מכלית גז ונפט, מצר הורמוז     (רשתות חברתיות)
מכלית גז ונפט, מצר הורמוז (רשתות חברתיות)

קטאר מחזירה מכליות LNG ריקות למפרץ - סימן שהיצוא מתחיל להתאושש

מכליות גז טבעי נוזלי חוזרות לכיוון קטאר אחרי חודשים של שיבושים במצר הורמוז, במהלך שעשוי לאפשר הגדלה הדרגתית של היצוא; עבור אירופה ואסיה זו הקלה אפשרית בשוק גז יקר, אבל כ-17% מיכולת הייצור הקטארית עדיין מושבתים והמעבר במצר רחוק משגרה

ענת גלעד |

קטאר מתחילה להחזיר מכליות LNG ריקות לתוך המפרץ הפרסי, במהלך שעשוי להיות צעד נוסף בדרך להגדלה הדרגתית של יצוא הגז הטבעי הנוזלי אחרי חודשים שבהם המלחמה והסיכון במצר הורמוז צמצמו מאוד את יכולתה להגיע ללקוחות. מכלית ריקה שנכנסת למפרץ צריכה להגיע למסוף, להיטען ולצאת שוב דרך הורמוז, ולכן עצם החזרת האוניות לאזור היא סימן לכך שקטאר נערכת להרחיב מחדש את פעילות השילוח.

זה משמעותי הרבה מעבר לקטאר. לפני המלחמה הייתה המדינה אחראית לכחמישית מסחר ה-LNG העולמי, וכמעט כל היצוא שלה תלוי במעבר דרך הורמוז. הגז הקטארי מגיע בעיקר לאסיה ולאירופה, חלק גדול ממנו במסגרת חוזים ארוכי טווח, ולכן שיבוש ממושך ביצוא משפיע במהירות על ההיצע, על המלאים ועל המחירים בשווקים המרכזיים.

בחודשים האחרונים נרשמת התאוששות הדרגתית בתנועה. בספטמבר עבר דרך הורמוז מספר משלוחי LNG גבוה יותר מבכל חודש מאז תחילת המלחמה. זה עדיין רחוק מהקצב הרגיל, אבל עצם העובדה שמכליות עמוסות כבר יוצאות מהמפרץ ומכליות ריקות חוזרות פנימה מצביעה על ניסיון להחזיר את הפעילות למסלול קבוע יותר.

החזרת המכליות הריקות היא חלק קריטי בתהליך הזה. כל עוד אוניות מצליחות רק לצאת מהמפרץ עם מטענים שכבר הועמסו בעבר, אין עדיין מחזור שילוח מלא. כדי שהיצוא יתאושש באמת, מכליות צריכות גם לחזור לקטאר, להיטען מחדש ולצאת שוב. ככל שהמחזור הזה מתרחב, כך גוברת האפשרות להגדיל בהדרגה את מספר המטענים שמגיעים לשוק.

הפער בין נפט לגז חשוב כאן. את הנפט אפשר להעביר בחלקו דרך צינורות ונתיבי יצוא חלופיים של סעודיה ואיחוד האמירויות. לקטאר יש הרבה פחות אפשרויות כאלה. LNG צריך לצאת באונייה ממסופי ההנזלה, ולכן הורמוז הוא כמעט שער היציאה היחיד עבורו. מבחינת שוק הגז העולמי, כל שיפור בתנועה שם משמעותי הרבה יותר מאשר בשווקים שבהם קיימות חלופות יבשתיות.

אבל גם אם התנועה במצר משתפרת, קטאר עצמה עדיין מתמודדת עם פגיעה בכושר הייצור. התקיפות באזור ראס לפאן פגעו בחלק ממתקני עיבוד והנזלת הגז, וכ-17% מיכולת ייצור ה-LNG של המדינה עדיין מושבתים. לפי ההערכות האחרונות, תיקון מלא של חלק מהציוד שנפגע עשוי להימשך כשלוש שנים.

לכן ההתאוששות מתנהלת בשני מסלולים במקביל. המתקנים שלא נפגעו יכולים להגדיל בהדרגה את התפוקה ככל שהשיט דרך הורמוז נעשה בטוח וסדיר יותר. במקביל, המתקנים שנפגעו דורשים השקעה ושיקום ממושכים. גם בתרחיש שבו התנועה הימית משתפרת במהירות, קטאר אינה יכולה לחזור מיד לרמת היצוא שהייתה לה לפני המלחמה.

הסיפור מגיע לשוק גז יקר מאוד. מחיר ה-LNG באסיה נע סביב 26 דולר למיליון יחידות חום בריטיות, ומחירי הגז באירופה עדיין גבוהים משמעותית מהרמות שקדמו למלחמה. עבור לקוחות גדולים כמו יפן, דרום קוריאה, סין והודו כל מטען נוסף מקטאר חשוב, ובאירופה המשלוחים האלה משפיעים גם על היכולת למלא מאגרים לקראת החורף.

הרגישות באירופה גבוהה במיוחד משום שהיבשת הפכה בשנים האחרונות לתלויה הרבה יותר במשלוחי LNG ימיים. כאשר אספקה מקטאר נפגעת, אירופה נאלצת להתחרות עם אסיה על מטענים ממקורות אחרים, והמשמעות יכולה להיות עלייה נוספת במחירים. לכן גם התאוששות חלקית ביצוא הקטארי עשויה להקל מעט על הלחץ בשוק.

גם באסיה עוקבים מקרוב אחרי כל שינוי בקצב היצוא. יפן ודרום קוריאה הן שתיים מיבואניות ה-LNG הגדולות בעולם, וסין והודו ממשיכות להגדיל את השימוש בגז. כאשר אחת הספקיות המרכזיות בעולם מצמצמת משלוחים, הקונים פונים לשוק הספוט ולספקיות אחרות, מה שמעלה את התחרות על כל מטען פנוי.

קטאר עצמה נאלצה במהלך התקופה לנקוט צעדים חריגים כדי לעמוד בחלק מהחוזים שלה. המדינה רכשה מטעני LNG ממקורות אחרים, אף שהיא אחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם. במקביל היא בחנה מקורות אספקה נוספים לשנים הקרובות. המהלך ממחיש עד כמה השילוב בין הפגיעה בתשתיות לבין הקושי לעבור בהורמוז שינה את שוק ה-LNG.

המצב הזה גם מחדד את החשיבות של החוזים ארוכי הטווח. לקוחות גדולים של קטאר מצפים לקבל אספקה בהיקפים שנקבעו מראש, וכאשר היצוא נפגע המדינה צריכה למצוא דרכים חלופיות לעמוד בהתחייבויות. ככל שהשיבושים נמשכים, כך גדל הלחץ על קטאר להשלים מטענים ממקורות אחרים או לפרוס מחדש את האספקה בין הלקוחות.

מבחינת השוק, לכן, לא מספיק לראות מכלית אחת או שתיים יוצאות מהמפרץ. השאלה היא אם נוצר מחדש רצף מסחרי יציב: מכליות שנכנסות, נטענות, יוצאות וחוזרות שוב. רק כאשר המחזור הזה מתקיים בקצב גבוה יותר אפשר לדבר על התאוששות ממשית ביצוא.

קיראו עוד ב"גלובל"

החזרת המכליות הריקות לתוך המפרץ היא לכן סימן חיובי, אבל עדיין לא חזרה לשגרה. המבחן יהיה כמה מהמכליות אכן יגיעו למסופי ההנזלה, כמה מהן ייצאו מחדש כשהן עמוסות, כמה מטענים יצליחו לעבור דרך הורמוז ובאיזה קצב קטאר תוכל להפוך את המעברים הבודדים לזרם סדיר של משלוחים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה