוצה. למשל, בתחילת 2025 הקמנו את אפקון FM, ובתחילת הרבעון השני השנה הקמנו את פעילות ה-C&I בתחום האגירה. אלה פעילויות שאנחנו בונים מבפנים, בלי לקנות חברה קיימת מבחוץ, והן מתפתחות בצורה טובה מאוד".

• לא התעניינות חדשה ולא רק ישראלית: מי לוטש עיניים לבורסה בקפריסין - ולמה?
• אימאג'סט חתמה על הסכם בהיקף של 3.5 מיליון דולר באמריקה הלטינית

הביקוש לחשמל, חוות השרתים והמטרו

הראלי קושר את תוכנית הצמיחה בעיקר לשינוי שהוא רואה במשק החשמל בישראל. לדבריו, הגידול בצריכת החשמל אינו נובע רק מהתרחבות האוכלוסייה, אלא גם מהקמת חוות שרתים, ממעבר לתחבורה חשמלית ומהצורך להרחיב את מערכות התחבורה הציבורית. כל אלה מחייבים השקעות הן בצד ייצור החשמל והן ברשת ההולכה ובתשתיות של הצרכנים.

איפה אתה רואה את הקפיצה הכי גדולה? יצאתם מתחום הבנייה והתמקדתם בליבת הפעילות. איזה תחום ייקח את אפקון הכי רחוק בשנים הקרובות?

"קודם כול צריך להבין לאן השוק הישראלי הולך. יש בעצם שני תחומים שבהם אפקון מהווה שחקן מרכזי, ואחד מזין את השני.

"הראשון הוא הרעב לאנרגיה, שנובע מחוות השרתים, ממערכות להסעת המונים, מהמעבר לרכב חשמלי ומהגידול באוכלוסייה. כל זה יוצר ביקוש אדיר לאנרגיה.

"ראינו את זה גם באמצע יולי, כשנעצרו אישורי החיבור לרשת. הביקושים הגיעו להיקפים חריגים. יכול להיות שהיו שם לא מעט ספקולציות, אבל לפחות לחלק ניכר מהבקשות האלה יש בסיס עסקי איתן.

"מצד שני יש את כל הגידול שיידרש במערך ייצור החשמל וברשת ההולכה. כל הדברים האלה יחד מציבים את אפקון במקום שבו היא יודעת לתת מענה. אנחנו רואים רבעון אחרי רבעון גידול משמעותי בביקוש למוצרים שאנחנו מפיצים בתחום הסחר, ומשם זה מגיע גם לפעילות האלקטרו-מכנית, לבקרת המבנה ולמערכות התקשורת".

אחד הפרויקטים הגדולים שעליהם מסתכלת אפקון הוא המטרו בגוש דן. השבוע הודיעה נת"ע על 19 קבוצות בינלאומיות שעברו את הליך המיון המוקדם במכרזי Infra 1. אפקון אינה מתמודדת על עבודות החפירה וההנדסה האזרחית, אבל מבקשת להשתלב בהמשך הפרויקט, בחבילות המערכות.

בדיוק השבוע פורסמו תוצאות המיון המוקדם של Infra 1 במטרו. אתם גם נמצאים בתמונה?

"אנחנו ב-Infra 2. צריך להבין ש-Infra 1 זה בעיקר עבודות הנדסה אזרחית, חפירת המנהרות והכנת התחנות. לאפקון אין מה להציע שם. אני חושב שגם השוק היה מופתע אם היה רואה אותנו חוזרים לתחום שממנו יצאנו לפני ארבע שנים. אבל ב-Infra 2 אנחנו בהחלט שם. אגב, אם ב-Infra 1 עברו את המיון המוקדם 19 קבוצות, ב-Infra 2, לאור התנאים, אני לא חושב שיהיו יותר משלוש או ארבע קבוצות.

"יש שם דרישה שאחד הגורמים בקבוצה יהיה ספק של רכבות ללא נהג, מה שנקרא GOA4. בעולם המערבי יש שלוש, אולי ארבע חברות שיודעות לספק את הפתרון הזה. לכן מספר הקבוצות שיוכלו להתמודד צפוי להיות מצומצם בהרבה".

אפקון מעריכה שהיקף העבודות הרלוונטיות לה בחבילת Infra 2 בשלב הראשון של המטרו עומד על כ-6-9 מיליארד שקל. מדובר בעיקר במערכות חשמל, בקרה, תקשורת ומערכות אלקטרו-מכניות. עם זאת, הראלי מדגיש כי מבחינת לוחות הזמנים, המטרו נמצא רחוק יותר מחלק מהפעילויות האחרות שעליהן מתבססת התוכנית.

"יש פעילויות שהן יותר רחוקות, כמו המטרו, ויש נושאים שהם ממש מעבר לדלת. כל מערך ייצור החשמל הוא כאן ועכשיו - הקמת תחנות משנה, תחנות כוח, פעילות השבבים והאגירה. אלה הדברים שאנחנו רואים כבר בטווח הקרוב".

אפקון EV: "מ-10-12 מפעילים נגיע אולי לחמישה"

מלבד תחום התשתיות, אפקון ממשיכה לפתח את פעילות הטעינה לרכב חשמלי באמצעות אפקון EV. בעבר העלה הראלי בפנינו אפשרות להפריד את הפעילות מהקבוצה בעתיד, אך בשיחה הנוכחית הוא מתמקד דווקא באפשרות של מיזוגים ורכישות בענף או כמו שהוא מגדיר זאת - הנבטות בתוך הקבוצה.

כשדיברנו בדצמבר אמרת לי שגם אפקון EV עשויה בעתיד להיות מופרדת מהקבוצה. זה עדיין על הפרק?

"תראה, השוק הזה נמצא עדיין בשלבי התפתחות ויש בו גם רגולציה. לא כל אחד יכול להיות Charging Point Operator, מפעיל רשת טעינה. צריך לעמוד בתנאים ולקבל את האישורים הנדרשים למכירת חשמל.

"אני קורא לשוק הזה ריצת מרתון. צריך להשקיע בו לא מעט ולהיות קשוב לשינויים הטכנולוגיים. אנחנו רואים התפתחויות בסוללות, בטווחי הנסיעה וביכולת לקבל הספקי טעינה גבוהים יותר. אני חושב שרק שחקניות חזקות יוכלו לשרוד בשוק הזה.

"אם היום יש בערך 10-12 מפעילי רשתות טעינה, אנחנו מעריכים שבסופו של דבר המספר הזה יתכנס למשהו כמו חמישה. יהיו לא מעט חיבורים בין חברות בשוק".

לפי התחזית שהציגה החברה, מספר כלי הרכב החשמליים בישראל עשוי לגדול מכ-220 אלף כיום לכ-600 אלף בשנת 2030. מבחינת אפקון, המשמעות היא שוק שצפוי להתרחב, אבל גם להפוך לתחרותי יותר ולדרוש השקעות משמעותיות.

"מאוד יכול להיות שאפקון EV תחבר אליה גופים נוספים שפועלים היום בשוק, ותייצר בכך קפיצת מדרגה בפעילות", אומר הראלי. "לצד זה, אפקון EV סוף סוף מציגה EBITDA חיובי, וגם את זה הצגנו היום בכנס".

ברבעון השני של השנה הציגה פעילות הטעינה EBITDA חיובי של כ-1.2 מיליון שקל, לאחר שבמחצית הראשונה של 2026 גדלו הכנסותיה ממכירת חשמל ברשת הציבורית לכ-31 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

המיזוג שנפל עם סאנפלאואר: "חשבנו שה-GP שווה 250 מיליון שקל"

לצד הצמיחה בפעילות הקיימת, אפקון מקדמת מהלך נוסף שעשוי להשפיע על מבנה הקבוצה: פיצול והנפקה של אפקון אנרגיות מתחדשות. החברה כבר הגישה טיוטת תשקיף, ובשוק נזרקו מספרים על שווי של כמיליארד שקל. אלא שרק בתחילת השנה נפל ניסיון קודם להציף ערך בפעילות, באמצעות מיזוג עם סאנפלאואר בשווי נמוך בהרבה.

כשדיברנו בדצמבר הייתם בדרך למיזוג עם סאנפלאואר, ובסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל. מה בעצם הכשיל אותה?

"ההסבר מאוד פשוט. צריך להבין את המבנה של הפעילות. יש לנו שותפות עם מנורה ומגדל, שהיא ברמת ה-LP, השותפות שמשקיעה בפרויקטים. לצד זה יש את ה-GP, השותף הכללי, שבו אפקון מחזיקה 100%. בשותפות ההשקעות עצמה אפקון מחזיקה 20%, לצד מנורה ומגדל. המיזוג עם סאנפלאואר היה אמור להיות רק של ה-GP, שבו אפקון מחזיקה 100%, ולא של כל הנכסים שבשותפות.

"בסופו של דבר לא הגענו להסכמה על השווי של אותו GP. אנחנו חשבנו שהוא שווה באזור של 250 מיליון שקל, והם חשבו שהוא שווה פחות".

הבנתי שהפערים ביניכם היו באזור של 50 מיליון שקל. זה נכון?

"יכול להיות שזה היה באזור הזה, כן. אבל צריך לזכור שהעסקה התחילה להתגבש כשהפעילות והפרויקטים היו בשלבים מוקדמים יותר. מאז הפרויקטים שלנו, גם בשותפות וגם מחוץ לשותפות, התפתחו בצורה משמעותית לכיוון של הנבה, ובמקביל המשכנו להשקיע.

"בכל פעם שאנחנו השקענו עוד בפעילות, השווי שלה מבחינתנו עלה. היה ברור גם לסאנפלאואר שהם צריכים לשלם על זה, בזמן שאצלם לא הושקע דבר נוסף. ולכן בסופו של דבר העסקה נפלה. אבל זה כבר היסטוריה".

הם שילמו לכם משהו על ביטול העסקה?

"לא, כלום. במסגרת מתווה ההתקשרות לא היה מנגנון כזה. מבחינתנו זה היה בסדר גמור".

כעת אפקון מקדמת מתווה שונה, שכולל גם את החזקותיהם של מנורה ומגדל בשותפות האנרגיה. לכן, מסביר הראלי, אי אפשר להשוות ישירות בין השווי שנדון בעסקת סאנפלאואר לבין השווי שאליו מכוונת החברה בהנפקה.

"אנחנו עושים עכשיו מהלך אחר לגמרי. במסגרת ההנפקה, מנורה ומגדל יכניסו את החלק שלהן בשותפות לתוך החברה שתונפק, בתמורה למניות. כל אותה מסגרת השקעה של כ-110 מיליון אירו, או לפחות חלקה, תיכנס לתוך החברה שתונפק, ואנחנו בעצם מנפיקים את כל החבילה כולה. ולכן השווי עולה לאזורים של 800-900 מיליון שקל".

כלומר, בניגוד לעסקת סאנפלאואר שהתמקדה בחברת הניהול, ההנפקה המתוכננת אמורה לכלול גם את החזקות השותפים בפורטפוליו הפרויקטים. זהו שינוי מהותי בהרכב הנכסים ובזכויות הכלכליות של החברה שתגיע לבורסה, ומסביר לפחות חלק מפערי השווי.

"יכול להיות שאנחנו כרגע בסיטואציה פחות נוחה להנפקה"

אלא שגם אם הפעילות גדלה ומבנה ההנפקה השתנה, תנאי השוק אינם בהכרח נוחים יותר. חברות האנרגיה המתחדשת מתמודדות עם עלויות מימון גבוהות ועם משקיעים שבוחנים בזהירות רבה יותר את תמחור הפרויקטים, בעיקר כאשר חלק גדול מהתזרים צפוי להגיע רק בעוד מספר שנים.

מאוד קשה לתזמן שוק, אבל אנחנו רואים מה קורה בחברות כמו דוראל ונופר. נראה שהשוק כבר פחות נדיב במכפילים שהוא מעניק לחברות האנרגיה. אתם לא חוששים שהעיתוי הנוכחי פחות מתאים להנפקה?

"קודם כול, אני חוזר לתחילת השיחה שלנו", משיב הראלי. "קיים מחסור אדיר באנרגיה. אם מסתכלים על שווקים מפותחים כמו קליפורניה, רואים מה קורה למחירי החשמל. אם המחירים האלה היו בישראל, אני חושב שאנשים כבר היו יוצאים לרחובות.

"בטווח הארוך אני חושב שחברות אנרגיה יהיו שוות הרבה כסף, כי אם באמת יהיה מחסור באנרגיה, בסופו של דבר גם המחירים יעלו".

רון מילר, סמנכ"ל הכספים של אפקון, מתייחס גם להשפעה של סביבת הריבית ושל שוק ההון על ההנפקה.

"אני חושב שזה כמובן מושפע גם מהריביות בעולם. אבל בסוף זה מתחבר למה שדודי אמר. ברור שהעולם יצטרך הרבה מאוד אנרגיה.

"נכון שהיום יש איזושהי חולשה בעולמות האנרגיה, אבל צריך לזכור שכל התחום הזה וכל חברות האנרגיה עלו מאוד קודם לכן. הן עלו גם בתקופה שבה שער החליפין דווקא עבד לרעתן, ועכשיו אנחנו רואים את שערי החליפין מתחילים קצת לשנות כיוון. זה רלוונטי לחברות כמונו, שפועלות באירופה ובארצות הברית.

"יכול להיות שאנחנו כרגע בסיטואציה פחות נוחה מבחינת שוק האנרגיה, אבל יש לנו זמן עד ההנפקה. אנחנו צופים שהיא תקרה רק אחרי קבלת ההיתר מרשות ניירות ערך, לקראת סוף השנה, ואנחנו חושבים שעד אז השוק יכול לחזור ולהשתפר".

אפקון מציבה לפעילות האנרגיה המתחדשת יעד EBITDA של כ-50 מיליון אירו עד 2030, לעומת כ-23 מיליון אירו הצפויים ב-2028 מהפורטפוליו הקיים, לפי החזקה של 100% בפרויקטים. השווי שייקבע בהנפקה יושפע לא רק מהיקף הפרויקטים, אלא גם מההשקעות שעדיין נדרשות להקמתם, מעלויות המימון ומהחלק הכלכלי שיישאר לכל אחד מבעלי המניות בחברה המונפקת.

האם הבחירות ושינויי הרגולציה יכולים לשבש את התוכנית?

לקראת סיום השיחה עולה גם שאלת הרגולציה. חלק מהפרויקטים שעליהם בונה אפקון תלויים בקידום תשתיות חשמל, באישורי חיבור לרשת ובהחלטות ממשלה. הבחירות המתקרבות מעלות את השאלה אם שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה עלול להשפיע על התוכנית.

אנחנו מתקרבים לבחירות, ובסופו של דבר הרגולטור והממשלה הם מהגורמים המרכזיים שמשפיעים על התחומים שבהם אתם פועלים. האם שינוי ממשלה או שינוי בסדרי העדיפויות יכול להשפיע על התוכניות שלכם?

"אני אדבר על השוק הפרטי, לא על הפוליטיקאים", אומר הראלי. "אני לא חושב, ולא משנה מה יהיה הרכב הממשלה, שמישהו ירצה לעצור את ההתפתחות הטכנולוגית של ישראל.

"ישראל, אם היא רוצה להיות בחזית הטכנולוגית העולמית, לא יכולה להישאר עם 300 מגה-וואט IT של חוות שרתים, וגם 1.5 גיגה-וואט שאושרו היום לא יספיקו.

"אם העולם הולך להיקפים של 180-200 גיגה-וואט IT עד 2030, ישראל צריכה לקחת חלק בהתאם לגודלה ולתרומתה לטכנולוגיה העולמית. אני חושב שנצטרך להגיע ל-6-7 גיגה-וואט IT. אין דרך אחרת, זה לא ייעצר".

הראלי מעריך כי רשות החשמל תקבע בחודשים הקרובים סדרי עדיפויות חדשים לחיבור חוות שרתים, לאחר גל הבקשות החריג לחיבורים לרשת. לדבריו, ייתכן שתינתן עדיפות למתקנים בפריפריה ולפרויקטים שייצרו חלק מהחשמל הדרוש להם באופן עצמאי.

"מתוך בקשות בהיקף של כ-27 גיגה-וואט, אני מניח שלפחות רבע יוכלו לעמוד בסדרי העדיפויות שייקבעו. יהיו לא מעט פרויקטים שיעמדו בדרישות האלה. אני לא חושב שאפשר לעצור את ההתפתחות הזאת".

בשורה התחתונה, הראלי אינו מצפה לקפיצה חד-פעמית בהכנסות לקראת 2030, אלא לצמיחה הדרגתית לאורך השנים הקרובות.

"אני מעריך שהצמיחה שהצגנו בשנתיים האחרונות, רבעון אחרי רבעון, תמשיך. זה לא שניכנס עכשיו למצב יציב ואז פתאום תהיה קפיצה ב-2029. אני חושב שבמגמה ברורה לאורך ארבע השנים הקרובות נראה את אפקון ממשיכה לצמוח.

"אני 15 שנה בתחום, ומעולם לא ראיתי היקף כזה של השקעות בתחומים שבהם אפקון יודעת לתת ערך. רק שנבין, תחנת הכוח הפרטית החדשה האחרונה שהוקמה בישראל הייתה לפני כחמש שנים, IPM, ולפניה דליה. אחר כך הוסיפו פה טורבינה ושם טורבינה, אבל לא הקימו תחנות כוח חדשות. היום כבר אושרו 13 תחנות כוח חדשות".

מבחינת אפקון, הגידול בביקוש לחשמל אמור לייצר הזדמנויות משני צדי השוק - גם בהקמת תחנות כוח, תחנות משנה ומתקני אגירה, וגם בהקמת מערכות החשמל והבקרה של הצרכנים הגדולים.

"זה מה שטוב באפקון", מסכם הראלי. "יש חברות שמציגות פורטפוליו של 20 גיגה-וואט, אבל הן נמצאות רק בצד ייצור האנרגיה. אפקון נמצאת גם בצד הייצור וגם בצד הצריכה. אנחנו נהנים מהגידול בחוות שרתים, במערכות להסעת המונים ובתעשיית השבבים, ומנגד גם מהגידול בהקמת תחנות כוח, מתקני אגירה ותשתיות חשמל. אנחנו נמצאים בשני הצדדים של השוק הזה".